אופנועי הכביש המשפיעים ביותר במאה העשרים

אז הנה כבר מאמר שיהווה אבן מחלוקת: מי באמת קובע איזה אופנוע משמעותי ואיזה לא? למה בחרת דווקא את האופנוע הזה ולא את אחיו? הרצחת וגם כתבת?

אז כן ולא. כלומר, ישנם מן הסתם כמה אופנועים שלדעתם של אנשים מסויימים יחסרו ברשימה זו. מאידך, יהיו אולי (באמת? יהיו?) אופנועים מסויימים שיהיו כאלה שיגידו שמקומם לא יכירם ברשימה זו. אז לאחר שהבהרנו את כל הנזכר בפסקה זו, נתחיל באילו אופנועים לדעת הכותב, הם האופנועים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה הדו גלגלית.

ההחלטה על האופנועים שמופיעים כאן הינה פשוטה ונקבעה על ידי שני פרמטרים: אופנועים שהכתיבו מגמה מסויימת – או שהיו הראשונים למה שיתפתח למגמה בעתיד, ושהיו אופנועים שיוצרו בייצור סדרתי עולמי. האופנועים לא מופיעים כאן לפי סדר חשיבות, אלא לפי המועד בו נולד הכוכב. ולא, האופנוע הראשון לא מופיע כאן גם כי הוא יוצר במאה ה-19 – קטנוני שכמוני, וגם כי על כך תהיה כתבה נפרדת בקרוב.

אגב, שימו לב כמה פוריה היתה שנת 1987.

וינסנט רפיד

למרות שהווינסנט 'בלאק שאדו' הוא הווינסנט המפורסם מכולם, הרי שדווקא ה-RAPID ראוי שייכנס לרשימת האופנועים המשפיעים ביותר. זאת מהסיבה הפשוטה שבעיני הוא הוא היה אופנוע העל הראשון בהיסטוריה, וגם, כלי הרכב המהיר ביותר בעולם. בכלל.

האופנוע הזה, שהוצג בשנת 1928, הציג לא פחות מ-45 כ"ס ממנוע ה-V2 שלו בנפח ליטר (998 סמ"ק). הספק אדיר לאותם הימים ושהספיק ל-177 קמ"ש אסטרונומיים לתקופה, ושהפכו אותו לכלי הרכב הסדרתי המהיר ביותר בעולם. מעבר לכך, הציג הרפיד החדשני שילדה מינימלית שמשתמשת במנוע כגורם נושא עומס מרכזי, ומערכת מתלים אחורית חדשנית לחלוטין. גם מקדימה הציגו וינסנט כמה חידושים שהפכו את הרפיד לאופנוע נוח במיוחד.

מצד שני, סבל האופנוע מבעיות אמינות קשות, וזכה לכינוי "הסיוט של האינסטלטורים". בשנים לאחר מכן יצאו שתי סדרות נוספות של הרפיד; B ו-C, עם מנועים ושלדות טובים יותר. מיותר לציין שזה אחד האופנועים האקזוטיים ביותר שאפשר לשים עליהם יד ואחד המבוקשים ביותר על ידי אספנים, ומחיריהם נעים סביב הסקאלה הגבוהה של עשרות אלפי דולרים.

נורטון מנקס

 

בשנות השלושים והארבעים, אי שם בין מלחמות העולם, חיזקה נורטון את מעמדה כיצרנית אופנועים ספורט רציניים. בשנים אלו זכתה נורטון לכינוי "unapproachable Norton", כינוי שלאחר מכן אימצה החברה כסלוגן שלה.

הנורטון מנקס האגדי תקע סופית את היתד של נורטון כיצרנית אופנועי ספורט, ולטעמי האופנוע הספציפי הזה הוא הוא אופנוע הסופר ספורט הראשון בעולם. המנקס נבנה מראש כאופנוע שאמור לשמש רוכבים במירוצי כביש שהיו נהוגים אז, עם מכלולים וגיאומטריות שמתאימים יותר לאופנוע מירוץ מאשר לאופנועי כביש ומסלול, אבל יותר מכל, זה היה האופנוע שהביא את שלדת ה-featherbed האגדתית לעולם הדו גלגלי.

בניגוד לאופנועים הספורטיביים הבריטיים של אותה התקופה כמו הטריומף T61 או ה-BSA גולדסטאר אשר נבנו כאופנועים שיכלו להתחרות גם בשטח, המנקס נבנה כאופנוע ספורט כביש, ואף זכה בשנת 51 באליפויות הגרנד פרי העולמי גם בקטגוריית ה-350 וגם בקטגוריית ה-500 נהוג בידיו של הרוכב האגדי ג'ף דיוק, שזכה בשנת 52 גם בתואר ה-350.

אנקדוטה קטנה למי שתהה איך קיבלה השילדה את השם "מיטת נוצות". בימי הפיתוח של האופנוע שפותח במסלול סילברסטון, נשאל רוכב המפעל הרולד דניאל איך הוא מרגיש את האופנוע ואמר שעם השילדה הזו הוא מרגיש כאילו הוא רוכב על מיטת נוצות. נורטון אימצו את הכינוי והעניקו אותו לשילדה.

CB750

קשה להפריז בחשיבותו של האופנוע הזה, וקל לקבוע כי זה האופנוע החשוב ביותר מאז האופנוע הראשון ועד ימינו אנו. האופנוע שהוביל לא רק את תעשיית האופנועים היפנית לקיבוע מעמדה הסופי כמעצמת האופנועים שהיא מאז ועד היום, אלא גם הלכה למעשה האופנוע שהביא אותנו אל עולם מודרני חדש לחלוטין.

ה-CB750 נולד ב-1969, והדהים את עולם האופנועים כולו והבריטי בעיקר, במנוע ארבעה צילינדרי מייצור סדרתי, ארבעה שסתומים לצילינדר עם גל זיזים עילי, הספק גבוה מאד לאותם הימים עם 67 כ"ס, ומהירות מירבית בת 201 קמ"ש – לפחות לפי הצהרת היצרן. בתחום הבלימה הופיע האופנוע עם בלם דיסק מכובד, וכמובן האגזוזים המפורסמים מצופי הכרום. כל זה נמכר במחיר תחרותי לבריטיים ששלטו אז בכיפה, בתוספת קלות תפעול וארגונומיה מעולה, וכמובן חוסר בנזילות שמן ואמינות מופלגת, הפכו אותו מיידית לרב מכר, והאופנוע שלט במכירות ביד רמה.

האופנוע הזה גם נתן את האות לתחילת המרדף אחרי ההספק של היצרניות היפניות, בעיקר בין הונדה וקאוואסאקי ששחררה את ה-Z1 ב-1973, וענתה לכל יצרן עם אופנוע חזק ביותר בכל פעם ואובססיה להיות בעלת האופנוע המהיר ביותר בכל רגע נתון.

קל מאד לקבוע שעולם האופנועים נחלק לשניים: לפני שהגיע ה-CB750, ואחריו. משום כך לטעמי זה האופנוע החשוב ביותר של המאה הקודמת, ולמעשה אני גם לא רואה אופנוע חשוב ממנו מאז שהופיע האופנוע הראשון ועד היום.

קאוואסאקי Z1 900

 

ה-Z1  של קאוואסאקי נולד ב-1972 כהתרסה רבתי לנישה שהיא היא המציאה באותם הימים: האופנוע המהיר ביותר בעולם. מכאן ולאורך עשרות שנים הלאה עסקה קאוואסאקי בלייצר את האופנוע המהיר בעולם, ועד לימינו אלו בהם יצרה את ה-H2 שעובר את ה-400 קמ"ש.

ה-Z1 נתן למעשה את האות למלחמת חימוש רצחנית ויקרה בין היצרנים היפניים לאורך עשורים שלמים, והשפיע ישירות על הכיס שלהם. לאחר שה-CB750 שלט בכיפה בסוף שנות השישים ותחילת השבעים, החליטו ב קאוואסאקי שהם רוצים להיות בקדמת הבמה, והעיפו קדימה את העולם עם ה-Z1 עם הספק של 82 כ"ס וכ-210 קמ"ש. לאורך העשור הבא וגם זה שאחריו, יגיבו קאוואסאקי מיידית לכל יצרן שינסה לגזול מהם את התואר, וכך נראה שבתוך עשור משתנה האופנוע כמה פעמים עם הגדלות נפח והספק (ומהירות מירבית), כשהשיא הוא ב-1978 עם ה-Z1-R האגדי בנפח 1000 סמ"ק עם 90 כ"ס, שעם חצי הפיירינג שלו נטל שוב את בכורת האופנוע המהיר ביותר בעולם מאלה שערערו על סמכותו: ה-GS1000 של סוזוקי, וה-CBX1000 של הונדה.

סוזוקי קאטאנה

הסוזוקי קאטאנה שיצא לאוויר העולם ב-1981, מציין אבן דרך עיצובית בעולם האופנועים בכלל, ולא רק אצל היצרנים היפניים. אם עד לבואו לעולם הסתפקו יצרני האופנועים בחצי פיירינג פרקטי שנועד להפוך את האופנוע ליותר אירודינמי, או בפיירינג מלא ובולבוסי באופנועי כביש – בעיקר מארץ המגף, הרי שסוזוקי הפתיעו את העולם בעיצוב מפוסל סביב מכלוליו של ה-GSX1100 והולידו את ה-GSX1100S קאטאנה עם חצי פיירינג בעל זוויות חדות סביב פנס מרובע, מיכל דלק בעל זויות משולשות שמתחבר עם חצי הפיירינג, וכנף קדמית מעוצבת – אולי לראשונה אי פעם באופנוע מייצור המוני. הקאטאנה, שהפך מאז לאגדה, הפך את עולם האופנועים מפרקטי, לפרקטי ומעוצב, והראה שאפשר לייצר גם אופנועים בעלי מראה שונה מהשטאנץ שהיה נהוג עד אז.

GSX750R

 

ללא ספק האופנוע החשוב ביותר אחרי ה-CB750.

חשוב להבין שעד להופעתו של ה-GSX750R, המונח "התנהגות כביש" לא היה קיים בלקסיקון היפני. מי שרצה אופנוע עם התנהגות כביש טובה, נאלץ לחפש את האופנוע שלו באיטליה או בבריטניה, לסבול מהספק נמוך, אמינות נמוכה – בעיקר מהאופנועים האיטלקיים, נוחות תפעול ירודה, וידידותיות כללית חסרה לעומת האופנועים היפניים. האופנועים היפניים זכו באופן כללי למנועים אמינים, חזקים ומהירים, אבל השלדות היפניות זכו לכינוי האירוני "שלדות ספגטי".

ה- GSX750R הופיע בהפתעה גמורה בתערוכת אופנועים בשנת 84, והפך להיות כמעט מיד סנסציה עולמית. האופנוע הציג לראשונה מראה היפר ספורטיבי על אופנוע חוקי לכביש עם שני פנסים, שלדת אלומיניום שהיתה באותם הימים משהו כמעט בלתי הגיוני או אפשרי על אופנוע סדרתי, ואפילו רגליות אלומיניום חשופות ללא גומי מבודד. גם המראה הכללי של האופנוע היה סנסציוני, כשהוא נראה כמו אופנוע מירוץ שהגיע בטעות לתערוכה.

ימאהה FZR1000

הימאהה FZR1000 נולד בשנת 1987, והפך את העולם כשהביא לכביש טכנולוגיה מסוג חדש שהיתה עד אז נחלתם של אופנועי גרנד פרי בלבד. כמעט. כבר שנתיים קודם הביאו ימאהה לעולם את ה-FZR400 עם שלדה כפולה אמיתית, אולם הייצור הוגבל באותה העת ליפן בלבד (כמו כל אופנועי 400 הסמ"ק היפניים דאז שיועדו לשוק המקומי), והשילדה היתה עשויה פלדה ולא אלומיניום. אגב, אותה שלדה מצאה את עצמה בשנת 89 יוצאת לעולם הרחב על גבי ה-FZR600.

רק שנתיים עברו מאז הביא ה-GSX750R המהפכני של סוזוקי את שלדת האלומיניום אל הכביש הציבורי, וכבר באה ימאהה עם גדול יותר, ארוך יותר, חזק הרבה יותר, אבל יותר מכך, עם שלדת קורה כפולה אמיתית מאלומיניום שהפכה למותג אגדתי תחת השם "GENESIS". ה-FZR1000 קבע את הקצב אליו יצעד עולם אופנועי הספורט היפניים מאז ועד היום בתחום השילדה, ובעצם כל אופנועי הספורט בעולם מצויידים בשלדה אותה הביא ה- FZR1000 לעולם, מלבד דוקאטי ששומרים על הייחוד שלהם עם שלדת מסבך צינורות.

