שלום עליכם: "הבאגר"

תמונות: נ.ש

הבאגר תעלומה הוא ליהודי הכותב מחרוזת מילים זו. אין זאת כי אם פלא של ממש הוא הבאגר: שהרי למה צריכים אנו אותו ועל מה צריך הוא אותנו?

וכי למה?! ישאל הקורא. מגניב מראה הוא עד מאד ומצודד נפש, ואין זאת אלא שיצדק הקורא וחכמתו תגיע עד למרחוק – דהיינו, עד לאחיו מולידו של הבאגר, הבימער GT ממנו נולד וממנו נוצר.

יש רגליים לדבר כי מלאכת הבאגר אינה אלא בשיגעון המודה. "מודה" זו כיוון שעולה על שפתי ברנשי המרקנטינזציה – תיפח רוחם וחיי אבותיהם, העובדים ועמלים במפעלות המוטורצייקליסטים באשר הם, תניץ בגופם חוסר רגיעה ושקט עד כי יפעלו בכחש ובכזב אצל פרנסיהם למען יאותו אלה ויסורו אל שולחנות השרטטים, ויקימו מין האופנוע האחד אופנוע שני וייקרא שמו בבוואריה K1600B באגער – למען יפרישהו ויבדילהו הרוכב מן ה-K1600GT ממנו נוצר.

היודעים אתם את ההבדלים ביניהם? לא? אל תשבו בנחת למען אספר לכם. קוששו עצים לבעירה, שפתו קומקומכם על האש, חלטו לכם קפה, וסורו נא אל אחד מדפי המרשתת לידיעה את ההבדלים. מנה יפה ערוכה לכם שם.

לא שרע הוא. עומד הוא גם בעד עצמו ומשבח שם שמיים ברבים על שום נפלאות ברואיו הדו גלגליים. וכי קל בעיניכם הדבר? אופנוע בעל חזות שמנה וכבדה, וכל כולו אומר "נראה אותך מתעה אותי ממרבצי".

עומד מולו הרוכב בעל משקלו הסגולי הצפוף, לואט איחולי מכות ופורענויות וכל מדווי מצרים הרעים על ראש הגרמנים אשר בראו 400 ק"ג דו גלגליים, ומתיישב עליו בדחילו לחשיבה כמה מאמץ יצטרך הוא עד שיוכל להזיזו ממקומו, לא כל שכן לאחור.

והנה זה פלא: אופנוע מתון ומיושב בהליכותיו עם הבריות עד מאד הוא הבאגר. נועץ הרוכב עקביו  בקרקע המוצקה ומושכו לאחור והפלא ופלא: נע הוא בקלות גם כנגד עליה קטנה, מצריך עמל קל ולבד מזה לא, ואינו נצרך להילוך הרוורס מעתה ועד לילה אשר ירד כשיחזור לקיתונו הצר והלחוץ.

יום השבת הגיע ואתו אשמורת בוקר שניה. השעה כבר מאוחרת והשמש תלויה כבר גבוה בשמים עת יוצא רוכבנו אל רכיבתו. צורך זה הינו ראש וראשון הוא לו, ואף על פי כן יוצא הוא מאוחר אל הרי הצפון המוריקים. עוד מוריקים הם נהגי קופסאות הפח אשר הולכים אחר יצר ליבם ומתקנאים קנאה עזה ברוכב העובר ליד חלון כרכרתם בשאון מוסיקלי מחריש אוזניים.

בחזרה ל-2018.

איך מסכמים אופנוע כמו הבאגר?

בממלכת היתרונות יש קודם כל את מירכוז המסה המושלם. האופנוע הזה לימד אותי פיסית, משמעותו של מירכוז מסה. אתה ממש מרגיש איך כל משקלו של האופנוע מתרכז שם למטה, ואתה יכול לנהוג ולנהג אותו בקלילות של קטנוע. גם בכבישי אלקוש בצפון אליהם לקחתי אותו בעוונותי, וגם בתוך העיר שם אתה יכול לרכוב אתו גם בהרכבה במהירות עמידה כרוכב טריאל. מירכוז המסה המושלם גורם לרוכב שלא להרגיש את משקלו של האופנוע כמעט בשום מצב, ואם מישהו היה אומר לי שמדובר באופנוע ששוקל חצי ממשקלו של הבאגר, הייתי מאמין לו בקלות. ההיגוי? קליל ומאוזן בשלמות. ירידה לפניה? עגול ומושלם. בלימה עמוקה לפניה? אין בעיה מבחינת השילדה, ורק כשאתה מנסה לעמוד בקצב של אופנועי הספורט באלקוש אתה מרגיש תת היגוי קל כשאתה בולם עמוק לתוך היירפין. לא משהו שמישהו מרוכשיו של הבאגר יגיע אליו, אבל תדעו שהוא יכול. האופנוע הדהים אותי בכל מה שקשור להתנהגות הכביש לו: בתוך העיר, ברכיבה מנהלתית, בטיול, וכן… גם כשמשכתי אותו למחוזות שהבאגר לא יכירם על ידי רוכשיו. קל לנחש כי את התחושה והיכולת האדירה של האופנוע הכבד כשהוא נלחץ על ידי כוחות הבלימה והטיה המשתלבים להם, ראוי לייחס למתלה הטללבר הקדמי אשר מפריד היטב את כוחות הבלימה וההטיה מהמתלה הקדמי לשני גורמי לחץ שונים, וגורם לפרונט לפעול מדהים ונייטרלי בבלימה המשולבת בהטיה.

