30 שנה למהפך – דוקאטי 851

כמעט בכל העולם חגגו השנה 25 שנים למונסטר של דוקאטי שללא ספק הגיע לו, אבל באותה מידה שכחו כמעט כולם לציין 30 שנה לדגם שבטווח הארוך החל מהפך בדוקאטי. הוא אולי לא נמכר בכמויות היסטריות כמו המונסטר אך הוא היה חלוץ המהפך שמהווה את בסיס החברה כיום וזה ה'דוקאטי 851'. אם המונסטר היה תרגיל עיצובי שתפס, ה-851 היה הדגם שנשא על כתפיו מבחינה טכנולוגית את חברת דוקאטי אל המאה ה-21.

בשנת 1985, חברת דוקאטי נמצאת על ערש דווי, נושמת את נשימותיה האחרונות, ובדיוק לפני שנפרדת מעולמנו לעד הגיעו האחים קלאודיו וג'יאנפרנקו קסטיליוני, בעלי חברת קאג'יבה שבאותן שנים הייתה מעצמה, ורכשו את חברת דוקאטי מידי הממשלה האיטלקית. האחים קסטיליוני הביאו איתם לדוקאטי אנרגיה ומרץ וגם מזומנים ששינו את פני החברה והיוו את הבסיס למה שהיא היום. תכניתם היתה בנייתו של דור מנועי דזמו חדש. לשם כך התבקשו מספר שינויים, ואחד המיידים בהם שנעשו היה הוצאתו לפרישה של מהנדס דוקאטי הראשי, דוקטור טאגליוני האגדי, ומינויו של המתלמד שלו, מסימו בורדי, למהנדס הראשי של החברה.

למסימו בורדי זו היתה הגשמת חלום, כי הוא ידע בדיוק איזה מנוע הוא הולך לבנות… את אותו מנוע שתכנן והגיש בתזה שלו לקבלת תואר מהנדס בשנת 1973 באוניברסיטת בולוניה. זה היה מנוע בעל ארבעה שסתומים, מקורר מים עם הזרקת דלק שהתבסס על מנוע הפאנטה שבאותן שנים היה בעצמו בפיתוח בדוקאטי. בורדי ניגש מיד למלאכה ובתחילה גם שיתף פעולה עם חברת קוזוורת' לפיתוח ראש המנוע עם שסתומי קפיצים. לאחר שזה כשל, החליטו בדוקאטי לדבוק במוכר להם ולהישאר עם שסתומי הדזמו, וכבר ב-1986 במירוץ 24 השעות בבול-ד'ור הריצה דוקאטי אופנוע עם מנוע דזמו-קוואטרו מקורר מים בנפח 750 שעשה שימוש בגל ארכובה ושלדה שנלקחו מדגם ה-750 1F. בפברואר 1987 דוקאטי היממה והפתיעה את עולם האופנועים כאשר ניצחה במירוץ ה-BOTT בדייטונה עם אב טיפוס של ה-851 שכונה כך עקב נפח מנועו 851 סמ"ק, עם מארקו לוקינלי באוכף.

האירוע בדייטונה אשר פותח את עונת המירוצים בארה"ב היה יותר מבמה ראויה והשיג את תשומת הלב אותו קיוו בדוקאטי להשיג. כבר בסוף הקיץ של אותה שנה הוצג הדגם הסדרתי לקהל הרחב ודוקאטי מיהרה להוציא את 200 היחידות הראשונות לפני סוף השנה על מנת לעמוד ביעדי ההומולוגציה שיאפשרו לה להשתתף בסדרת הסופרבייק העולמית שהחלה את שנתה הראשונה ב-1988, סדרה שבשנות ה-90 תהיה מזוהה עם דוקאטי.

הרצון מצד אחד להוציא כמה שיותר מהר את 200 היחידות הראשונות והעיכוב באספקת החלקים גרמו לכך שהן נמכרו לציבור עם גלגל 16 אינץ' קדמי שנלקח מהפאזו, ולא רק שזה לא היה אסטטי זה גם פגם בהתנהגות הכביש של האופנוע. ב-1988 תוקן הדבר והאופנוע שווק עם גלגל "17 קידמי וגם לרוכשי היחידות הראשונות ניתנה האפשרות להחליף לגלגל "17 כפי שהתכוונו בדוקאטי מלכתחילה. 200 היחידות הראשונות נמכרו לקהל הרחב בצביעת טרי-קולור: לבן, ירוק ואדום כצבעי הדגל האיטלקי, נפח המנוע היה 851 סמ"ק כשם הדגם, והספקו היה 105 כ"ס כאשר המנוע משמש כמובן כנושא עומס תחת שלדת המשולשים המסורתית של דוקאטי, המשקל עמד על 180 ק"ג יבשים. זה היה האופנוע הראשון של דוקאטי בעל ארבעה שסתומים לצילינדר, מקורר מים עם הזרקה אלקטרונית וממנו בעצם צמחה השושלת של מנועי קירור המים עד לימינו אנו. אחת מתוך מאתיים היחידות ההיסטוריות האלו נחתה אפילו כאן אצלנו בארץ הקודש ועדיין נמצאת כאן. היא הייתה במשך שנים רבות בבעלותו של גדי צל-ציון זכרונו לברכה ואפילו הופיעה בכתבת 'דורות' במגזין מוטו. אח"כ נמכרו כבר שאר היחידות בצבע אדום.

על מסלול המירוצים עם תחילתה של סדרת הסופרבייק ב-1988, זכה האופנוע בשני נצחונות בידיו האמונות של מרקו לוקינלי וב-1989 זכה האופנוע בחמישה נצחונות ומקום שלישי באליפות עם הרוכב הצרפתי ריימונד רוש. ב-1990 השתלטה דוקאטי על האליפות עם זכיה ראשונה באליפות היצרנים ואליפות הרוכבים עם ריימונד רוש.

בשנתיים הבאות מכרה דוקאטי במקביל ל-851 גם את ה-888, דגם שעבר הגדלת נפח ל-888 סמ"ק אבל היה זהה עיצובית ל-851. ב-1991 הימם דאג פולן האמריקאי, שהצטרף לקבוצת המפעל, את כולם בזכייה באליפות עם לא פחות מ-17 ניצחונות מתוך 26 מירוצים כאשר הוא רכוב על ה-888. הפגנת דומיננטיות מוחלטת בשנות ה-90 למעט הפסד באליפות הרוכבים ב-1993 לסקוט ראסל על קאוואסאקי והפסד באליפות הרוכבים והיצרנים לג'ון קוסינסקי והונדה.

ב-1994 הגיע ה-916 שדי האפיל על תרומתו של ה-851 אבל זה כבר סיפור אחר. אנו כאן בדו"גיגים לא שכחנו אותו והחלטנו להקדיש לו את הכבוד המגיע לו  כי למרות שאולי הוא לא נמכר בכמויות הוא עדיין האופנוע שאחראי למהפך שחל בדוקאטי ומורגש עד היום.