המלצת סרט: הבר הטוב ביותר באמריקה

נדמה שמאז איזי ריידר, לא נעשה סרט אופנועים כמו שצריך למסך הגדול. כן, היו כל מיני ניסיונות אך אלו היו פתטיים ומחרידים ורק הדגישו כיצד נראים האופנוענים בעיני הוליווד.

ב-2013 יצא הסרט 'הבר הטוב ביותר באמריקה', שהופק, נכתב, צולם ובויים על ידי האחים דיימון ואריק ריצאו שכל ניסיונם הסתכם בהכנת סרטים דוקומנטריים ופרסומות. עלילת הסרט מספרת על סופר בשם סנדרס היוצא למסע ברחבי מערב ארה"ב על מנת לכתוב מדריך ברים בו הוא מתעד וכותב ביקורות לכל הברים שנמצאים שם. את המסע הוא מבצע על גבי אופנוע ישן מסוג ב.מ.וו 60/2R שנת 1960 עם סירת צד מסוג וולורקס.

סנדרס, יוצא צבא, מתמודד ומשתחרר מהשדים האישיים שלו בין אם אלו מחייו הפרטיים או מעברו הצבאי. כבר בתחילת הסרט אנו מקבלים דוגמה כאשר סנדרס פוגש בצד הדרך אופנוען אחר שעוקף אותו במהירות, בפגישה סנדרס שואל את הבחור כמה מהר הוא נסע וזה עונה לו "מהר מספיק כדי להשיג את השדים שלי. ואתה?" כשהוא מחווה לסנדרס לכיוון האופנוע הישן, וסנדרס עונה: "מספיק מהר כדי להשאיר את השדים שלי בצד הדרך" כאשר הוא מתכוון לאשתו שהחליטה לעוזבו ולחזור חזרה לעיר הקרובה.

מאותו רגע, סנדרס המשוחרר ממחוייבויות ולחצים יוצא למסע רוחני בו הוא פוגש נווד זקן המתלווה אליו ובעצם הופך למעין מדריך רוחני עבורו. דמות אותו מנטור זקן בשם נורת'וויי מבוסס על אדם אמיתי בשם זה שהכירו האחים ריצאו אותו פגשו כמובן בבר. הסרט אשר נראה מושקע מאוד, צולם במשך 93 יום לאורך 10,000 מייל במערב ארה"ב וב-64 ברים כאשר צוות הצילום ברוב המקרים לא מונה יותר משבעה אנשים. לא תאמינו אבל האחים ריצאו טוענים שכל הסרט עלה פחות מהארלי חדש ונוצץ לאותה שנה (2013) ומכיוון שכל האנשים המעורבים בסרט עבדו בהתנדבות ורוב ההוצאות היו קשורות רק לדלק ושתייה בברים. אולי בגלל שהסרט הינו הפקה צנועה והתנדבותית יחד עם המסע על אופנוע ישן המנתק אותך מהטכנולוגיה העכשווית, ולא הפקה הוליוודית עתירת תקציב, הוא תופס את תמצית היופי והפשטות הטהורה יחד עם הנופים המהממים תוך כדי מסע כזה שברחבי ארה"ב.

אנחנו כאן בדו"גיגים ממליצים פה אחד על הסרט ולכן למי שמעוניין לצפות בו כנסו לאתר הזה וגוללו למטה, שם תוכלו לצפות בסרט אונליין תמורת 5 דולרים או יותר טוב להוריד אותו אליכם למחשב תמורת 10 דולרים. לכו על זה, אני מבטיח לכם שזו תהיה התמורה הכי טובה שקיבלתם עבור 10 דולרים וגם ליוצרי הסרט מגיע משהו על היצירה המצויינת שלהם.