מותו המוזר של סילבסטר רופר

היום נלך כל כך רחוק אחורה עד שאפילו אם סבא רבא שלנו היה חי, לא בטוח שהוא היה יודע את התשובה לשאלה: מי המציא את האופנוע הראשון? ככל שידיעתנו ההיסטורית מגעת, התיעוד הראשון של איש על 2 גלגלים עם מנוע מיוחס לסילבסטר רופר ממחוז רוקסברי בבוסטון והשנה היא 1867.

היום הכלי הזה מוצג במוזיאון הסמיתסוניאן בוושינגטון: השלדה – אופניים, הכסא הוא מיכל מים, ומנוע הקיטור תלוי מתחתיו, מחובר עם קפיצים לשלדה המינימליסטית. נפח המנוע הינו 328 סמ"ק ויש לו 2 בוכנות שארכובותיהן מחוברות בהנעה ישירה לגלגל האחורי. הגלגלים בקוטר 34 אינץ' והם עשויים מעץ מוקף טבעת פלדה.

מה ידוע לנו על רופר? – שהוא נולד בפרנסטאון ניו המפשייר ב-1823, שנחשב גאון, שהיו לו המצאות רבות ומגוונות בתחום המיכני החל ממכונות תפירה, עבור דרך כלי נשק, וכלה במכונות נעות על 2, 3 ו-4 גלגלים. בהיותו בן 40 וחייל במלחמת האזרחים האמריקאית, הוא הרכיב את מכונית הקיטור הראשונה שלו. 4 שנים מאוחר יותר, 1867, הוא בנה מנוע קיטור זעיר וחיבר אותו לאופניים. בתחתית המנוע היה תא בעירה קטן שעבד על פחם, ושעון לחץ בקצה המושב הקדמי הציג לרוכב את המצב לאשורו, האם העכוז שלו בטוח או בטווח סכנה.

כל זה אולי לא היה מעניין כל כך לולא הופעתה הראשונה של המצערת המשמשת אותנו עד היום! כן, רופר הוא ולא אחר, המציא את המצערת המסתובבת עם הגריפ על הכידון: סיבוב קדימה הגביר כח במנוע וסיבוב אחור האט אותו ובו בזמן הפעיל מעצור-לחץ על הגלגל הקדמי. כשיצא ה"אינדיאן" הראשון טענו בעליו שהם המציאו את המצערת אבל היום אנו יודעים שרופר הקדים אותם.

התוצאה היתה זוועתית למדי, בלתי נוחה בעליל ומפרקת עצמות, ורופר זנח לזמן מה את רעיון האופנוע וחזר אליו רק ב-1894. עד אז עברו שלדות האופניים מהפך ועתה הן היו חזקות יותר, קלות יותר וצמיגי הגומי הומצאו ונכנסו לשימוש. זו היתה עת תמורות רצינית, ובעידודו של ידידו אלברט אוגוסטוס פופ חזר רופר לסדנה לבנות מודל חדש שיתאים לכוונותיו של מיסטר פופ שטען שאופניים ממונעות זה האישיו הנכון לתקופה וכדאי לבנות משהו שיתחרה בוולודרום, מסלול עץ אובאלי ששימש זירה אולטימטיבית למרוצי אופניים ובעצם בו נולד קונספט המרוצים האמריקאי שעיקרו הקפות באיצטדיון סגור ומשמש עד היום את מרוצי הנאסקר.

הופר הוציא מתחת ידיו גרסה משופרת למכונה שלו והיא כללה מנוע קיטור בעל בוכנה בודדת בנפח 160 סמ"ק וגלגלים נעולים בצמיגי דנלופ. משקל המכונה היה 70 ק"ג בלבד והיא הגיעה למהירות של 60 קמ"ש וטווח שיטוט של כ-10 ק"מ, שהיה בדיוק המרחק שרופר היה עובר מביתו למועדון היאכטות בבוסטון בו היה חבר. כתב עת מכני מאותה תקופה מספר שהמכונה לא הרעישה באופן חריג וזיהום פליטת האידים היה מינימלי עד בלתי קיים.

רופר, גאה מאד באופנוע הקיטור שלו, הופיע עימו בתצוגות ירידים ותערוכות, והתרברב ש"מכונת הדחף העצמי שלו מסוגלת לטפס כל גבעה ולהשיג כל סוס". בתחילת יוני 1896 הוא הופיע במסלול "צ'רלס ריבר ספידוויי" בקמברידג' והציע לרוכבי אופניים מיומנים להתחרות בו. כמה מהם הסכימו למרוץ קצר בן חצי ק"מ אבל לא היה להם סיכוי. הוא גמא את המרחק בכשתי דקות והשאיר את הדוושנים העמלים הרחק מאחור.

כטוב עליו ליבו בנצחונו, טען שבסיבוב נוסף יוכל אפילו לשפר זמנים והמשיך להקיף את המסלול, כשלפתע שמו הצופים לב שהגלגל הקדמי מתחיל לשקשק, ישיבת הרוכב באוכף האופנוע לא יציבה במיוחד, ועוד רגע והנה נפל. מי שעמדו קרובים בשולי המסלול חשו אליו לאחוז בו אבל הוא כבר היה בעולם אחר. אולי ליבו לא יכול היה להכיל את האושר שהציף אותו, אבל בגיל 73 מת סילבסטר רופר מהתקף לב קטלני כשהוא רכוב על האופנוע שלו תוך כדי מרוץ. סביב אגודלו היה כרוך החוט איתו סובב את המצערת.