MotoGP: מטיאה פסיני – הרוכב על צד שמאל
בעונת 2016, סיפרתי במהלך מרוצי המוטו 2 על האפיון הייחודי של האופנוע של מטיאה פסיני, רוכב קבוצת איטאלטרנס. באופנוע של פסיני, גם ידית המצמד וגם ידית הבלם ממוקמות בצד שמאל של הכידון, איפיון שפותח במיוחד עבור הרוכב האיטלקי.
אז קצת רקע וגם שיחה והדגמה מהרוכב האיטלקי.
הכידון של מטיאה פסיני – ידיות המצמד והבלם הקדמי ממוקמות בצד שמאל
* * *
גם מטיאה פסיני הגיע מאזור רמיני שבאיטליה, אותו אזור ממנו הגיעו כל כך הרבה רוכבים המתחרים באליפויות העולם. פסיני, בן ה-31, החל את דרכו במוטוקרוס, אך באחת מהתחרויות ספג פציעה קשה כשהוא רק בן 13 בלבד. הפציעה גרמה לנזק בלתי הפיך בעצבים בידו הימנית של הרוכב, אך הוא היה עקשן והצליח במשך שנים להתגבר על החסרונות של הפציעה והמשיך להתחרות באליפות האיטלקית של ה-125 סמ"ק. לאליפות העולם הצטרף בעונת 2004 אחרי שנתיים שחוייב בהן לקחת הפסקה ולתת ליד להתחזק. כבר בעונה הראשונה שלו, לקח את תואר רוקי העונה כשסיים אותה במיקום ה-15 סה"כ. את שלוש העונות העוקבות, סיים בתוך החמישיה המובילה וב-2008 טיפס עם האפריליה לקטגורייה האמצעית שהייתה אז 250 סמ"ק וסיים במיקום ה-8.
בגלל החולשה שסובל פסיני ביד ימין, החלום להתחרות בקטגורייה הבכירה תמיד היה נראה כבעייתי למימוש, אך ב-2009 קיבל אופצייה לנסות את הדוקאטי של קבוצת פראמאק בכדי להחליף את מיקה קאליו שהחליף את קייסי סטונר החולה בקבוצת המפעל. פסיני, למרות שהצליח להרשים את הקבוצה החליט לוותר. ההצהרה הרשמית שלו הייתה התמקדות באליפות ה-250 סמ"ק שבה היה ממוקם אז חמישי, אך מאחורי הקלעים נשמעו קולות שהסבירו שהוא חושש שהיד לא תחזיק מעמד בלחץ של הדוקאטי 800 סמ"ק.
עם השינוי למוטו 2 בעונת 2010 חלה התדרדרות אצל הרוכב והוא טייל בין קבוצות רבות ויצרני שילדה כשהוא רוכב על לא פחות משש שילדות שונות בשביל שבע קבוצות בקטגורייה.
ב-2012 הוא קיבל הזדמנות נוספת בקטגורייה הבכירה, אך הפעם עם קבוצת ספיד מאסטר בתקופת ה-FRT. בעיות כלכליות בקבוצה, אילצו את פסיני לחזור לקטגוריה האמצעית ולסגור את הדלת סופית על קטגוריית המוטו ג'יפי.
בעונות 2013-14 המשיך לקחת חלק בקטגוריית האמצעית אך תוצאות לא מזהירות הוציאו אותו לשנת מנוחה ממנה חזר מחוזק יותר, עם האיפיון החדש לאופנוע (וחזרה לשילדת הקאלקס עימה הוא מרגיש נוח יותר) וסיים את 2016 במיקום ה-11 המכובד, מיקום שבזכותו קיבל גם כרטיס לעונת 2017.
ראשי הקבוצות שרכב עבורם בעבר ובהווה, תמיד שיבחו את העבודה הקשה של האיטלקי. למרות שהוא נראה ולעיתים גם מתנהל כ"פארטי בוי", פסיני עובד קשה. הוא מתאמן הרבה מאד שעות מחוץ למסלול ועושה הכל בכדי לכפר על החסרונות שלו. פסיני גדל והתחרה מול ונגד רוכבים כמו מרקו סימונצ'אלי ואנדראה דוביציוזו, והפך חבר קרוב של ולנטינו רוסי, כך שלמרות שהוא אינו חלק מהאקדמייה של הדוקטור, הוא כן זוכה ליהנות מהרכיבה בחווה של ולנטינו והאימונים במסלול שהאקדמיה שוכרת עבור חניכיה.
