הנביא יוחאי והארץ המובטחת

מאת: אלי לייבנר / תמונות: רונן טופלברג / תומר פדר – Runner Scanner

בסוף השבוע האחרון לבשה בקעת הירדן חג: ליד המושב פצאל, למרגלות אנדרטת הבקעה, נחנך מסלול ראלי קרוס חוקי למהדרין, שקיבל את כל האישורים ועומד בכל התקנות, סנונית ראשונה במה שעומד להיות פארק מוטורי שיכלול גם מסלול אספלט ויארח אימונים ומירוצים של מכוניות ואופנועים בקטגוריות שונות – אופנועי מוטוקרוס וסופרמוטו, מכוניות 2X4, 4X4, רייזרים ועוד. חסל סדר מירוצים פיראטיים באתרים סודיים, סוף סוף יש לנו מסלול מסודר, יורש ראוי למסלול הזכור לטוב מאשקלון, בשנות ה-80.

המסלול, שאורכו 1200 מטר, בנוי כיום כולו מכורכר, אבל בעתיד ייסללו כ-40% ממנו, כמקובל במסלולי סופרמוטו בעולם. הרוח החיה מאחורי הפרויקט הוא מיקי יוחאי, בעל ותק רב בסצנת המירוצים בארץ, שאליו הצטרף ראש מועצת בקעת הירדן, דוד אלחייני ובהשקעה משותפת הרימו מתחם לתפארת, שכדי לארח את הקהל הצמא לספורט מוטורי, כולל חניה גדולה ומתחם צפיה גדול, חלקו מוצל על ידי סככות. יש גם מתחם VIP עם ספות נוחות ומכשירי דזרט קולר.

ראוי לציין כי ממתחם ה-VIP ומהאזור המוצל, לא רואים את כל המסלול וכדי לצפות בחלקיו המרוחקים יותר, הכוללים כמה פניות מעניינות, צריך לטפס קצת במעלה הגבעה התלולה הצופה אליו. הרבה מהקהל עשו זאת, מה שגרם למארגנים לבקש בכריזה שירדו חזרה, בקשה שלא זכתה להיענות.

מזג אוויר מושלם קידם את פני המתחרים, כ-50 במספר ביניהם שמות מוכרים מאשקלון, כמו מישל גדז' ואהוד לביא והקהל הראה שיש הרבה עניין וזרם בהמוניו. הכניסה הייתה חופשית ואין אפשרות לספור כרטיסים שנמכרו, אבל היו הרבה מעל אלף איש, כולל משפחות שלמות שבאו עם הילדים, הביאו מחצלות וכסאות והתמקמו במתחם הצפיה, הפנינג אמיתי. צוות גדול של מרשלים הפנה את הקהל בסדר מופתי לחניה ודאג שאף אחד לא יסתובב בפיטס או בסביבת המסלול. מרשלים נוספים דאגו לסדר במתחם הפיטס הגדול, בו חנו המכוניות והאופנועים המתחרים וכל הציוד הנלווה שלהם. ימים ספורים לפני האירוע מזג האוויר היה קצת פחות מושלם ומיקי מספר שרוחות עזות העיפו סככות וגדרות. נעשה מאמץ גדול, שהצליח, להקים הכל מחדש בזמן, שאפו!

לאחר הליך הרשמה קצר במזכירות שנוהל ביעילות על ידי הדס ותמר, התחילו להזניק את מקצי הספרינט, בהם נמדדו זמני הקפה לכל רכב בנפרד ולאחריהם החלו המקצים התחרותיים והמעניינים יותר, אליהם הוזנקו המתחרים יחד.

בגזרת האופנועים הגיעו לאירוע 12 רוכבים שהיו אמורים להתחרות ב-3 קטגוריות – עד 250 סמ"ק, עד 450 סמ"ק וקטגוריית ג'וניור לבני נוער. בסופו של דבר הוחלט שכל 12 הרוכבים יצאו יחד למקצי דירוג ובהמשך נערך מקצה לשלושת הג'וניורים בגילאי 12-14, שהפגינו רכיבה מרשימה מאד ומקצה נוסף שכלל את יתר תשעת הרוכבים, ביניהם אופנוע סופרמוטו אחד, שכנראה עקב צמיגים פחות מתאימים למסלול, היה אטי משאר הרוכבים.

כל עוד נסעו המכוניות אחת אחת על המסלול, כמות האבק שעלתה הייתה נסבלת, אבל כשהחלו המקצים מרובי המשתתפים ובמקביל התחזקה הרוח, כוסה כל המתחם בענן אבק גדול שהקשה מאד על הצפיה, הפריע גם למתחרים ולמרבה הצער, גרם לחלקים גדולים מהקהל לעזוב את המקום.

בנוסף לכך, ההפסקות בין המקצים התארכו מאד וחלקן היו ארוכות מדי לסבלנותו של חלק מהקהל. במהלך הפסקות אלו עשו המארגנים פעולות שונות כמו הרטבת המסלול כדי שיעלה פחות אבק, הקפות לבדיקת המסלול, כדי להבטיח את בטיחותו ויישור בורות על ידי טרקטור. הבורות נוצרו על ידי המכוניות, שהרבו לבצע דריפטים מרהיבים בפניות השונות, אבל הפריעו לאופנועים. אולי כדאי לשקול בעתיד לרכז את מקצי האופנועים לפני המכוניות, כך שיזכו לקבל את המסלול במצבו האופטימלי בפתיחת היום.

אמנם מדובר היה בפעולות חיוניות, אבל מבחינת הקהל, הקטעים המתים האלה משעממים ובסופו של דבר גורמים לעזיבה. בחלק מהמקרים ניתנו הסברים למתרחש במערכת הכריזה, אבל בגדול, רוב הזמן התנגנה מוזיקה ולא ניתנו מספיק תיאורים למתרחש במסלול הן במהלך המקצים והן בהפסקות.

בשורה התחתונה האירוע היה חשוב. אנחנו לא מגדירים אותו כמוצלח במיוחד כי ההפסקות והקטיעות פגמו ברצף הנכון והרצוי והעובדה היא שלאחר מקצי הדרוג כשהגיע העת לשואו האמיתי נותרו בקהל בודדים. כמו כן, יש להפנים שמסלול כורכר שאינו מהודק דיו, כבוש היטב ומושקה בתדירות גבוהה לעולם יעלה אבק שיפגום באיכות ההתמודדות עליו. אבל יש לנו מסלול חוקי, ובהנחה שיופקו הלקחים וישופרו הדברים הטעונים שיפור, כנראה שיגיעו ימות המשיח. רמה תחרותית טובה כבר הוכחנו שיש לנו, עכשיו סוף סוף נזכה לספורט מוטורי משובח וחוקי בארץ המובטחת, ארץ הקודש והחול.

איך נראה המסלול ממצלמת הקסדה של אריאל דדיה: