צ'ארלי הדוקר

ראיון בצרפתית

מי שאוהב וחולם מרוצים, הולך והופך לנהג מרוצים. אני לא מכיר דרך אחרת. כלומר, אני יודע שליד כל אלה שמגשימים חלומות ונוהגים מכוניות ראלי, תמיד נמצאת איזו דמות עלומה שמחזיקה ביד ניירות במקום הגה, ומטלטלת ומתערבלת כמו ארגז תפוחים, אבל ראבאק, מי ר-ו-צ-ה להיות נווט של ראלים? תמיד חשבתי שזה בטח נהג מתוסכל שלא מצא ספונסר, או מישהו שקיבל עונש בשימוע סיעתי ונשלח לאתר הרעב לשבת בפינה ולהתבייש.

ואז אמר לי רז הימן "לך דבר עם צ'רלי – תשמע סיפור מעניין", וכשרז אומר לי כזה דבר אני מטה אוזן בתשומת לב רבה כי לרז, איכשהו בעקבות התנהלות נכונה, יצא שם של אחד רציני בדרך כלל, אז לקחתי את הרגליים וכמובן הלכתי לדבר עם צ'רלי. הלכתי לא רחוק – רק עד הטלפון, כי צ'רלי שלנו גר בבלגיה. צחצחתי את הצרפתית שלי, ומן העבר השני מיד הצטהל לקראתי קול בעברית מתרוננת ושוטפת.

צ'רלי הוא באמת סיפור יפה ומעניין שמאיר מזווית קצת אחרת את עולמם של אנשי הצללים בראלים העולמיים ההרואים, אבל קודם כל תשמעו על ילד מאנטוורפן שבגיל 14 רצה להיות קצת ציוני והגיע לישראל לתקופת ביה"ס התיכון וגר לו בפנימיה, ואחרי כן השלים שרות של מח"ל שכלל שנה בקיבוץ לביא ושנה בצה"ל, ואחרי כן הוא חזר לאנטוורפן לעסקי הטקסטיל המשפחתיים, וכל מה שנשאר לו מהתקופה הישראלית זה עברית משובחת, זכרונות יפים, כמה חברים, וידע טוב בניווט אותו למד בצה"ל.

קסם הדאקר

4 שנים מאוחר יותר, 1985, צ'רלי בן 24 ונוסע לפריז כדי לראות את מסע הדאקר השישי מוזנק. כשעמד שם בקהל והביט בטור העצום הנעתק ממקומו, הבחין בכמה תסמינים משונים שצצו אצלו פתאום: לשון חרבה, עיניים מתלחלחות ונשימה כבדה, שבישרו לו כי חלה אנושות במחלה הסופנית הזו שאין לה מרפא: גם הוא רוצה!

היה לו בבית אופנוע קאוואסאקי KLR 600 שאיתו סרג באפריקה 9,000 ק"מ עם עוד 5 חברים, ועם הגרוטאה הזו הוא התייצב בשנה שלאחר מכן על קו הזינוק ואפילו הצליח להשאר בתמונה עד דרום אלג'יריה שם איבד רלוונטיות עקב פנצ'רים חוזרים ונשנים, אבל רכש חברים חדשים בעלי רכב סיטרואן ויזה משונה בעל הנעה קבועה בכל 4 הגלגלים שצלח היטב כל דיונה במדבר אם לא נעצר בטעות. רוח הצוות מצאה חן בעיניו יותר מהמלחמה לשרידות של האופנוען הבודד, ובשנת 88' כבר היה לחבר מן המניין בצוות הסיטרואן הזה, והם סיימו במקום ה-89. לאחר כן הוא קנה טויוטה לנדקרוזר וניסה את מזלו שלוש פעמים ואז עצר לחשוב.

הוא הבין והפנים כי יש רבים בעולם שנוהגים מכוניות ראלי, אבל לעולם לא יהיו נהגי מרוץ אמיתיים ולעולם לא יזכו להגיע לפסגה ולמרבה הצער גם הוא כזה.

