מי מתאים למי, למה כן או למה לא

תמונות: בני דויטש

רזומה

אם אתה רוצה לדעת איזה קוטר בולם יש ל-WR החדש, איך בדיוק פיתלו את סעפת הפליטה סביב המנוע-מבנה-הפוך, על מיכל הדלק שלא נמצא במקום האורתודוקסי ליד הכידון אלא קצת מאחור ואיך במקומו שתלו שם את מסנן האויר שבדרך כלל נמצא מתחת למושב – אתה מוזמן להיכנס לכל אחת מהכתבות שיצאו בעולם בשנה האחרונה. אני מניח ומבטיח לך שתמצאו שם את כל מה שתחפש. כל הנתונים שם וגם באתר של היצרן.

מצד שני, ובהתאמה להגשת ההתרשמות מאופנועים שמנחה את דו"גיגים, אם אתה רוצה לדעת איך זה מרגיש, לי, לך, לאחד העם, לרכב על האופנוע הזה, תמשיך לקרוא, וקודם כל הקדמה קצרה ואישית.

אני, כאחד העם, רוכב בינוני. מתחרה זאת השנה הראשונה באליפות האנדורו הישראלית (למעט הבלחה קצרה בשנת 2010) ובגדול רוכב 8 שנים על אופנועי שטח ועוד כמה שנים על אופנועי כביש. על הדרך הזו העברתי כמה שנים על טרקטור כבד בשם DRZ, משם עברתי לזבוב צווחני בשם KTM125 ושני האופנועים האחרונים שלי הם גאס גאס 300 שתי פעימות. בדרך טעמתי גם אופנועים נוספים פה ושם, ואני מבין שאם מחפשים את הפשרה האולטימטיבית, אופנוע שיהיה מהיר, יעשה הכל בלי בעיה, יתאים לכל רמה של רוכב, חזק ומהיר מצד אחד אבל בעל רכות מנחמת מנגד, ה-250 המרובע יהיה המתאים ביותר.

כאמור, זו פשרה אבל לא בשבילי. אני נסגרתי על עצמי שהכי מתאים לי זו העוצמה והתגובה של קטגוריית ה-300 סמ"ק הדו-פעימתית. הקביעה הזו החזיקה מעמד עד שבדקתי את הרי הקרפטים הרומניים במשך כמה ימים על 300 מרובע ועוד כמה ימים על 300 דו"פ.

אני מביא כאן את כל הרזומה הזה ואת כל ההקדמה הארוכה הזו כרקע להבנה שלאחרונה גמלה החלטה בליבי לבדוק פרידה ומעבר מהחיה הדורשנית הזו – 300 דו"פ – למשהו שיקל עלי, שאהיה רגוע איתו, שאוכל להיות יותר מהיר עם הרבה פחות מאמץ, ואחת הסיבות העיקריות שהביאו אותי להרהור הזה הם הימים שביליתי עם המרובע בקרפטים, שלושה ימי רכיבה ללא מאמץ כמעט, קלים.

אז כמו שהבנתם אני בעיצומו של תהליך גישוש וחיפוש אחר האופנוע הבא שלי, וכשהמשקולת הזו יושבת לי על העורף הגעתי להשקה של מטרו בתל חדיד ל-WR250F החדש שנת 2016.

מבחן, אימון, אימות נתונים

התכנון היה לרכוב ולהתרשם כחצי שעה על היאמהה החדש ולאחר מכן לעשות אימון של שעה על האופנוע האישי שלי, ולחזור הביתה. מילה טובה למארגנים: היה משובח! החבר'ה של מטרו הרימו אירוע השקה לתפארת. הם גם סימנו מסלול היקפי קצר של כ-40 שניות אשר שילב כמה סלעים קטנים ופניות הדוקות על אבנים לא מהודקות.

