MotoGP: איך לשמור את הדלק קר

עכשיו, כשעונת 2015 במוטו-GP מאחורינו ובזמן שאנו מחכים לעונה הבאה, בואו נדון קצת על הדברים שפחות מושכים רייטינג ופחות מדוברים בזמן המירוצים אבל אלו הדברים הקטנים שעושים את כל ההבדל.

בוודאי שמתם לב בשידורי המירוצים שכאשר האופנועים ממתינים על הגריד יחד עם כל הצוות הטכני, מיכלי הדלק שלהם מכוסים בכיסוי כסוף. ובכן אותו כיסוי נועד לשמור את מיכל הדלק של האופנוע קר. כן כן, כמו שיש מחממי צמיגים אזי יש גם מקררי מיכל דלק. מחממי צמיגים ברור לכולנו מדוע צריך אבל מדוע צריך לקרר את הדלק או לפחות לשמור אותו קר?

אחת ההגבלות שהוטלו ב-2014 ו-2015 על קבוצות היצרן שסירבו להשתמש במערכת הממוחשבת של דורנה, הייתה הגבלת הדלק במיכל ל-20 ליטר בעוד ששאר קבוצות הקטגוריה הפתוחה הוגבלו ל-24 ליטר. דוקאטי שהייתה קבוצת מפעל שהשתמשה במערכת של דורנה החלה את העונה עם 24 ליטר במיכל ולאחר הפודיומים הראשונים הוגבלה ל-22 ליטר בלבד.

הגבלת הדלק ל-20 ליטר חייבה את הקבוצות הרשמיות של הונדה וימאהה להיות מאוד יצירתיות בנושאי פיתוח על מנת לחסוך כל טיפה אפשרית כך שהדלק יספיק בדיוק ליציאה מהפיטס, הקפת חימום והקפת הניצחון/החזרה לפיטס. אחת הדרכים הפשוטות והזולות לשמור על הדלק היא על ידי קירורו. כמו שכולנו זוכרים מבית-הספר חומר נוזלי, שואף להתפשט ככל שעולה הטמפרטורה עד שהופך למצב גזי, במידה והטמפרטורה גבוהה מספיק. אם יקורר החומר אזי הנ"ל 'יתכווץ' ויגיע לצפיפות גבוהה יותר ועקב כך לנפח קטן יותר. לדוגמא, מים נמצאים במצב הצפיפות הגבוה ביותר שלהם לא כשהם הופכים לקרח קרי מצב מוצק אלא בטמפרטורה של 4 מעלות כשהם עדיין נוזליים, קצת לפני טמפרטורת הקיפאון. כנ"ל ואותו דבר גם עם נוזלים אחרים והדלק בו משתמשים במוטו-GP אינו יוצא מן הכלל. לכן הקבוצות מקררות את הדלק לפני כל מירוץ, והרי 20 ליטר ב-5 מעלות הם לא בהכרח 20 ליטר ב-30 מעלות.

אז אם כך, אתם בטח תשאלו עד כמה מותר לקרר? ב-2015 דורנה פרסמה תקנות ספציפיות לגבי עד כמה מותר לקרר את הדלק ועל פי התקנות טמפרטורת הדלק יכולה להיות נמוכה עד 15 מעלות מטמפרטורת הסביבה שנמדדה שעה לפני המירוץ על ידי מנהלת המירוץ ומפורסמת באופן רשמי על ידה. כלומר, אם הטמפרטורה בחוץ היא 25 מעלות אזי הדלק יכול להיות מקורר מקסימום עד 10 מעלות. מכיוון שאין על האופנועים שום מכשירי קירור, קירור הדלק נעשה לפני הוספתו למיכל וגם הנ"ל קורר מספיק על מנת למנוע מהדלק להתחמם מהר מדי. כמו כן, גם אסור לדחוס את הדלק על מנת להרוויח עוד נפח. כך שכאשר האופנוע עוזב את הפיטס בדרכו לגריד צריך להיות במיכל בדיוק 20 ליטר דלק.

ברגע עזיבתו את הפיטס הדלק באופנוע מתחמם על מנת להשתוות לטמפרטורת הסביבה והנפח טיפה עולה. לכן נפח מיכלי הדלק של האופנועים הוא טיפה יותר מ-20 ליטר. על הגריד אסור בשום פנים ואופן למלא דלק או להחליף מיכל, ומאותו רגע ועד תחילת המירוץ כל טיפה חשובה. לכן על המיכל מניחים שמיכת קירור כסופה כדי למנוע התחממות של המיכל בשמש. בנוסף, במיכלים שבהם יש נשמים, הדלק שמתחמם יכול לעבור דרך הנשם ולצאת מהמיכל בזמן ההמתנה על הגריד. התקנות מחייבות התקנת שסתום אל-חוזר בצינור הנשם כך שאם עבר דרכו דלק אזי אותה כמות הלכה לאיבוד. על מנת למנוע איבודים גם כאן, קבוצת ימאהה פתרה זאת באופן די פשוט ומקורי, מיד כאשר רוכביה מגיעים לגריד צינור הנשם נתפס ונלחץ על ידי מלחצי מנתחים שמהם יוצא סרט אדום הקשור לידית הגז ועליו רשום 'REMOVE BEFORE FLIGHT' כלומר, הסר לפני טיסה. בדיוק כמו בחיל האוויר. המלחציים מורדים ממש ברגע האחרון כאשר הצוות הטכני יורד מהמסלול, על פי דיווחים שונים הפעולה הזו חוסכת הקפה שלמה אחת.

בעונה הבאה, 2016, כל הקבוצות ללא יוצא מן הכלל מחויבות לעשות שימוש במערכת ניהול המנוע של דורנה ועקב כך הגבלת הדלק תהיה ל-22 ליטר לכולם בין אם זה קבוצות מפעל רישמיות או קבוצות פרטיות. רוכבי המפעל כבר חיוו דעתם על המערכת באומרם שהיא חרא ושהיא מקבילה בערך למה שהיה להם ב- 2008 לכן נראה לי שגם בעונה הבאה נראה קצת פתרונות לואו-טק יצירתיים על מנת לשמור על הדלק במיכל.

עד כאן להפעם. כמו שנאמר אלו היו 60 שניות על קירור דלק במירוצים.