מצבות

ואחרי שהאנדרטייקרס של חברה קדישא סיימו למלמל את כל הפסוקים הקבועים בחוק, קיפלו את הציוד ופינו לנו קצת מקום, נשארה לנו החברים תלולית עפר. זה כל מה שנשאר מאורי. זה והזכרונות.

בקרב הנאספים חלה תזוזה קלה כלפי הקבר. מי שהביא זר פרחים ניגש והניח אותו.

דבורה תמימה שלא מבינה במתים נקלעה למקום. זמזמה, חגה, וירדה לרדות צוף מתוך פרחי הזר הטרי. מחר ילד שלא מבין במתים, יקבל כפית דבש עם החלב ודגני הבוקר.

מתלולית הקבר ממשיך מעגל החיים.

*   *   *

במאי 1977 רכב ביל טושר עם קבוצת חברים במדבר אנזה-בורגו בקליפורניה. לא היה בכך שום דבר יוצא דופן עבורם, ביל הוביל וניווט אותם במדבריות במשך כשני עשורים. הוא היה מיומן מאד.

אחר הצהריים החום נשק ל-40 מעלות והמים שלהם נגמרו. ביל נראה לא מפוקס. הוא נפל פעם אחת ואז שוב. כשהרים את האופנוע הוא הוציא מכיסו את המפה, מסר אותה לחברים ואמר להם לשוב למחנה שהקימו. הוא אמר שינוח קצת, יתאושש, ויצטרף אליהם. אמר שלום ודחף את האופנוע לפינת צל.

הוא לא חזר. הם מצאו אותו שוכב באותו המקום, כנראה מת מהתייבשות. לפני שנה נאספו חבריו לרכיבה יחד עם בני משפחתו והעבירו את שרידי אופנועו ל'מצבת ההאסקי' לזיכרון עולם.

 *   *   *

מדבר מואבי בקליפורניה הוא מפלצת חולות ענקית נטולת גשם. שטחו 124 אלף קמ"ר והוא משמש כגורם מכונן ומחוז חפץ של רוכבי מדבר בארה"ב. יש בו אלפי מסלולים שרבים מתפתים לטעום מהם, חלקם מעיזים ומתנסים בחדירה לעומקו, מיעוטם יודע איך לשרוד בו לאורך זמן. יש גם כאלו שנבלעים בו, קורסים בתנאים הנוראים, ולא חוזרים.

במיקום סודי ונסתר במדבר זה קיים משכן קטן, מצבת זיכרון לעשרות רוכבים ורוכבות שבלע המדבר. מידי פעם מצטרפת עוד משפחה שכולה לרשימה. המקום מכונה מצבת ההאסקי על שם אופנוע ההוסקוורנה שניטע שם ראשון בחולות. הדבר היה ב-1987 כאשר חבריו של ג'ים אריקסון, רוכב מדבריות ממועדון "זברות המדבר" שמת, חפרו 2 בורות ויצקו בטון על גלגלי ההאסקי של ג'ים.

זו היתה אבן הפינה למשכן ההנצחה. בעקבותיו הוצבו במקום מונומנטים רבים. הוא אינו מצוין במפות אבל עולי הרגל המדבריים יודעים איך למצוא אותו ולהגיע אליו. במשך השנים תפס מעגל הזיכרון המדברי הזה נפח וכיום קוטרו כ-20 מטר ורובו ככולו הוא מיצג גדול המורכב משברי ומחלקי אופנועים כמו גם מקסדות או מגפיים או משקפי אבק שהונחו במקום ובתמיכת מעט בטון גם ישארו שם, כנראה, לנצח. כיום מונה בית הקברות המיוחד הזה כ-100 מצבות.

טקס הקבורה לשרידי אופנועו של ביל טושר

*   *   *

במהלך הדורות חלחלה ההבנה כי אדם שרוכב כל חייו על אופנועים – מהות הגדרתו הבסיסית היא "אופנוען". גם אם הוא היה חשמלאי או מפעיל עגורן. הזיקה הזו לא מתקיימת כמעט בתחביבים אחרים ונראה כי הקשר העמוק שבסיסו אהבה טהורה הוא המייצר את ההגדרה. ההשוואה היחידה העולה על דעתי היא לתארי 'דוקטור' או 'פרופסור' שאדם נושא אותם עימו כסימני טאטו צרובים בעור, עד לקבר ולמצבה.

והנה ההוכחות.

מצבה לזכרו של ג'ואי דאנלופ באי מאן

 

2 תגובות למצבות

  1. "למות כמו סבא. ישן ושליו
    לא כמו שאר הנוסעים ברכב בו נהג"

  2. וואו וואו וואו
    מדהים !!!

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם