דו"גיגים בן 5: מעין טור עורך
ב-1.7.2015 הוקם אתר דו"גיגים
"התפקיד הראשון של עורך הוא להרגיש ולהבין את הסנטימנט של הקוראים שלו – ואז להגיד להם את מה שהם רוצים ממילא להאמין בו. בדרך זאת הוא מגדיל את הרייטינג והתפוצה שלו.
התפקיד השני שלו הוא לוודא שלא יופיעו בדיווחי החדשות שלו אייטמים או דעות שעלולות לסתור את המסרים של המפרסמים, לפגוע במוניטין שלהם, להטיל ספק בתום ליבם, או לחשוף כל חולשה או הונאה בעסקים שלהם. בדרך זאת הוא יגדיל את השווי הכלכלי של התפוצה והרייטינג שלו עבור המפרסמים.
התוצאה של שני התפקידים האלה היא שערכן של החדשות והדעות מפוקפק ומנופח".
תורסטיין ובלן
QQQ
"לתורסטיין ובלן, מהכלכלנים והוגי הדעות המרתקים בארה"ב בתחיל המאה הקודמת, לא היתה דעה טובה במיוחד על כלי התקשורת בני זמנו. עוד לא היתה טלוויזיה, גם לא רדיו ובטח לא פייסבוק, אלא בעיקר עיתונים ומגזינים. אבל כבר ב-1904 הבין ובלן, ממבקריו הבולטים של הקפיטליזם שלוח הרסן של סוף המאה ה-19, ששני הגורמים שישחיתו את העיתונות החופשית ואת שוק הרעיונות בכלל, הם המפרסמים הגדולים והקוראים עצמם".
גיא רולניק – ציטוט (1)
QQQ
"רבים מהקוראים, הבין ובלן, לא מחפשים מידע חדש, רעיונות מורכבים וחשובים או ניתוחים שיאתגרו את תפישת עולמם ודיעותיהם הקודמות. הנטיה של רובם היא לתת לרגשות וליצרים להדריכם, ולחפש מידע שמחזק את מה שבו הם כבר מאמינים".
גיא רולניק – ציטוט (2)
QQQ
"ואילו המפרסמים? – איתם זה אפילו עוד יותר פשוט: הם רוצים מקסימום זוגות עיניים על המסר השיווקי שלהם. זה ברור. אבל יותר מתפוצה הם רוצים לוודא שכלי התקשורת שלו הם מעבירים את הכסף ייתישר עם האינטרסים שלהם, או יימנע מלבקר אותם…"
גיא רולניק – ציטוט (3)
QQQ
המפרסם היחיד שהכנסנו לדו"גיגים בחמש שנות קיומו היתה סוכנות הביטוח "תמוז" של גיורא נדל. גם זה היה לכמה חודשים ואז חדלנו. היתה זו מחשבה ראשונית: סוכנות ביטוח היא גוף איכשהו נייטראלי, להבדיל מיבואנים. לא רצינו להכניס פרסום של יבואני אופנועים לדו"גיגים על מנת שלא יטענו נגדנו, יבקרו אותנו, ואולי נאלץ להתעמת איתם בכל נושא שהוא שנוגד את האמת שלנו.
אנחנו אופנוענים. תמיד היינו וכאלה נשאר. אנחנו לא חושבים רייטינג או מכירות. אנחנו רוצים להביא לידיעת הקוראים שלנו את מה שאנחנו יודעים, את מה שאנחנו מאמינים, את מה שנראה לנו נכון ואמיתי.
ולכן, מתישהו, הפסקנו את הפרסום בדו"גיגים לגמרי!
איך אפשר לייסד מודל כלכלי שלא נשען על פרסום?
ובכן, נראה שהיום אי אפשר לייסד מודל כזה, אז החלטנו שדו"גיגים יהיה מודל לא כלכלי: הוא לא יכניס גרוש. את כל הוצאותיו נממן מכיסנו, ולא נראה בו כלי פיננסי, כלכלי או גורם פרנסתי.
