פני העתיד: דגימת אופנועי הוסקוורנה מודל 2017

אני זוכר שכשהציגו את ההוסקוורנות החדשות לראשונה הרשת ממש געשה ונרגשה. האוסטרית הגדולה רכשה את המותג המיתולוגי וכולם תהו מה היא תעשה איתו: תשמיד אותו בתור מתחרה או שמא להיפך: תהפוך אותו למפלצת אוסטרית חדשה בכחול צהוב?

כל אותם ימים עד צאתם לשוק תהיתי מאיפה יגיע הכסף על מנת שאוכל להרגיש בעצמי על מה מדובר. עבר זמן ולבסוף שמתי את ידי על רכושו של מר כרוב וקניתי ממנו בשיחת טלפון את ההאסקי 300 שלו עם כמות שעות שהוא מעדיף שלא אזכיר (כמעט חדש!). היה חיבור מיידי לכלי והנאה צרופה.

חלפה שנה ולאור השינויים המהותיים בכלים החדשים החלטתי להתקדם בחיים ולרכוש את הדגם החדש פחות 50 סמ"'ק (אבל עדיין דו פעימתי) וההשקה הזו נפלה לי טוב ובזמן. הגעתי לראות על מה מדובר ואיך הולכים מעתה להיראות ימי השישי שלי לפחות בשנה הקרובה.

למי שפספס נזכיר שאת ה- 125 לא נפגוש יותר החל מ-2017 עקב מגבלות תקן היורו 4. יש לציין שהמערך הטכני של הוסקוורנה טוען שמצד אחד יש לו את הטכנולוגיה להכשיר את ה-125 ליורו 4 אך מצד שני אין בזה טעם כי התקן אוסר על היצרן לספק מוצרי אפטר מרקט אשר יבטלו את ההגבלה (הגבלות בתיבת אוויר ובסעפת המקוריים) ויחצו את ה-11KW (רישיון A1) כך שאופנוע תחרותי לא ייצא מזה.

אז 125 סמ"ק לא היה אבל פגשנו את הדופ"ים הגדולים 250/300, את המרובעים הבינוניים 250/350 ומאחיהם הגדולים הופיע רק ה-501. ה-450 עדיין במחסנים כנראה…

ומה השינויים מהדגמים הישנים? – בעצם אין שינויים. מידי שנה כשיוצאים הדגמים החדשים אנחנו רגילים לראות שדרוגים ושינויים קלים למערכות קיימות אך הפעם מדובר ממש באופנוע חדש.

רשימת נטו

הנה מה שכוללת רשימת המיכלולים ומיד תראו שחוץ מהצבע הצהוב-כחול ומגודל הג'אנטים אין הרבה משותף לדגמים הישנים. בערך.

משקל: הושם דגש על הורדת משקל וכתוצאה מזה קיימת ירידה של בין 1.5 קילו ל 6 קילו בהתאם לדגם.

מנועי 2 פעימות: המנועים של כלל הנפחים עוצבו מחדש. הדו פעימתיים קיבלו בלנסר להפחתת ויברציות, שסתום כח מעודכן ובורר מפות הצתה כסטנדרט.

מנועי 4 פעימות: הדגמים המרובעים קיבלו גם הם מנועים חדשים, בקרת אחיזה ובורר מפות הצתה כסטנדרט.

שלדות: השלדה החדשה נלקחה מדגמי המוטוקרוס של 2016 אך עם בסיס גלגלים ארוך יותר, שלדת הזנב החדשה מורכבת מ- 30% סיבי פחמן ושוקלת קילו שלם פחות מקודמתה.

בולם אחורי: בולם ה-WP האחורי שולב עם מערכת לינקים ייחודית לדגמי האנדורו בשונה מהדגמים הקודמים שחלקו את אותה מערכת לינקים שבדגמי ה-MX. ההבטחה שמשווקת בעקבות מערכת זו טוענת שהגלגל האחורי יצמד לקרקע בצורה טובה יותר.

בולמים קידמיים: ליין חדש המורכב מבולמים חדשים Xplor 48 מבית WP (open cartridge). הכיוון נעשה מחלקם העליון של הבולמים כמו בדגמי ה-4CS  הקודמים (גם שיכוך וגם עומס קפיץ).

קרבורטור: הוחלף לקרבורטור של מיקוני 38 מ"מ. בחברה טוענים שלאחר נסיונות רבים נמצא סט-אפ שמפיק עבודה חלקה יותר. בנוסף, הוא פחות רגיש לשינויי טמפרטורות וגובה.
בפועל זה אומר שאם חלקכם דאגו לכוון את הקרבורטור בהתאם לרכיבה באזור הררי או בחילופי עונות אז כעת ניתן לוותר על הכיוונונים. בתכל'ס? – לא מכיר הרבה שעסקו בזה במיוחד בהתחשב בזה שמזגי האוויר אצלנו פחות קיצוניים וגם החלק ההררי לצערנו לא נושק שחקים.

מושב: שינוי מינורי שעושה את המושב שטוח יותר מבעבר. לדעתי זה יהיה נוח יותר בישיבה ארוכה. המושב הקודם היה אליפטי משהו ופחות נעים לרביצה.

חוויית הרכיבה

מרגע שיושבים באוכף או עומדים על הפגים מתקבלת תחושה כללית נוחה. הכלים של הליין החדש נוחים ליצירת קשר ומהר התחברתי אליהם ולתנוחת הרכיבה עליהם. כמו שציינתי בראשית הכתבה, השנה בחרתי להתחדש ב- TE250 לשם הגיוון ולכן בחרתי בו ראשון על מנת שאוכל לבדוק כמה הוא מרגיש לי טבעי מהרגע הראשון ואם בכלל. אז מסתבר שכנראה לא טעיתי כי הכיוון הכללי של ה-250 לא באמת השתנה מבעבר ואני אסביר:

הבלנסר מפחית את הויברציות בצורה מדהימה והחוסר בהן מפנה מקום ליותר תשומת לב לרכיבה עצמה. מעין שקט תעשייתי שכזה. יש לציין שהדגם של השנה מרגיש באמת מעולה ושונה מקודמו אבל ההתנהגות הכללית היא עדיין של כלי חי וצעיר יותר מה-300.

ה-TE300 מרגיש חזק יותר מה-300 של שנת 2016 וכשאני אומר חזק יותר זה לא בקטע המפחיד אלא יותר במומנט שלו. אם חלקכם חוששים שמא הדו"פ הפך עורו ושהאופי שלו מסתכם בויברציות אז אל: צמד הדופ"ים מרגישים ומרגשים כבעבר ואפילו יותר.

הפתיע מאד ה-FE250, כלי שפשוט נהנתי לרכוב עליו. מרגיש קליל וידידותי בצורה מדהימה לסינגלים בהם רכבנו. לעומת הידידותיות של הדגם הזה לדגם ה-350 מחובר מנוע שמושך אותך קדימה חזק. הכלים לא מעייפים כמו שציפינו יותר ממרובעי פעימות ונראה באמת שבלימת המנוע הופחתה.

ה-FE501 שייך לאגף הדורסים בטבע. דורס הכל עם ים של כח ומומנט. איכשהו, באופן מפתיע, זה לא מרגיש כל כך מאיים.

אלקטרוניקה מתוחכמת ופיצ'רים מעניינים

ועכשיו לחידוש בהא הידיעה – בקרת האחיזה (EMS).

הבקרה הזו נוספה לדגמים המרובעים וזה בהחלט דבר אשר יהיה שימושי בעיקר לרוכבי התחביב שבינינו. מעניין מאד איך שהמערכת הזאת עובדת וכמה הבדל יש בין אם מפעילים אותה או לא. בפשטות ניתן להסביר את פעולתה כך: מערכת ניהול המנוע של קיהין דוגמת את מצב הסל"ד והמצערת כגרף נתון לאורך כל הרכיבה וברגע שהיא מזהה עליה פתאומית בסיבובי מנוע היא מפרשת זאת מיידית כהחלקה ומיד ממתנת את הכח המועבר לגלגל.

בניסיון לייצר אחיזה מהמקום על מדרון דרדרת כשהמערכת מבוטלת מייד מרגישים את האחורי זורק ימינה ושמאלה, אך מאותה פוזיציה כשהמערכת פועלת, האופנוע פשוט מטפס בקו ישר בצורה יוצאת מן הכלל. כמובן שאם תפתחו גז בלי רגש אתם עדיין תטאטאו את השטח למרות המערכת.

אז אם תהיתם, המערכת לא משביתת שמחות. אין הרגשה של חיתוך בכח או ניתוק כל שהו. סיכום קצרצר: פשוט מדהים.

פיצ'ר חמוד הוא מניעת החלקת גריפ. כן כן, נוספה טבעת קטנה שצמודה לגריפ השמאלי ומונעת ממנו להסתובב. לא צריך לקשור יותר עם חוטי ברזל. בצד השני של הכידון מותקנת מצערת בעלת 2 אופני פעולה שמאפשר לרוכב להחליט אם הוא רוצה את פעולת המצערת שלו ליניארית יותר או פחות.

ועוד פיצ'ר מעניין מאד: השנה בהוסקוורנה ייסדו תהליך הרשמה ייחודי לכל אופנוע שנמסר, וזה אומר שכשיוצא אופנוע חדש ללקוח היבואן בארצו מחוייב לבצע הרשמה במערכת של היצרן ועל ידי כך מונפק קוד הפעלה המוזן למחשב האופנוע הספציפי ורק על ידי הזנתו יוכל האופנוע להניע.

אז אם לא מניע לכם תדעו שפספסתם משהו בהרשמה או ששחר עמרמי חייב לכם קוד…

הכלים הגיעו סטוק וללא כיוונים מיוחדים ולכן חוויית הרכיבה לא יכולה להיות אישית מידי אלא כללית וזו גם היתה מגמתי ככותב.

דגימה משונעת, הסרטון המלא – בקרוב:

 

מפרט טכני ומחירים בש"ח:

TE250            59,450 – מפרט טכני

TE300            64,410 – מפרט טכני

FE250            67,385 – מפרט טכני

FE350            68,375 – מפרט טכני

FE450            69,370 – מפרט טכני

FE501           72,400 – מפרט טכני

תמונות: רונן טופלברג