וצ'רלי רצה מ-א-ד לעשות מהיום והלאה כ-ל דקאר וגם להיות בפסגה!

רכב כבד

בשנת 92' הזמין אותו נהג בלגי, גי דלדרייר, לנווט עבורו את הניסן טרנו שלו במרוץ שנגמר בקייפטאון. הם ניצחו את קטגוריית החובבים וזכו במקום 13 כללי וצ'רלי ידע שהגיע למקום הנכון: הקומבינציה המנצחת של ניווט מדוייק ומוצלח, מאבק עיקש בתנאים מפרכים, ונצחון במרוץ גרמה לו סיפוק אדיר. הם היו ביחד שנתיים ואז עבר לנווט לבלגי אחר, וכשנתקע איתו במדבר הכיר את נהג משאית החילוץ הספרדי – רפא טיבאו.

משאית חילוץ במרוצים ארוכים היא דבר הכרחי. אתה ממש לא רוצה להתקע בלב הסהרה ולהפקיר את כלי המרוצים המושבת והיקר שלך טרף לעוף השמים, ולכן סוגרים מראש חוזה עם נהג משאית חילוץ בעלת הינע מכובד של 6X6 שיישא עבורך חלפים, ואם צריך גם יגרור אותך החוצה מהדיונות. נהג משאית כזה צריך להגיע למכוניות התקועות שזועקות אליו ממרחבי האינסוף, והוא כמובן צריך נווט שיעזור לו בזה כי אחרת הוא עלול להתברבר שעות ארוכות, מיותרות, ויקרות.

וכך מצא צ'רלי עולם קסום חדש, מוזר ומעניין: משאיות. במשאית יושבים שלושה, וכשהממותה הענקית טסה ב- 150 הקמ"ש המותרים לה על פני החולות החוויה מתעצמת, ולמען האמת גם ההתהפכויות ב-100 קמ"ש מרגשות יותר… (כמו שקרה לו ב- 2010 עם יאן לאמרס במשאית 'ג'ינף' הולנדית). שנתיים הם העניקו סיוע ובשנת 2001  ניסו עצמאית את מזלם עם 'קאמאז' רוסית, נסיון שלא עלה יפה בשל כשל טכני. ב- 2005 רכשו השניים DAF משומשת מדה-רוי ההולנדי, האבא המיתולוגי של קטגוריית המשאיות בדאקר, ואיתה סיימו במקום ה- 12.

ו…זהו. צ'רלי מצא את מקומו וייעודו בחיים. עם השנים והניווטים הוא הפך מפורסם, והיום שמו כבר הולך לפניו כאחד מבין חמשת הנווטים הטובים בעולם שיכולים להביא צוות למקום הראשון וזו מלאכה אחראית ששכר נאה בצידה. למשל, בשנת 2009 הוא קיבל 30 אלף יורו עבור ניווט משאית הייצוג של מפעל MAN בדאקר הדרום אמריקאי. אגב, המעבר לדרום אמריקה היה שינוי מרענן מבחינתו כי את נופי אפריקה הוא כבר הכיר בע"פ אחרי עשרות שנות דקאר. כמה? –  חישוב פשוט מלמד שעד היום מתוך 30 שנים שהוא מתערבל עם הראלי הזה, הוא בעצמו השתתף בכ-27 'דקארים!'

והוא הפך גם למורה. אנשים עולים אליו ללמוד ניווט והוא מעביר קורסי הכנה למתלמדי דאקר טריים. חוץ מהדקאר הוא מקבל הזמנות לנווט במרוצי ראלי שונים ברחבי התבל. חוץ מזה הוא גם צולל, מדריך ירי, ועם הארלי-דיוידסון רוד קינג הוא מוביל את חבריו לטיולים באירופה. נראה לי שלא ממש משעמם לו.

השנה הוא בצוות משאית טטרה מס. 521. אתם מוזמנים לעקוב.