דו"גיגים הוא מיזם חופשי. הוא מרכז סביבו אנשים שאופנוענות היא רוח אפם, עצב מעצביהם, רחש מרחשי ליבם. אנחנו כותבים על מה שמדבר אלינו, אנחנו כותבים אל כל מי שרוכב על אופנוע כי הוא חושב שזו הדרך שלו לבטא את האינדבידואליזם שלו. אנחנו לא מתייחסים – פשוט לא מתייחסים – לכל מי שיש לו אינטרס למכור משהו בשוק הזה אלא אם כן התרשמנו ונוכחנו שבא לנו על המוצר שלו, ושזה מעניין, ושזה חשוב.
ועכשיו, התייחסות ספציפית לציטוט של גיא רולניק מס. 2:
"רבים מהקוראים לא מחפשים מידע חדש, רעיונות מורכבים וחשובים או ניתוחים שיאתגרו את תפישת עולמם ודיעותיהם הקודמות…"
באמת?!… דווקא לזה אנחנו מתנגדים!
מה שמעניין אותנו הוא דווקא להעניק לקורא הנבון, המתעניין, החוקר, המעמיק, זה ששם עצמו במקום נייטראלי, חומר למחשבה, דעות מקוריות וחדשניות, לפעמים זעזוע לתפיסת עולמו, החדרת ספק באמונה שלו, הקבלה בין מה שהיה למה שעכשווי, ואיך מזין העבר את ההווה חוזר עליו ומטייב אותו.
זאת לצד חידושים טכנולוגיים, היסטוריה מעניינת שמחייבת חקירה, לימוד, חפירה וחיפוש, והרבה מהתובנות שלנו לתהליכים שמתרחשים בעולם המוטורי הצר שלנו.
תגידו סוג של אליטיזם? – שיהיה.
אני זוכר שפעם, בתקופת פול גז, הבעתי אכזבה מההתנהלות של ליגת הטרקטורונים. אמרתי למנכ"ל דאז, טל זהר, שנרד מהסיקור של הליגה הזו כי היא לא מצדיקה את עצמה מבחינה ערכית.
ענה לי טל: " בזה הרגע הורדת 8 כתבות ראשיות בשנה. מה יש לך למלא במקומן?…"
אני מביא את זה רק כדי להסביר ולהבהיר כי גופי תקשורת מחוייבים לחומר שוטף תמידי, ובלי זה תאבד ברשת.
אז בדו"גיגים לא נכנסנו למלכודת הזו של "חייבים חומר חדש כל יומיים!"
החלטנו שאם אין – אז… אין. לא מחוייבים לרייטינג, לא מחוייבים למפרסמים, לא מחוייבים לכל יומיים כתבה חדשה שתכניס קוראים לאתר ולא מחוייבים להוכיח למישהו שאנו משתדלים לשמור על רייטינג.
אנחנו מודעים לזה שיש ימים עם חומר מעניין ויש תקופות עם כתבות משעממות, ואנחנו מודעים לזה שלא תמיד כל אחד מקוראינו הנאמנים מוצא משהו לרוחו באתר. זה בסדר: אין שטחי פרסום באתר, אנחנו עובדים לפרנסתנו במקומות אחרים, לא תמיד יש לנו זמן או ראש למחקרים מעמיקים.
והאמת: לפעמים אנחנו קצת עייפים. דווקא היינו רוצים לכתוב על משהו או להגיב למאורעות אבל אין ראש לשבת למקלדת.
אבל, בסיכומו של דבר ולמרות הכל, כבר 5 שנים אנחנו כותבים ממחשבותינו, אוספים מהרשת וממכם הקוראים חומר אופנועני טהור שמדבר לליבו של כל מי שהאופנוענות בנפשו, וזה מה שמדריך אותנו ומאיר לנו את הדרך. ואנחנו מאמינים שזו התכלית וזה העיקר.
