#5 Show Your Bike

צילם: אסף רחמים

בשישי האחרון התקיים אירוע "שו-יור-בייק" מס. 5, וראשית אני רוצה להודות ל"עופר-אבניר" שפרשו חסותם על התצוגה, אירחו את הקהל וסיפקו לו בירה בחינם. אני חושב שטוב שיבואנים מטים אוזן לקולות העולים מהקהל, תומכים במידה כזו אחרת, ומחזירים לו משהו בתמורה.

אבל לצערי זה לא המקרה הפעם.

כלומר, אני ורבים אחרים חושבים שלא טוב שיבואן פורש חסות על האירוע הזה.

מפגש "שו-יור-בייק" הוא משהו ייחודי. הוא נוסד לפני 4 שנים ע"י יוסי רצ'בסקי, רוכב בעל אוריינטציית רטרו שפשוט הזמין אליו הביתה בעלי אופנועים מיוחדים, רטרו, וינטאג' או בניה עצמית, למפגשון הכולל בירה ומוזיקה. את המוזיקה הוא סיפק עם להקתו, גוררים לרחוב את המגברים והתופים ונותנים בקצב. הבירה הונחה בצד בקערה גדולה במי קרח ולידה קופסה לכספי הלוגמים. תרום כפי הבנתך. המפגש חזר על עצמו בדיוק באותה מתכונת 4 פעמים והמשתתפים היו כולם בעלי אופנועים מיוחדים שמצאו לעצמם 4 שעות להתרועעות עם בני מינם להחלפת דעות והתעניינות סקרנית ביצירותיהם.

לאחר 4 פעמים כאלה, ולאחר שמפלס המשתתפים גאה במקצת, רמזו השכנים ליוסי שנקעה נפשם מהמהומה ברחוב הצר במושב והבחור במצוקתו חשב להעבירו למצפה מודיעין הסמוך. אז חלה תפנית ועופר אבניר לקחו חסות והמפגש התקיים באולם החברה במודיעין.

אבל משהו הוחמץ. ההרגשה היתה של התמסחרות. אופנועי וינטאג' ובניה עצמית זו נישה קטנה ומאד אישית והיא לא צריכה להטמע במתחם של אולמות תצוגה, אופנועים חדשים, גזיבו'ס עיסקיים, ורוכבי שטח שנכנסים ויוצאים במוזיקה של צירצורים דו פעימתיים. האופנועים המיוחדים – חוץ מהג'יקסרים המיתולוגיים של סוזוקי להם הוקצתה פינה מיוחדת וחמה – הלכו קצת לאיבוד. החצר המתה תנועה, רבתה העירבוביה, ולא נשמרה האינטימיות ששררה במפגשים הקודמים.

תצוגה של אופנועים מיוחדים צריכה את הבמה שלה לעצמה, מופרדת מהקהל ומאופנועי יום-יום. זה כיף ונחמד ואחלה שכולם מתעניינים ובאים לשטוף את העיניים, אבל יש להכין את המקום בהפרדה מוחלטת. חניה לחדשים – מחוץ לסרט הסימון האדום-לבן. זה לא עוד מפגש רוכבים. זו תצוגה ותערוכה וככה היא צריכה להשאר וככה היא צריכה להשמר.