כשספונסר מאבד את הדרך

הרבה דובר על מהלך המרוץ בספאנג, מלזיה, ורבות עוד ידובר בו. מה שהתרחש במרוץ הוציא מאיזון את אליפות העולם וההשלכות הפוליטיות והכלכליות לא איחרו להגיע. ראש ממשלת איטליה כבר הביע את תמיכתו בוולנטינו רוסי והמועצה האיטלקית לצרכנות הגישה תביעה לפדרציה להעניש את מארק מארקז וחורחה לורנזו על תאום מראש ועל כן התנהלות שאינה ספורטיבית. גם בצד הספרדי לא שומרים על שתיקה ומביעים תמיכה ברוכביהם. אגב, ביקור בית המלוכה הספרדי במרוץ הבא והאחרון לעונה בוולנסיה, עדיין לא בטוח.

ידיעה אחת שהתקבלה בימים האחרונים הדליקה אצלי נורה כתומה- אדומה. בדר"כ את ידיעות העיתונות שמגיעות מרפסול, יצרנית האנרגיה נותנת החסות לקבוצה הרשמית של הונדה, אני קוראת בריפרוף, הפעם קראתי כמה וכמה פעמים. ענקית האנרגיה הספרדית, המגלגלת בשנה כ-1.5 מיליארד דולר ומחזיקה רק בספרד כ-3,800 תחנות דלק, היא חלק בלתי נפרד מהמרוצים בעידן המודרני. רפסול, נותנים חסות כבר מ-1995, תחילה עם מיק דוהן ואלקס קריווליה, בהמשך לוולנטינו רוסי, מקס ביאג'י, סטה ג'יברנאו, ניקי היידן, אנדראה דוביציוזו וכמובן דני פדרוסה ומארק מארקז. הם חתומים כנותני חסות על לא פחות מ-12 אליפויות עולם בקטגוריה הבכירה לצידה של הונדה. נתון מרשים בהחלט.

צוות הספונסר מלווה בקביעות את סבב האליפות, כשהם נותנים שרות לקבוצה בכל סבב בביתן אירוח והסעדה, אירוח האוהדים בסופי שבוע של מרוצים, וסיקור של כל פעילות הרוכבים במהלך העונה והחופשות. רפסול היא נותנת החסות היחידה שמורגשת חזק גם בפאדוק וגם במדיה. היא היחידה שמעסיקה 3 אנשי תקשורת שתפקידם להעלות תמונות ואייטמים במדיה החברתית וביוטיוב, מחזיקה באתר פעיל, ויוזמת קידומים עם הרוכבים גם במהלך סופי השבוע. רפסול היא גם נותנת החסות היחידה שאיש צוות שלה יושב בשורה הראשונה של מסיבות העיתונאים, משחררים תמונות וידיעות בלעדיות לפני כל גוף עיתונאי אחר, וגם מוציאים ידיעות מקבילות לידיעות עיתונות של צוות הקבוצה הרשמית של הונדה. בשונה מאחרים הם גם שולחים נציג –  לצידו של איש יחסי הציבור של הקבוצה – להאזין לראיונות אחד על אחד שמנהלים גופי המדיה עם הרוכבים בני חסותם. זה לא שאין עוד נותני חסות במסלול, יש כמו פיליפ מוריס, רד בול, מונסטר, יצרניות הקסדות ולבוש המגן ועוד, אבל הן מורגשות יותר כמסייעות להתנהלות עונת המוטו ג'יפי ומסתמכות יותר על אנשי הצוות של הקבוצות ואינן בונות מערך שלם מקביל.

הידיעה של רפסול התחילה כרגיל. תאור המרוץ, תוצאות ותגובות הרוכבים, כרגיל עד כמה שאפשר עם מרוץ כמו שהיה בספאנג, אחרי משפט קצר אחד המשבח את מנצח המרוץ, דני פדרוסה, מתחילה התקפה:

"דני פדרוסה רשם לזכותו ניצחון נהדר בגרנד פרי המלזי, אבל לצערנו צל כבד מרחף מעל ניצחון זה בעקבות המעשים הלא מקובלים והלא ספורטיביים של ולנטינו רוסי נגד רוכב רפסול הונדה, מארק מארקז. בהקפה השביעית של המרוץ, כשמארקז ורוסי שקועים בקרב על המקום השלישי, קרב שבו נראו מספר שינויי מקומות בין שני הרוכבים, האיטלקי במהלך מתוכנן לחלוטין, ביצע פעולה שאינה ספורטיבית, בעט ברוכב רפסול הונדה, בעיטה שהטיחה אותו על הקרקע. למרות שמארקז הצליח למרבה המזל להימנע מפציעה, בשביל רפסול ההתנהלות של רוסי לא מקובלת מאחר והיא סיכנה בפעילות המתוכננת מראש והלא ספורטיבית את בטיחותו של רוכב הקבוצה של רפסול הונדה. רפסול מגדירה את הפעולה הלא ספורטיבית הזו כמנוגדת לערכי הספורט והתחרות"

ופה זה לא נגמר, נוספו עוד שתי פיסקאות:

"חברת רפסול עצובה עמוקות עקב ההתרחשויות שקרו במרוץ בספאנג, וזאת בעיקר כי החברה גאה בעקרונות הספורטיביים המובילים אותה: אחווה, תחרות ספורטיבית ומחויבות של הרוכבים. ללא התקיימות של הערכים הללו, לא יהיה הגיון בהשתתפות רפסול בספורט כנותנת חסות. רפסול קוראת  גם לרגולציה ברורה וחזקה בעניין הבטיחות בכדי להבטיח את שלום הרוכבים, רגולציה שמענישה התנהגות כמו שנראתה היום באופן ברור והחלטי".