החיבור לא היה מיידי אבל שני דברים בלטו בהחלט:

• האופנוע מרגיש קל, קל מאוד. יחד עם זאת הפרונט לא יוצא מהקו. דווקא האחורי הרגיש לא נטוע בקרקע.
• הבולמים קפיציים מידי לטעמי אבל אני יכול לנחש שמדובר בכוונון בלבד והעדפה אישית. כל האופנועים החדשים היום מגיעים עם בולמים מהשורה הראשונה, עם יכולת כיוונון לעילא ולעילא, ולמרות שברשת, במפגשים ובאולמות המכירה הדיונים על כוונונים, שיסתומים ועוד ועוד לא נגמרים, אני חושב שהכל עניין של טעם אישי ובכנות אני לא מאמין שלרוכב ברמתי, רמתנו, יש מקום לתת דיעה על בולמים ותפקודם. בטח לא לאחר רכיבה כזו קצרה במסלול קצר.

בסופן של מספר הקפות, יציאה קטנה החוצה כדי להרגיש איך האופנוע מתנהג בשבילים במהירות גבוהה ואיך הוא מתנהג ברכיבה איטית וטכנית, גיליתי את מה שניחשתי מראש, שאין מה לומר ואין מה לדבר – האופנוע הזה יעשה הכל מצוין. ממש מצוין. התרשמתי עמוקות, וכמובן, בסיום הרכיבה הקצרה הזו, החלטתי קבל עם ועדה עם עצמי לרכוש את האופנוע הזה! (… או את אחד המתחרים הישירים שלו, ה-KTM או אחיו ההוסקוורנה 250 מרובעי הפעימות). נחכה לסוף הליגה – חשבתי לי –  נעשה סיבוב נוסף על כולם, נריב על המחיר כמו ישראלי מצוי, ונבחר.

ואז יצאתי לאימון האישי על הדו"פ הפרטי שלי.

האימון של היום הסתכם בשעה ורבע של קצב מהיר ככל האפשר כדי לדמות מירוץ. לאחר האימון חשבתי שיהיה נכון לנסות ולהרגיש שוב את התחושה שהימאהה העביר לי, להרגיש יותר טוב את ההשוואה בין האופנועים. חזרתי לאוהל של מטרו ועשיתי על ה-WR שתי הקפות נוספות.

סיכום?

ירדתי מהאופנוע קצת מבולבל. הוא אכן עושה הכל מצוין וכמו שהסביר את זה הכי טוב מתן ניר, מנהל המותג החדש של מחלקת השטח של מטרו (האיש שמכר לי את שני האופנועים האחרונים שלי מתוצרת אחרת): "כשאני צריך להסביר לקונים פוטנציאליים את הבדל בין שתי פעימות לארבע פעימות, אני אומר להם שזה זהה להבדל בין לנהוג ברכב אוטומטי בין לנהוג ברכב ידני".

הוא צודק, זה אכן מסביר.

הימאהה מעולה, עושה הכל, לפי הספר, אופנוע מושלם למתחיל, אופנוע מושלם למי שרוצה לעשות את הכל הכי טוב, אופנוע מושלם למי שרוצה להתאמץ הכי פחות ולעשות הכי הרבה, שליטה ממהירות 0, יכולת להרים גלגל גבוה ובקלות ממצב עמידה ולהחזיק אותו שם, הכל לפי הספר.

אבל… אני לא בטוח שאני שם.

אולי עוד כמה שנים.

בינתיים, אני רוצה להמשיך לריב עם האופנוע, להלחם איתו, אני אתמיד ללחוץ עליו והוא ילחץ עלי, הוא ינסה לבעוט ואני אהיה גאה כשהוא לא מצליח ופחות גאה כשהוא כן מצליח.

אני לא זקן מספיק בשביל האופנוע החדש הזה.

אולי עד סוף העונה.

אולי עוד שנה.

אולי אף פעם.

מבטיח לעדכן אחרי שארכב על המתחרים הישירים.

רגע! לא אמרו שיגיע WR עם מנוע שתי פעימות?!