גם אני רוכבת איתן!

מאת: נועה גולדפינגר
כוח נשי הוא כוח אמיתי, הוא עוצמתי. כוח נשי יכול להזיז הרים ממקומם, וביום אחד – מזה 11 שנה בשבוע הראשון של מאי – מתאגדות להן כל רוכבות העולם (בערך…) לרכיבה משותפת, למפגן של אחווה.

נשים הן עם לא פשוט, אני יודעת, אבל זה חלק מהייחוד, ולכן כאשר קבוצת נשים נפגשת ומנסה לארגן אירוע – מן הצפוי שיהיו חילוקי דעות. חודשים לפני יום הרוכבת התארגנה לה חבורת רוכבות מנוסות יותר ומנוסות פחות והחליטו כי השנה בניגוד לשנים הקודמות תינתן תשומת לב גם לרוכבות השטח שבינינו ולכן בנוסף למסלול שטח אתגרי נבחר גם מסלול כביש שהיה לעיתים מעט קשה ומסובך לרוכבות הקטנועים או לרוכבות הפחות מנוסות.

אולם האירגון היעיל, שכלל מספר נסיעות הכנה טרום המסע, והמצאות המרשלים בצמתים, סייעו להצלחתה של הרכיבה. היה גם חידוש: שימוש בדיבוריות לצורך תקשורת בינינו המרשליות ומובילות המסע, כך שבמהלך כל הדרך התקבל דיווח שוטף על הנעשה בחלקים השונים של השיירה או קבוצות הרכיבה השונות לפי מקצי הרכיבה: מקצה המהירות ומקצה המהירות קצת פחות, שלא לומר האיטיות.

הסיום, כבר כמעט ואפשר לומר – המסורתי, היה בפארק רעננה, שם התאספו גם רוכבים גברים (כנראה למטרת עידוד…) ונערך הפנינג שכלל מוזיקה טובה, הגרלה וחלוקת פרסים מנותני החסות השונים. האוירה היתה נהדרת ואפשר לומר שבמקום מסויים היווה מעין מפגן כוח שלנו הרוכבים/רוכבות על שני גלגלים.

קיבלתי מהיבואן עופר אבניר Suzuki SV-650 חדש שזרם איתי היטב בחלקים המאתגרים. התנדבתי להיות מרשלית וחובשת מלווה. יום הרוכבת היה חוויה מדהימה עבורי, חוויה שאני אחכה שתחזור גם בשנה הבאה וללא ספק חוויה שכל רוכבת, וכן, גם רוכבים, צריכים לחוות לפחות פעם אחת.

אדיוס אמיגות!