מה השימוש העיקרי של הק.ט.מ החשמלי?
הפרירייד החשמלי של ק.ט.מ מוצע בשלש ורסיות: מוטוקרוס, סופרמוטו ואנדורו (בתמונת ראש העמוד). בארץ הם עדיין לא משווקים ובגישוש של היבואן אל מול היצרן הובהר כי למרות שהמוצר נעטף בסטנדרטי הייצור הגבוהים ביותר שיש (כריס דניסון ממגזין 'דירט-ריידר' גמר עליו את ההלל כבר ב-2014) הרי שהטווח הוא עדיין עקב האכילס של הכלי: הוא לא סוגר שעה על המצבר הקיים. אם בסופרמוטו ניתן להצטייד בבטריות נוספות וההחלפה במתחם סגור קלה יחסית, הרי שלצאת איתו להרים לרכיבת אנדורו עדיין לא כדאי.
ובכל זאת – הכלי נמכר באירופה. לא בכמויות – אבל נמכר, והשאלה היא מי קהל היעד שלו?
אז כמובן שיש את בתי הספר במתחמים סגורים אבל הם לא עיקר המאסה, ומסתבר שלכלי, ודווקא לדגם האנדורו, נבנה במפתיע פלח שוק קטן ובלתי צפוי שלא חשבו עליו, קהל יעד ממוקד שתנועה חשאית והתגנבות חרישית הם יסוד מהותו: ציידים!
אז אם בביקור בגרמניה ובטיול במשעולי השוורצוולד יחלפו על פניכם בזמזום חרישי פריריידים הנושאים במושבם רוכבים עטופי אדרת כבשים, מגפיים כבדות וחמושים ברובי צייד – אתם כבר לא צריכים להתפלא מי הם ולאן הם נוסעים אלא איך הם מתכוונים לגרור את הדובים הביתה, כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית האדירה, עוד לא פיתחו בק.ט.מ עגלה נגררת לפרירייד החשמלי…
שם בטריה בגמלגב ודופק שעתיים אנדורו.
אני מנחש ש30 קילו ו15 אש"ח ישכנעו אותך לחכות שהטכנולוגיה תתקדם.