קאג'יבה אלפנט 750/900

 

משפחת האלפנט הפציעה לעולם בשנת 1987 לאחר הצלחתה של קאג'יבה במירוצי הפאריז דאקאר שהחלו כעשור וקצת קודם, והחלו להתבסס כמירוץ הקשה ביותר בעולם. האלפנט החל אופנה שלמה של כאילו אופנועי מדבר בעלי מנועים חזקים – במקרה של האלפנט זה היה מנוע ה-V2 750 סמ"ק של דוקאטי (שנרכשה באותם ימים על ידי קאג'יבה), מעל 60 כ"ס, תנוחת רכיבה זקופה, נוחות רכיבה גבוהה למרחקים ארוכים גם בזוג, מתלים ארוכים ונוחים, יכולת נשיאת ציוד גבוהה, ובניגוד לאופנועי השטח, היה להם גם פיירינג וכנף קדמית צמודה לגלגל, וכמובן, גם פוזה מדברית קשוחה.

אמנם כבר 4 שנים קודם הביאה ימאהה את הימאהה טנרה 600 עם פוזה מדברית, אבל זה היה למעשה XT600 עם מיכל דלק גדול ותו לא – ובכל מקרה זו לא הסיבה להימצאותו של האלפנט ברשימה זו. האלפנט המציא בעצם נישה כל חדשה של אופנועים גדולים עם כל היכולות הנ"ל, והוא הוא האופנוע שהמציא הלכה למעשה את נישת האופנועים שהיום אנו קוראים להם אופנועי "אדוונצ'ר" שבכל שנה הופכים להיות דומיננטיים יותר ויותר בשוק האופנועים העולמי.

CBR600F

 

באופנוע הזה של הונדה שנולד ב-1987 לא היה שום דבר מיוחד. היה לו מנוע 4 צילינדר שהוציא פחות או יותר הספק דומה לחבריו לקבוצת הנפח, שילדת פלדה לא משוכללת – בטח לא לעומת ה-FZR600 עם קורת הקורה הכפולה מאלומיניום, לא מתלים מיוחדים… כלום.

אבל האופנוע הזה היה האופנוע ששלט ביד רמה וטחן את מתחריו היפניים פעם אחר פעם בכל מבחן השוואתי לאורך כמעט שני עשורים, והפך להיות המטרה אליה ניסו לשאוף. ה-CBR600 ידע להציג שילוב בלתי אפשרי של יכולת ספורטיבית סופר גבוהה – גם כשבאמצע שנות התשעים החלו לצוץ אופנועי ספורט ייעודיים בנפח 600 סמ"ק כמו ה-ZX-6 של קאוואסאקי, ועדיין להיות אופנוע נוח, סלחן מאד לטעויותיו של הרוכב, אופנוע שיכול להביא אותך לעבודה בבוקר בנוחות וביעילות, וגם לצאת לטיול של סופשבוע עם בת הזוג מאחור. למרות נסיונות חוזרים ונשנים לאורך כמעט שני עשורים, אף יצרן יפני לא הצליח לדגדג את ה-CBR600 מבחינת יכולת ריבוי המשימות הגבוהה שלו, ולא שלא היו יצרנים שניסו לייצר אופנועים שדומים לו עד כדי חיקוי בולט לעין.

דוקאטי 851

אחד האופנועים החשובים של המאה הקודמת. אופנוע שבזכותו נולד ה-916 המדהים, ובזכותו אנו נהנים היום מהפאניגאלה ושותפיו. אופנוע שהביא אפילו את הונדה הגדולה לזנוח את מנועי ה-V4 באליפות הסופרבייק, ובסוג של הודאה כי מנועי ה-V2 (ביחד עם ההקלות שניתנו למנועים הללו לעומת מנועי ה-4 צילנדרים) עדיפים על מנוע ה-V4 שלהם, יצרו את ה-RVT-SP1  (או RC51 במדינות מסויימות), כדי שיוכלו סוף סוף לנצח אליפות סופרבייק לאחר דומיננטיות רצופת שנים של דוקאטי. הם אכן ניצחו שתיים כאלו בידיו האמונות של קולין אדוארדס.

ה-851 נולד בשנת 1987, והיה האופנוע השני של דוקאטי שמשתמש בשלדת מסבך משולשים שהתבססה על שלדת ה-F1 – אופנוע המירוץ האקזוטי אך החלש של דוקאטי. ה-851 היה ה-V2 הראשון שלא הראה שום סימני נחיתות אל מול מיטב התוצרת היפנית החזקה שכבר שלטה בעולם אז, ולא מעט אליפויות סופרבייק שנולדו בשנות השמונים והתשעים, רובן ברצף, חיזקו את מעמדה של דוקאטי כיצרן שווה ערך מבחינת ביצועים לכל מה שיש ליפנים להציע. האופנוע הזה יצר נקודת מפנה ביחס של העולם למנועים הללו ולאופנועי דוקאטי בכלל. נסיונות של ימאהה ושל סוזוקי לייצר אופנועי V2 חזקים וללכת במגמה אותה הוליד ה-851 לא צלחו כל כך, וכך נשארה דוקאטי כמעט בדד בנישה אותה הכתיב ה-851 עם מנוע V2 מקורר נוזל חזק ועתיר ביצועים.

אך השפעתו של ה-851 לא נעצרה בתחום המנוע, אלא בתחום השילדה דווקא. אם ה-F1 כמעט ולא הורגש, הרי שה-851 הביא באופן מסיבי לעולם האופנועים את שלדת מסבך הצינורות בחתך משולש, שנראה מאז ועד היום על עשרות ויותר דגמי אופנועים, וגם קטנועים חזקים.

CBR900RR

ה-אופנוע שהביא את מהפיכת אופנועי הסופרבייק האמיתיים, קלילים וחזקים, למשפחת אופנועי הליטר שהיו עד אז אופנועים ארוכים, גדולים וכבדים. באותם הימים התרכזו היצרנים היפניים בקטגוריית אופנועי ה-750 הספורטיבית – עם עלייתה המטאורית של קטגוריית הסופרבייק, ואילו קטגוריות ה-600 והליטר קיבלו אופנועים שהיו אמורים להיות טובים גם ברכיבה ספורטיבית, אבל גם בסוגים אחרים של רכיבה, את החד מימדיות השאירו לאופנועי ה-750.

ואז הגיע הפיירבלייד הראשון, טרף את כל הקלפים והמציא את קטגוריית הליטר מחדש עם 185 ק"ג בלבד שהיה משקל קל יותר אפילו מאופנועי ה-600 סמ"ק של אותה התקופה. ואם אנו משווים אותו למשל ל-FZR1000 של ימאהה אשר נחשב באותם הימים לספורטיבי ביותר בקטגוריית הליטר, אז מדובר בכ-30 ק"ג פחות, ולא פחות מ-55!!! מ"מ פחות בבסיס הגלגלים. 1405 בפיירבלייד, לעומת 1460 הרכבתיים של הימאהה.

בסיס הגלגלים הקצרצר ביחד עם גלגל 16 אינץ' מקדימה, הביאו את עולם האופנועים של אז להגדיר מחדש את המונחים 'זריזות' ו'מהירות כניסה לפניה' מצד אחד, אבל גם עם 'over steering' מטורף ונדנודי ראש מפחידים שגרמו לרוכבים רבים להתרסק, להיפצע ולהיהרג, ויצא לו שם של אופנוע מסוכן וסוס פרא שלא בוחל בשום הזדמנות להעיף מעליו את הרוכב. כך עד שעודן בשנת 1996.

KTM דיוק

KTM לא היו הראשונים שזיהו את מגמת אופנועי ה"סופרמוטארד" שהחלה לצוץ בסוף שנות השמונים, והחלה להתפשט בתחילת שנות התשעים. קדם להם הג'ילרה נורדווסט 600 שהופיע באיטליה בשנת 91, אולם הקדים את זמנו ונכשל מסחרית. הקטומים, יצרני אופנועי שטח בלבד עד אז, הפתיעו בשנת 96 עת הוציאו אופנוע כביש שהתבסס על ה-EGS620, עם מתלים קצרים מעט יותר, פיירינג, וגלגלי 17 אינץ'. העוף המוזר החל לאט לאט לצבור תאוצה בזכות קלילות ההיגוי, המשקל הנמוך והמנוע שבכל זאת נתן משהו עם כ-56 כ"ס (תלוי את מי שואלים), וזכה להצלחה עד שגם היפנים החלו לייצר אופנועי סופרמוטו כמעט עשור אחר כך. אבל הדיוק תמיד ייזכר כאופנוע שהביא את בשורת אופנועי הסופרמוטו לעולם (ותודה לקורא יאיר שהזכיר לנו את הנורדווסט).