מטיאה גאה בפיתוח שלו ושל חבריו ומציג אותו בגאווה, ויש לו במה להתגאות:
"הכל התחיל במוטוקרוס. גם הפציעה שלי ב-1998 הייתה במוטוקרוס ומאז היד הימנית שלי הפכה למה שאני מכנה "יד מיוחדת".
בתחילה, אחרי התאונה, יכולתי עדיין לרכוב ולהתחרות כרגיל על אופנועי כביש. התאמנו קצת את הסטינג אך הכל המשיך יחסית נורמלי. עם המוטוקרוס זה כבר היה סיפור אחר. לא יכולתי לרכוב או להתחרות מאחר והמגבלה שלי היא שאני לא יכול להניח ולהסיר את האצבעות מידית הבלם. עם אופנוע הכביש אני תמיד יכול להשאיר שתי אצבעות על ידית הבלם גם כשאני לא בולם, אך עם אופנוע המוטוקרוס זה בלתי אפשרי מאחר וזו מלחמה תמידית עם האופנוע בכל קפיצה ובאמפ. אז בעזרת חברים ניסינו למצוא פתרון בכדי שאוכל לרכוב שוב. התחלתי לעבוד עם מי שהיה המכונאי שלי בזמנו ולתכנן כיצד להעביר את הבלם לצד השמאלי כך שמה שהיתה ידית המצמד, הפכה לידית הבלם ומעליה מוקמה ידית המצמד. מאחר ותחילת הפרוייקט הזה היתה על אופנוע המוטוקרוס, היה מאד קל להתאמן ולנסות כי במוטוקרוס לא הייתה לי בעייה פשוט לקחת את האופנוע ולצאת איתו לשטח בלי רוכבים אחרים מסביב ויכולתי לרכוב באיטיות בכדי להתרגל לתפעל את האופנוע ולקחת את הזמן.
בהתחלה זה היה קשה. זה מאד מאתגר לשנות את צורת החשיבה ולעשות סוויץ' למוח. לקח לי שלוש, ארבע פעמים של יציאה לשטח בכדי להבין ולהתחיל ממש לרכוב. במשך שמונה שנים השתמשתי בסטינג הזה במוטוקרוס כשגם באופנועי הכביש ובסופרמוטארד המשכתי להשתמש בסטינג הרגיל. אימנתי את המוח שלי להתרגל למעבר הזה בין שני סוגי הסטינג בין ימין לשמאל כך שזה הפך לטבע שני וכעת אני יכול לקפוץ בקלות על אופנוע רגיל ועל אופנוע המוטו2 שלי שמותאם עבורי. היום זה כבר אוטומטי בדיוק כמו אנשים שיכולים לכתוב ביד ימין ויד שמאל.
האתגר הגדול היה להכניס את השיפור לקטגוריית המוטו 2 מאחר ולא היה לי כמעט זמן לניסוי וטעיה. הצלחנו לבצע רק רכיבת ניסוי אחת על האופנוע שלא הייתה קשורה לניסוי רשמי של אליפות העולם. זו קטגורייה שיש בה הרבה מאד שימוש במצמד אז גם התקשיתי להבין אם זה בכלל יכול לעבוד. כשלקחתי עונת שבתון ב-2015, היה לי אופנוע R6 שרכבתי עליו בקביעות במסלולים (חלק מימי הרכיבה של האקדמייה של VR46 במסלול מיסאנו) ובעזרת חברים, עיצבנו את ידית הבלם בצד השמאלי של הכידון. הבאתי את החלקים עימי לטסט הראשון של עונת 2016 וביחד עם הקבוצה הבנו שנוכל להשתמש בזה לאורך כל העונה.
מאחר וזה נחשב רק סטינג, לא הייתי צריך לקבל אישורים מיוחדים להתקין את ידית הבלם בצד שמאל כי זה לא נוגד אף חוק וזה לבטח לא נותן לי שום ייתרון טכני או ספורטיבי. אם מישהו רוצה לנסות – הוא מוזמן, למרות שנראה לי שזה יהיה קשה לכל שאר הרוכבים להתחרות כך.
היום זה מרגיש לי נורמלי, כאילו אין ממש הבדל אבל ברור שזה מקל עלי. אני יודע שזה הרבה יותר טוב בשבילי, אני מהיר יותר ואני סבור שנוכל להילחם גם על ניצחון בעונה הבאה".
בעונת 2017 יצטרף רוכב נוסף לקבוצה, אנדראה לוקטלי יתחרה לצידו של פסיני הוותיק, נחכה לראות ידו של מי תהיה על העליונה.
וואוו נראה סידור מפחיד משהו , אבל כנראה שזה עובד טוב עבורו ,מעניין כמה תחרותי באמת אפשר להיות עם תצורה כזו?