והרייטינג ומדד האנליטיקס מוכיחים שצדקנו: יש קבוצה קבועה ונבחרת של מאות קוראים שנכנסים כל יום לדו"גיגים לבדוק אם פרסמנו משהו חדש. הם לא הרבה, הם לא אלפים, הם לרוב לא מגיבים, אבל הם קבועים, מתעניינים, מחכים.
והם בוודאות אופנוענים, והם הקהל שלנו.
ובשבילם נמשיך.
וגם נשמח לשמוע מה דעתכם. תנו בתגובות.
רוצים אליטיזם!
הפוך דאדא. זהו עיתון העם!
כל אחד יכול לכתוב בו ובתנאי שיהיו דברי טעם.
(עם פיקשושים פה ושם כמו "לזכר הנופלים" או "בשם הבינוניות")
ואם הוא טוב האליטות יציעו לו חברות במסדר.
לראיה כותב תגובה זו.
אבל דאדא, יש לנו 😛
תבוא מחר אצל ההוא.
יש מקום לכותב נוסף?
ודאי! ודאי! בטח!
ויש המפקפקים בכך שאנו בימות משיח
כבוד גדול שזכיתי לו שפורסמו כמה מכתביי מעל דפי דוגיגים.
פוסטים נהדרים תרמת לנו. תודה!
אלופים אתם !!!
תשארו בדיוק ככה …
תודה ארז. מילים טובות אמרת
תענוגים מיוחדים, צדיקות בסדום, ישיבת ארבע בשורה (ונספחים).
חמש שנים.. כבוד! זו חלקת האלוהים הקטנה שלנו.
אני אחד מאותם אנשים שנכנסים כל יום לאתר בשביל לראות אם יתפרסם משהו חדש, האתר הזה יותר מעניין בעיניי מפול גז או מוטו דוגרי.
תמשיכו בעבודה שלכם היא מבורכת וזה פשוט מחמם את הלב לראות מיזם כזה שכל כולו נועד למטרות נעלות מעל כסף ובעיקר לספק את הרצונות של הכותבים והקוראים 🙂
תודה איליה. חיממת לנו את הלב (-:
כל הכבוד לכם. משב רוח מרענן במציאות הישראלית. תודה רבה.
דור הפלגה
הייתי מעדיף שנתאחד
שובי שולמית https://www.youtube.com/watch?v=e3MTDjnGKRM
אין עליך ינוקא.שמור על הגחלת.
טנקס, אבי (-:
שלוחה מרחוק , וגם מקרוב , ברכת מזל טוב.
יומולדת חמש זה מכובד מאוד. בוודאי למי שעצמאי לחלוטין החל ביומו הראשון.
לא מדווח לאבאמא , משקיע א' או טייקון ב'.
מאחל המשך מעניין רצוף ומעניין לא פחות , לקוראים ולכותבים כאחד.
תודה
חמה
(-:
לא יודע מה אתם סופרים, אבל אני קורא כל כתבה מספר פעמים, לעיתים מהסוף להתחלה רק כדי לראות שהבנתי את האמצע כמו שצריך.
המילים עושות טעם מתוק בנשמה, ממש כמו בכפר טודרא, ללקק את המסך.
תודה רבה!
תודה לך על התגובה הנפלאה הזו!
ישר כח!
12 שנה בתרדמת על 4 גלגלים
ועתה רכשתי לי עוד שנייים
עדיין מאמין בקושי,
בחיל ורעדה מנקה משקפים ועוטף קסדות בתכריכים
רק מלתכנן לטייל מתמלא סיפוק
וגם מצאתי את אתכם
אז בכלל לא צריך לרכב רחוק בחום הזה
די בלעשות סיבוב בפרדס חנה ולקרוא אתכם רוכבים
כיף לך
ולנו כיף לשמוע (-: