לקראת הדקאר (3): ללכת לאיבוד עם האלוף

העייפות והתשישות כמעט והכריעו אותי. אחרי 8 שעות הליכה ביום הפתיחה של תערוכת האופנועים הבינלאומית במילאנו, איטליה – כבר לא יכולתי לזוז. עם כל הכבוד ל-EICMA של 2009, חייבים להבין שהמרחקים הם עצומים ושעות העמידה על הרגליים, ארוכות עד מאוד.

מה רבה היתה השמחה כשחצינו את שערי היציאה הדרומיים של מרכז התערוכות הענק, בדרכנו לרכבת המטרו, חזרה למלון. אבל אז נזכרתי – הוזמנו לארוחת ערב חגיגית של עובדי ק.ט.מ המציגים בתערוכה (פלוס נציגי יבואני המותג למדינות שונות, שאני הייתי אחד מהם). התחלנו לחשב דרכינו כיצד מגיעים לאותו בית המלון שאמור להיות 'ממש פה מעבר לפינה, צמוד למרכז התערוכות', ונבהלנו מהמרחק שיש ללכת. עוד ללכת?! אין מצב שאני אעמוד בזה…

ביציאה מאותו מרכז תערוכות, ישנו שלט ענק מציג מפה של המתחם. בעוד אנו סוקרים את התרשים, אני מבחין שלצדנו עומד אדם, מעט נמוך ממני, הלובש חולצה ארוכה של ק.ט.מ ותוהה כמונו, כולל גירוד קליל בפדחת, לגבי "מה עושים עכשיו?" אני מזהה אותו – קוראים לו סיריל דפרה והוא אלוף העולם במרוצי ראלי. חוצמזה, הוא גם ניצח את ראלי הדקאר שהתקיים באפריקה ב-2005 וגם את זה ב-2007 (את זה של 2009 שנערך בדרום אמריקה, הוא סיים במקום ה-2). בין לבין הוא נהנה במרוצי אקסטרים אנדורו סטייל הארצברג, בו הוא השתתף בכל אחת מ-8 השנים האחרונות, ותמיד סיים באיזור העשירייה הראשונה.

"גם אתה מחפש כיצד להגיע לארוחה של ק.ט.מ?" – שאלתי אותו.

"כן! כן! – פשוט דיברתי בסלולארי ולא שמתי לב לאן אני הולך" – הוא ענה בחיוך נבוך.

"תשמע" – עניתי בהתרגשות (בכל אופן: סלב אופנועים אמיתי!)  – אין ברירה, אנחנו חייבים להקיף את המתחם ברגל. מרכז התערוכות כבר סגור ולא ייתנו לנו לחצות אותו אל הצד השני" – הרגשתי מוזר להיות החלטי כל כך איתו.

"אתה בטוח? – ענה במבטא צרפתי כבד ומהוסס – קצת בלבל אותי המקום הזה"

"כן. בטוח – הייתי לפתע ערני כמו שד – אבל זה ייקח לנו בערך חצי שעה הליכה" – בלב, צרחתי מאושר מההזדמנות שנפלה בחלקי.

מנכ"ל ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית ק.ט.מ, שצעד לצידי, חייך בנימוס. הוא אומנם לא הבין מי עומד מולנו, אבל הבין שאני בעננים מהעניין. והיה מבסוט לראות אותי מתנהג כאחרון הגרופיז. התחלנו ללכת יחדיו לאורך גדר מרכז התערוכות. בהתחלה גיששנו בשיחה בינינו בנימוס, עד שהוא שבר את הקרח: "תבטיח שלא תספר לאיש על הפאדיחה".

"על מה אתה מדבר" – שאלתי.

"אל תספר שלא מצאתי את עצמי במילאנו. בכל אופן, אלוף העולם בראלי ובניווט ואני לא מוצא את עצמי באמצע איטליה בלי GPS!"

אז הלכנו יחדיו, שני ישראלים וצרפתי אחד, כשהחושים העיתונאים שלי מתנגשים במבוכה שאפפה את השיחה עימו. מצד אחד רציתי לשאול שאלות חכמות ומחכימות שיהיה מה לספר בבית, ומצד שני, הוא דיבר כ"כ בגובה העיניים, עד שלא הסתדר לי ההבדל בין התדמית לבין האדם שמולי. ציפיתי לשחצן וזכיתי לשוחח עם בן אדם.

הלכנו, ושוחחנו על מגוון נושאים: הקשר שלו עם ק.ט.מ, מה הוא חושב על הביטול של מרוצי הראלי באפריקה בשל איום אל קעידה והעברת המסלול לדרום אמריקה ("חבל מאוד, יהיה מעניין, אבל זה לעולם לא יהיה כמו בסהרה"), מה הוא חושב על ה-690 הוותיק ועל חוק ה-450 החדש שעומד להכנס לתחרות ("ה-450 לא שומר קו כמו ה-690 אבל מעייף פחות"), על עתידו בק.ט.מ בשנים הבאות ("מאמין שימשיך עד סוף הקריירה איתם") ועל הסיכוי שיבקר בישראל ("רק תזמינו!").

בקיצור: היה נהדר! שכחתי לגמרי את השרירים התפוסים ברגליים ואת העייפות הכללית שרק לפני כמה דקות כמעט וגרמה לי להרדם תוך כדי צעידה. אפשר בהחלט לומר שריחפתי מ'נקודת האור' הזו בסוף יום מעייף במיוחד. חצי שעה של הליכה, שעשתה עבורי את כל הביקור בתערוכה ולמגניב ועמוס חוויות. כשהגענו למלון בו נערך הכנס, הוא נפרד מאיתנו בחיוך והצטרף לשולחן קבוצת הרוכבים ואילו אנו חברנו לצוות המכירות של היצרנית שאירח אותנו באירוע.

למחרת בבוקר, נפגשנו שוב בביתן התצוגה של היצרנית, שם נערך סשן חתימות של רוכבי המותג הרשמיים.

כשהבחין בי, אמר בקול:

"Here is my friend from Israel!"

מודה ומתוודה: התמוגגתי מאושר באותו הרגע.

רגע לפני סיכום החוויה, אי אפשר בלי תמונה למזכרת שצולמה באותו המעמד: משמאל לימין: סיריל דפרה – אלוף העולם בראלי, באמצע אני, בחולצת החננות הלבנה והמבהיקה, ומימין ג'וני אובר (עוד רוכב צרפתי). האובר הזה בהחלט חייכן. למה לא בעצם? – רק חודשיים לפני כן, בספטמבר 2009, הוא גרף בפעם השנייה ברציפות את אליפות העולם באנדורו E2…

פורסם במקור בנובמבר 2009 בכRוב-לוג