רכיבה עם האלוף המיועד

לפני שלושה שבועות, תחת גשם סוחף, יצאנו, האלוף המיועד של ראלי רייד אשלים 2016 ואנוכי, לאימון הכנה לראלי, בהרי ירושלים. אני, אחרי 40 ימים של אנטיביוטיקה, ואחרי חודשיים ללא רכיבה, הייתי חייב לרכב בכל מחיר וניסיתי להיות סייד קיק מתאים. ואכן, כל 200 מטר חיכה לי הברנש בסבלנות אין קץ, ושלף מהכובע הסבר זה או אחר לנינוחות שלו:

"מבחינתי זה סיור מודרך, באתי מראש בראש הזה"

"הקטע הבא הוא אנדורו-קרוס, תתכונן מראש, לכן עצרתי לתדרך"

"פה זה העלייה שהחבר'ה מבית אלעזרי שופכים בה לאגר, רק שתדע".

חזרנו כמאמר הקלישאה רטובים עד לשד עצמותינו, מפויחים קצת מהמעבר בנחל יתלה השרוף, ובמצב רוח מרומם.

להפתעתו של  האלוף המיועד, הודעתי לו שבועיים אח"כ, שמזג האויר הסוער מתאים בול לאימון המסכם לראלי. הוא מלמל משהו על זה שעד היום לא היו לו לקוחות חוזרים לסיבוב של שישי ואין הנחת לקוח מתמיד, אבל נעתר להצעה.

יצאנו שוב. הפעם באתי עם משקף חורף ולא הברונזה של הקיץ, מה שאיפשר לי לראות את המיועד מתרחק לאיטו, עד להחלקה פוטוגנית בבוץ. זה השלב שבו הרשיתי לעצמי לגעור במיועד שהוא נוסע לאט כמו דליז'אנס. טוב, נודה, קראתי לו במילה כעורה יותר, "עגלה".

זה שיחרר לו את הברקסים. מאותו רגע, בהן צדקי, כל חיות היער נכנסו לכוננות ופאניקה. החל בחיויאי שכמעט התנגש בו בקסדה, עבור בשועל  במנוסה, וכלה בזאב אמיתי שסימן שאלה ענק היה תלוי מעל גביניו כשחלפתי לידו. למזלי, המיועד הותיר מאחוריו חריץ עמוק בכל תואי השטח, כך שיכולתי לעקוב אחריו גם כשהיה קילומטר מלפנים.

ואז הגענו לסינגל הפיראט, ליד עין קובי. טיפסנו את המדרגות הראשונות החלקות, ואז מילמל המיועד: "בשביל מה לבזבז פה זמן ,בוא נרד, אין סינגלים באשלים".

זה היה מפגן של שיקול דעת, נטילת אחריות, הפניית כתף קרה לכל מתלהבי הפייסבוק ורוכבי המקלדות כמוני, שכבר רצו לפמפם בווטס-אפ "תחנות כל העולם, סינגל הפיראט בידינו".

"באנו לרכב, לא לבייץ" – הוא סינן קצרות. אני הבנתי את גודל הרגע.

כשחזרנו מהסיבוב, הודעתי למיועד שבקרוב אשים מדבקה על האופנוע שלי כהאי לישנא: This bike rode with the Ashalim Champion

הוא טען שאני טועה ושוטה.

נכון, טעיתי – דורון וינטר אינו רק אלוף ראלי רייד אשלים 2016  בקטיגורית סניורים. הוא אלוף עונת 2016 כולה על כל שלושת מרוציה.

תמונה: יוני לאביץ'.