מכתב קצר לטל שביט

מאת: גידי פרדר

טל שביט היקר!
לולא נקטלת לפני קצת יותר מ-4 שנים עקב טעות נפוצה של נהג ישראלי טיפוסי, היית חוגג היום יומולדת 60.
אני לא בטוח שהיית אוהב את מה שקורה בתחום שלנו מאז הלכת, ואני עוד פחות בטוח שהיית יכול לשנות משהו אילו היית נשאר.
למרות זאת, חבל שאתה לא כאן. כשנפרדת מאיתנו, היינו, אתה ואני, לא ביחסים מי יודע כמה. אבל גם כשהרגזת אותי מאוד, לא איבדתי את הערכתי אליך ולפועלך. לכן כשמועדון האופנועים קרא לי להצטרף לקרב על שמך הטוב, לא היססתי לרגע.
לכבודך אני מצמיד כאן את הטור האישי שכתבת לכבוד גיליון ה-100 של מוטו. הגיליון הזה סימל פרשת דרכים בדברי ימי מוטו, ביחסים שלנו, וביחסים שלך עם עצמך. מצאתי לנכון את הטור הזה מכיוון שהרבה ממעריצך בעידן הדיגיטלי לא ממש מכירים את הרקע שלך.
למעלה מצורף תצלום משותף מהימים היפים אותם העברנו יחד במשך תקופה לא מבוטלת, לפני עידן האינטרנט שהפך את שנינו לזן נכחד של דינוזאורים. התצלום באדיבות הפועל מספר 1: רונן טופלברג.