עוד ברשימת היתרונות הם אלמנטים הלקוחים מעולמות אופנועי הכביש ולאו דווקא הטוררים הגדולים. שילדה אדירה הנושאת בגאון את משקלו של הפילפילון לכאורה, והיזון חוזר מעולה בכידון מהצמיג הקדמי בעיקר, אבל גם מחלקו האחורי של האופנוע. חלק גדול מן הרכיבה אני עושה בהרכבה, וגם בפניות איטיות וגם בפניות מהירות אין שום זעזוע. השילדה והמתלים המעולים עושים עבודה נהדרת עם או בלי מורכב מאחור, ואתה פשוט "מבריג את המצערת" ביציאה מהפניה – כמאמר משורר הגז גדעון פרדר שליט"א, השילדה והמתלים המעולים סופגים היטב את הלחצים והאופנוע נשאר מאוזן ואדיש.

המושב מעלה חשש במגע ראשון כי קשה הוא מדי, אולם ככל שמתארכים הקילומטרים אתה מגלה מושב סלחן מאד. זו לא כורסא נוחה אשר הישבן שוקע בה, אלא מושב מדויק בתמיכה אשר הוא נותן לישבנו של הרוכב גם לאורך שעות ארוכות באוכף.

עוד יתרון הוא – למי שמכיר את האופנועים הבוואריים: לא אחת נטען כי בהנדסת האנוש שם בונים את האופנועים על פי מידותיהם הגדולות והארוכות של רוכבי המבחן הגרמניים. ולא כך הוא כאן. האופנוע תאם היטב את גובהי הממוצע למדי, ולא נצרכתי למשלוח ידיים מוגזם קדימה או רגליים השלוחות למרחוק. יש לציין כי לא ניסיתי את המדרסים הקדמייים בהם מצויד הבאגר, והיה לי נח מאד עם הרגליות הסטנדרטיות.

את מנוע ששת הצילינדרים המפואר המותקן באופנוע אהבתי. קשה שלא לאהוב מנוע בעל מומנט של מכונית המשנע 400 ק"ג רטובים בלבד. אבל למען האמת לא הרגשתי משהו יוצא דופן אתו כמו שמרגישים כשרוכבים עם מנוע הגולדווינג למשל. מנוע השש בשורה של הבאגר היה יכול להיות מוחלף בארבעה בשורה סטנדרטי, ועדיין להפיק בדיוק את אותה חלקות מנוע מעולה שהפיק הסיקס.

בהמשך למנוע, מצוי גיר חלק ומעולה ומדויק, עם קוויק שיפטר מדהים שמעלה ומוריד הילוכים בקלילות וברכות. כאן יש לי ביקורת קטנה: יחסי ההעברה של הבאגר קצרים יחסית למנוע החזק ולמומנט האדיר שהוא יודע לייצר, והיה צריך להתקין בו יחסי העברה ארוכים יותר, או לחילופין, הילוך יתר שיוכל לתת לאופנוע לשייט גם במהירויות תת קוליות מבלי להרגיש עסוק.

עוד ביקורת היא על המשקף החשמלי העולה ויורד דרך כפתור שעל הכידון. המשקף הרחב מגן נהדר מהרוח, וכשהוא במצבו העליון שומעים נהדר את מערכת השמע האיכותית. אבל במצבו העליון הוא מסתיים בדיוק מול עיני הרוכב וקצת מפריע. אני העדפתי להוריד אותו מעט כך שלא "יחתוך" לי את שדה הראיה קדימה. גם כך אגב, עדיין היתה לי הגנת רוח מצויינת ברוב תנאי הרכיבה.

על המערכות השונות המותקנות באופנוע, על לוח השעונים הכפול, על האיבזור העשיר שמגיע עד להילוך הרוורס, על הגימור המושלם היאה למכונית פאר, על כל אלה לא נותר לי אלא להסיר את הקסדה. מושלם.

יודע שור קונהו ובאגר אבוס בעליו. אלה הם אשר קופת פדיונם גדולה היא והקדוש ברוך הוא הרבה את ממונם ויודעים הם מה עליהם לעשות בכספם, יתחדשו הם בסיקס המפואר ויבואו על הברכה והרכיבה. הכבוד הוא לאלה שיודעים להנדס כלי כזה.