ברור שנותן החסות צריך לגבות את הרוכב, הספונסר צריך להיות לצידו, לסייע בעיקר כשהחוזה כולל מימון אישי ולא רק קבוצתי, אבל מהידיעה העיתונאית הזו מתעוררות מספר תהיות:

דני פדרוסה רוכב הקבוצה נתמך ע"י רפסול זו העונה התשיעית, כמעט מחצית מהשנים מאז שרפסול הצטרפה לעולם המרוצים. פדרוסה ניצח נפלא, בשליטה מלאה, והיה ראוי לקצת יותר תשומת לב בידיעה שלהם. אחת ממטרות הידיעה העיתונאית מטעם קבוצה או נותן החסות הוא לשפוך אור על מה שנעלם עד כה מהעין, והתגובה הזו חושפת את הפער ביחס של רפסול הונדה כלפי שני רוכבי הקבוצה.

במהלך שתי העונות הקודמות והעונה השלישית שעוד רגע מגיעה לקיצה, הרוכב שלהם מארק מארקז, לא היה הכבשה הכי תמימה במרעה. אמנם מארקז נרגע קצת מימי המוטו2 וה-125 סמ"ק, אבל רכיבה אגרסיבית על סף המסוכנת היא חלק מהמאפיינים של הרוכב הצעיר. בטח זו לא הפעם הראשונה שרפסול רואה רכיבה מסוכנת על המסלול, בהתחשב בכך שמיק דוהן (שרכב בשבילם ביו השנים 1995-1999 עד שפרש עקב תאונה) היה ידוע כאחד הרוכבים היותר מלוכלכים, ולא התבייש גם להודות ש'עזר' לרוכבים לצאת מהמסלול. נכון, רוסי ללא ספק התנהל באופן שאינו מקובל ואין לו מקום בספורט (לא זה המקום להתייחס לכל הגורמים והניתוחים) אבל גם מארקז עצמו מואשם ע"י רבים ברכיבה שאינה ספורטיבית.

טון הידיעה גם הוא מאד יוצא דופן בחומרתו. לשם השוואה עם הידיעה הרשמית שהפיצה קבוצת הונדה, פדרוסה והניצחון קיבלו פסקה וחצי והתקרית בין מארקז ורוסי קיבלה פסקה וחצי נוספות כשהתאור הוא לאקוני, יבש ועובדתי (יש לציין שגם הם הוסיפו שרוסי בעט במארקז כשזה לא אושר על ידי אף גורם רישמי ולפי הצילומים נראה כרפלקס בעקבות המגע של מארקז). לעומת זאת טון הדברים בידיעה של רפסול הוא אישי וחד צדדי ונותן תחושה שמי שכתב את הידיעה נעלב באופן אישי מהדברים שוולנטינו רוסי אמר על הרוכב שלהם במהלך סוף השבוע האחרון.

מה גורם לנותן חסות לרדת לפסים אישיים? ובל נשכח, גם אוהדי רוסי צריכים דלק, לא?! בכל זאת באיטליה יש כ-250 תחנות דלק של רפסול כמו גם במדינות רבות נוספות מסביב לעולם שבהן האיטלקי פופולרי יותר מהרוכב הספרדי. ייתכן שזה עניין הלאום, רפסול היא חברה ספרדית גאה והקרב בין שני הרוכבים קיבלה אספקט לאומני כבר בהתחלה. כמו כן ישנו קשר הדוק בין מנהלו האישי של מארק מארקז לבין נותני החסות של הקבוצה ואין ספק שרוחו של אמיליו אלזמורה ריחפה שם כשנכתבה הידיעה. אלזמורה אינו בוחל במילים, אינו דיפלומט ואינו פוחד מעימותים. למשל, אחרי המרוץ בספאנג הוא אישר לוולנטינו שמארקז כועס עליו מאז ארגנטינה, נתון שהיה ברור אבל אולי לא היה צריך להיאמר.

רפסול רצו להגן על הרוכב שלהם ועל האינטרסים שלהם לעונה זו ולעונות הבאות. הם רצו לוודא שלא תהיה הקלה בעונש של מי שעזב גם אותם ב-2003 כשהיגר לימאהה ושבר להם את רצף האליפויות, רצו לוודא שיהיה גיבוי למארקז באמצעות העונש למי שגרם להתרסקות.

רפסול כמו הונדה עברו עונה קשה. חוסר הצלחה, רוכב אחד שמחלים מפציעה וחסר במספר מרוצים, ורוכב אחר שלא סיים יותר משליש המרוצים בעונה. גם להם פקעה הסבלנות. החמור מכל זה הווטו שהם הטילו: אם לא ימוצה הדין – ישקלו פרישה. זו הפעם השנייה שהם מטילים וטו. הקודמת הייתה ארגנטינה, ואז לא יצאה ידיעה עיתונאית. זה נעשה בחדרי חדרים, בדיפלומטיות, הפעם זה כוחני, מאיים, ואיפשהו בשפת הידיעה מעשה מכוון ולא ספורטיבי.