הקפצן בשדות השרון
רשמי רכיבה על קאוואסאקי KX250 ו-KX450
מאת: גיא רדר
זהו סיפור על גזע עץ, לא מדובר בגזע מפואר, אורכו בסך הכל כמטר וחצי, קוטרו כ-35 סנטימטרים, הוא אינו חכם במיוחד אך הוא בהחלט לימד אותי משהו.
נתקלתי בגזע במהלך מבחן לשני עולים חדשים, אופנועי הקאוואסאקי KX 250 ו-KX450. מדובר בזוג, או תאומים (למרות שהם אינם זהים ומפרידים בניהם 200 סמ"קין ותקילין) מושחזים כגרזן, אשר בבסיסם הם בכלל אופנועי מוטוקרוס מכווני מסלול שעברו הסבה (איטלקית, וקיבלו את השם הרישמי KL), ונמכרים תחת 'רישוי זהוב', סליחה צהוב, ולכן ניתן לרכוב עליהם כחוק ללא צורך במבט מוטרד מעבר לכתף בכל עצירה.
* * *
ומי הם באמת?
במבט ראשון – אנדורו: מערכת החשמל, הפנס והמאותתים, רגליות המורכב (???) והחישוק האחורי בקוטר של 18 אינץ' – כל אלו כנהוג וכמקובל בקטגוריות האנדורו הפופולרית.
מבט שני שכולל הנפת רגל מעל האוכף, מגלה את שורשי הכלים הירוקים: מוטוקרוס. עם ארגונומיה מכוונת מהירות וקפיצות, מושב צר ונוקשה ואופנוע שנדמה שהנו צר עוד יותר עד כדי שימוש בקלישאות כגון ״הברכיים נוגעות זו בזו״.
המבט השלישי זה כבר בסגנון WTF והוא כולל את טקס ההנעה שדורש אצבעות ידיים ארוכות על מנת למשוך את המשנק ורגליים חסונות בשביל לדחוף את רגלית ההנעה לכל אורך מהלכה בעוז. כן, קיק! אחד ועוד אחד – והלב מתחיל לפעום ולהלום… בשלב זה הצמד מגלה את פניו האמיתיות: אמנם התחפושת נחמדה, כמעט מטעה במבט ראשון, שני ואפילו שלישי, אבל שלא תטעו: אופנועים אלו הם אופנועי מוטקרוס טהורי גזע.
והשימוש – בהתאם.
בשבילים פתוחים עם סיבובים פתוחים וחריצים עמוקים הם משרים ביטחון רב. החלק הקדמי נטוע בשביל, ושניהם מפתיעים ביציבות ויכולת ספיגת זעזועים. במסלול החולי בחלקו המזרחי של השרון הם ספגו את כל מה שניסינו 'לזרוק' עליהם. בזלזול. עדיין לא סיפרנו להם שאנו חובבי סלעים.
או, ואז הגיעו הסלעים. בהתחלה קטנים ובסוף גדולים, ולקינוח – הגזע. ובכן, הירוקים לא מצאו מנוח בתוואי הצפוף. המנועים החדים, ונציין – החזקים להפליא, המצמד הנקודתי, הבולמים הקשיחים – כל אלו הקשו על מציאת – או ליתר דיוק יצירת – אחיזה. ביער הירוק ובנקודה בה ניער אותי הירוק הקטן מעל אותו גזע עץ סורר כשהוא מותיר אותי עם קרסול ימין דואב וללא אוויר אחרי כ-2,346 קיקים, הבנתי שאולי אפשר להוציא את הרישוי לאופנוע אבל אי אפשר להוציא את החוליגן מהרישוי.
המבט הרביעי, המעשי, מגיע מזוית הראיה בעיני הרוכש הפוטנציאלי. אותו רוכש, שהפרופיל שלו צריך להיות בנוי מרכיבה למסלול המוטוקרוס הקרוב לביתו, דרך השטח כמובן, יציאה לשבילי הדיונות הרכים בשביל לשיר את שירת הגז, וריחוף מעל שבילי באמפים כשהגלגל הקדמי נוגע-לא נוגע. הבנתם? רוכב מהיר. בתנאים אלו הוא יקבל תמורה מצויינת לכספו. בתנאים אלו הצמד הירוק זורח. הגדול – עם כוח ממכר לכל רוחב עקומת הסל״ד, ומתלה קדמי שהינו לא פחות ממופלא ומתהדר בטכנולוגיה מתקדמת של קפיץ אוויר, והקטן – בעל המנוע תאב הטורים וקלילות משכרת, ביכולתו לשנות כיוון.
כל אחד מהם יהיה בחירה ראויה בתנאים אלו. בחירה חוקית. כן, כזו שיכולה אפילו להעלות אותך על הכביש הציבורי, להיכנס ברכיבה גאה ראש מורם לתחנת הדלק, לזלוף לתוך מיכל הדלק את מלוא ששת הליטרים שהם קיבולת מירבית, לגרום לרוכבו להפסיק להעיף מבטים מעבר לכתף ולחפש אנשי חוק, ואפילו לא להיות חשוף ומופקר לגורלו בעת פציעה, לא עלינו.
זו נישתם וזו גדולתם. שכן, בסופו של יום רכיבה, צמד הירוקים טהורי הגזע הם אופנועי מוטוקרוס עם יכולות של אופנועי מוטוקרוס בעלי רישוי צהוב כחוק.
ומה עם מחלק האנדורו?
הממממ… הגזע… זוכרים את הגזע?
הוא נח במקומו, בזווית מעט שונה, ממתין ללמד גם את הרוכבים הבאים מעט ענווה.
(רכיבת ההתרשמות נערכה בשיתוף גלעד בן זקן ויוני רבן. תמונות: גלעד בן זקן)
השאר תגובה