שביל אירופה (V)

בין רוכבי השטח מהלכת דעה מוצקה כי רכיבת אדוונצ'ר או אנדורו אפשרית ביבשת אירופה רק בארצות שנחשבות כמזרחיות, רומניה, למשל. באירופה המערבית – יודעים כולם – כמעט אי אפשר לרדת מהכביש. חוקי איכות הסביבה והגדרות הפרטיות של מרחבי ארצות מערב אירופה – יודעים כולנו לדקלם – מאיימים על תייר האדוונצ'ר הרכוב בעונשים וקנסות אם יעז לרדת מהדרך הציבורית ולהכנס לשבילים, לשדות, ליערות, וכי המעשה נכלל בגדר השגת גבול ממש שדינו עלול אפילו להיות מאסר.

אבל זה לא לגמרי נכון.

ג'ון רוס, רוכב אדוונצ'ר אנגלי, החליט לפצח את קוד שבילי היבשת. הוא אסף סביבו חברים ויצא לבדוק הלכה למעשה איפה אפשר לרכוב, איפה מותר לרכוב, ואיפה מאושר לרכוב בלי שיעשו צרות ובעיות. זה לא היה פשוט. הם חרשו את אירופה המערבית לארכה ולרחבה ומיפו תוואי שבילים שמסתכם ב-40,000 ק"מ שבהם מותר על פי חוקי המדינה המקומית להשתמש בכלי רכב. הם נתנו שם לפרוייקט: "שביל חוצה אירופה", ובאנגלית – TRANS EURO TRAIL, ובקיצור: TET.

אבל זאת היתה רק תחילת דרך שמסתבר שתהיה ארוכה מאד. דבר ראשון יש למפות שבילים שיתאימו לקיץ ושבילים חלופיים שיתאימו לחורף כשתנאי הקרקע לא מאפשרים עבירות. לצורך זה הם היו מוכרחים להעזר ברוכבים מקומיים בכל מדינה, אנשים שמבינים ויודעים ויכולים לעדכן בשינויים שחלים בשטח. אט אט נאספה סביבם קהילת רוכבים אירופאית איכותית שהיו מוכנים להקדיש לפרוייקט זמן וכסף אישי על מנת שיצליח, והם הפכו למעין "מלאכי השביל". מטלה נוספת שתוטל על אותם מתנדבים תהיה לתווך בין קהילת הרוכבים לבין הממסד, להיות שלוחים של רצון טוב ושגרירים של דיפלומטיה נכונה למען הסרת חסמים ודעות קדומות מצד פוליטיקאים מקומיים וקבוצות לובי חזקות שאולי תראנה במיזם ניגוד לאינטרסים שלהם, או שדעתם על רוכבי שטח היא שהם בריונים אנוכיים ותו לא, ויטרפדו את הפרוייקט ע"י חקיקת מגבלות ואיסורים.

תחילה הוקם אתר ואז דף פייסבוק והנה נוצרה לה קהילת רוכבי אדוונצ'ר בינלאומית שמשתפת מהנסיון, מייעצת, תורמת. השלב המתבקש הבא היה אינטראקציה חברתית לרכישת עזרים למסעות אדוונצ'ר ואז נכנס כסף לתמונה. משראו המייסדים את היקף המיזם הם הבינו שעליהם להתנהל מול השלטונות כמו חברה שמפיקה ארועים ונרשמו בבריטניה כחברת אינטרסים קהילתית, משהו מקביל אצלנו לעמותה ללא כוונת רווח, החייבת בדיווח שנתי ובקרה כספית שקופה לציבור על מנת להוכיח שחברים בארגון לא מרוויחים מזה לכיסם הפרטי.

והתחייבות גדולה כמו ה-TET מצריכה טיפול נלהב ומסור. בכל מדינה יש מישהו שקיבל מינוי של אחראי מקומי, כל קילומטר ממופה נרכב ונבדק שוב ושוב על ידי מתנדבים ומטיילים מקומיים שמעבירים לו הערות ותיקונים והוא החתום על האבולוציה של שבילי מדינתו ומדווח למרכז לצורך תיקוני מפות ותוכנות ניווט. כל אחראי כזה עושה את תפקידו מאהבה וללא רווח.

אז כן, מקץ כשנתיים זה כבר נראה מסודר מאד. הנה סרטון שהפיק גרג וילה-לובוס, רוכב וצלם, על חוויות ממיפוי שביל אירופה, "המרדף אחר הפראי". כנסו גם לאתר ותראו כמה הם מסודרים שם. יש כמובן גם תקנון לרוכב האדוונצ'ר והוא מתורגם לשפות רבות. אם מישהו מוכן לתרגם אותו גם לעברית ולשלוח להם, יהיה זה מעשה מבורך. על הדרך תבקרו גם באתר של גרג הזה, יש לו סרטונים נחמדים מחוויות הרכיבה שלו.

האתר / הפייסבוק / התקנון / אחראי המדינות / האתר של גרג וילה-לובוס