MotoGP: חול, לחות, ומרוץ לילה מיותר בסבב הקטארי

בואו נהיה כנים: אם היו שואלים את הרוכבים – הם בכיף היו מוותרים על הסבב בקטאר, למרות שמבחינתנו זה אחלה מירוץ ביום ראשון בערב במקום בצהרים בזמן שאנחנו בעבודה. ואם כבר כנות, אז בואו נהיה כנים 2: תכלס, אין שום צורך לערוך בקטאר מירוץ ערב בחודש מרץ.

הצורך במירוץ ערב בקטאר נולד בעקבות השנתיים הראשונות בהן המירוץ נערך ביום בתחילת אוקטובר אז נשקו הטמפרטורות ל-48 מעלות, אבל בחודש מרץ הטמפרטורות בחצי האי הקטארי (כן, כן, קטאר היא חצי אי ולכן מקבלת המון בריזה מהים) הטמפרטורה במהלך היום היא רק 25 מעלות בממוצע. אז אתם בטח שואלים מדוע אם כן לערוך מירוץ ערב? מהסיבה הפשוטה כי הקטארים השקיעו ב-44 גנרטורי-דיזל שעלותם 30 אלף יורו כל אחד, 500 קילומטר של כבלים ו-3,000 טון בטון המספקים 5.4 מיליון וואט חשמל כדי לתת למסלול תאורת יום גם בלילה ואם הם כבר השקיעו את כל זה, אז מדוע לא להציג זאת לראווה לכל העולם? והזמן הכי טוב לעשות זאת זה כמובן במירוץ הפתיחה כאשר הרייטינג בשיאו ולכן הקטארים שילמו עוד סכום דימיוני של יותר ממאה מיליון דולר על מנת לארח את סבב פתיחת העונה.

זהו אולי הסבב הכי לא רווחי שקיים, אבל זה ממש לא מעניין את הקטארים שיושבים על מרבצי נפט וגז מהגדולים בעולם. אתם בטח שואלים אז מדוע דורנה מסכימה לפארסה הזו? אענה לכם כך: ראשית –  האם ראיתם פעם איש עסקים שאומר לא לכסף, להרבה מאוד כסף? שנית – הכסף הקטארי הזה מספיק כדי להחזיק ולכסות את העלויות של הקבוצות העצמאיות שמרכיבות כמעט את כל מוטו3 ומוטו2 למשך כחצי עונה, לכן אין ברירה ועושים מה שהקטארים מבקשים, כי בעל המאה הוא בעל הדעה וזאת הסיבה שהמירוץ יצא לדרכו באיחור של 45 דקות שהיו קריטיות מאוד עבור חלק מהרוכבים ובטיחותם, ועל כך נרחיב מיד.

המסלול בקטאר תמיד היה בעייתי בגלל שכבת החול הדקה המכסה אותו באופן תמידי ואשר גורמת לבעיות אחיזה, או כמו שהרוכבים מתארים זאת, כמו לרכב על מסלול רטוב עם צמיגי סליקס. לכן, למרות רוחבו של המסלול, המירוץ עצמו מתרחש רק בקטע צר מאוד ממנו אשר מתנקה מהחול על ידי האופנועים שעוברים שם, ממש כמו הפס היבש שמתחיל להיווצר במסלול רטוב לאחר שהפסיק הגשם.

בדרך כלל מירוץ הערב בקטאר מתחיל ומסתיים ממש לפני שהטמפרטורות צונחות עוד יותר מטה וטל מתחיל להצטבר על המסלול מה שגורם לרטיבות ובעיות אחיזה. כבר אמרנו שקטאר היא חצי אי הבולט לתוך הים, בלי קשר לטפטוף שהיה בהתחלה. עקב כך הוציאה מישלין הודעה גורפת שהצמיג הקשה ביותר שמומלץ למירוץ הוא המדיום וכך רוב הרוכבים בחרו. רוכבי דוקאטי המרו על צמיג אחורי רך ודובי הסביר זאת: "…בעקבות הלחות הרבה והטמפרטורות הקרות, היה ברור שהמירוץ יהיה אטי מהרגיל ולכן לא תהיה בעיה לצמיג הרך להחזיק מעמד כל המירוץ". בעיקר לאחר שזרקו נפל, היה לו יותר קל לנהל את הקצב ולשמור על הצמיג. לצערו, כל זה לא הספיק כדי להתמודד עם ויניאלס שהיה מהיר יותר. אבל ההימור בצמיג הרך השתלם.

לעומת דובי שהצליח בהימורו על הצמיג הרך, לרוכבי הונדה המסלול בקטאר היה סיוט והם קיוו רק למזער נזקים כפי שהגדיר זאת מארקז. למעט הניצחונות ב-2014 של מארקז וסטונר ב-2011, המסלול בקטאר ידוע כמסלול של ימאהה שניצחה שם ברוב הפעמים וזאת בזכות הפניות הארוכות שבהן סגנון הרכיבה הבנוי על מהירות פנייה המאפיין את הימאהה עדיף על פני סגנון הבלימה המאוחרת והחזקה ויציאה מהירה המאפיין את ההונדה. אי לכך, ההמלצה של מישלין שלא להשתמש כלל בצמיגים הקשים הייתה בעוכריהם של רוכבי הונדה. בתחילה בחרו מארקז וקראטשלאו בצמיג קידמי קשה ואחר שיצאה ההנחיה של מישלין הם החליפו אותו למדיום על מנת להוריד את הסיכוי להתרסקות. אך הסגנון האגרסיבי שלהם גמר את הצמיג כבר לאחר מספר הקפות בודדות. זה הסתיים בהחלקה של קראטשלאו אל מחוץ למירוץ ומארקז סיפר: "הבחירה בצמיג המדיום התבררה כטעות הרצינית ביותר שלנו בכל הסופ"ש הזה. נאבקתי עם הקדמי כל הזמן, ולאחר מספר הקפות הצמיג הקדמי היה גמור לגמרי כך שלא יכולתי לבלום מאוחר ובכך להשיג יתרון על פני האחרים". מארקז גם המשיך והסביר מדוע הוא וקראטשלאו חייבים צמיגים קשים: "…מכיוון שאנו מפסידים המון ביציאה מהפניה עקב בעיות תאוצה באופנוע, הדרך להשיג את מה שהפסדנו היא על ידי בלימה מאוחרת ככל האפשר וזו בלימה אגרסיבית מאוד. לשם כך אנחנו צריכים את הצמיג הקשה. אפילו דני פדרוסה אשר שוקל פחות ממני וסגנון רכיבתו הרבה יותר מתון משלי, סבל מצמיגי המדיום אז דמיינו אותי." כך מארקז.

עבור רוכבי ימאהה המירוץ היה בדיוק כפי שציפו מהם. ויניאלס שהיה מהיר לאורך כל מבחני טרום העונה פדה את הצ'ק כבר במירוץ הראשון והודה שהוא שמח שירד לו משא כבד מהגב בעקבות הציפיות שהצטברו ממנו. ויניאלס מספר שבהתחלה היה לו קצת קשה בפניות עקב מיכל הדלק המלא של הימאהה, בעיה שראינו גם בעבר בעיקר אצל קולין אדוארדס וקאל קראטשלאו כאשר השניים רכבו עבור טק3, בעיה שהלכה ונעלמה לאורך המירוץ ככל שמיכל הדלק הלך והתרוקן. ואכן ויניאלס מספר שעם הזמן האופנוע נעשה יציב יותר והוא החל לצבור קצב ובטחון עד לניצחון הראשון שלו בעידן ימאהה.

אם יש רוכב שנהנה מאוד מתנאי המירוץ שררו באותו יום, הרי שזה רוסי. רוסי, שלכל אורך מבחני הטרום עונה וגם במקצי האימון היה אטי באופן משמעותי לעומת יריביו לתואר, הודה לאחר המירוץ שהתנאים ששררו במהלך המירוץ בהחלט היו לטובתו. הוא ידע שעקב הטמפרטורה הנמוכה והמסלול הלח המירוץ יהיה אטי מהרגיל ולכן זה יעבוד לטובתו כי כאשר זה מגיע לקרבות של אחד על אחד, השועל הזקן עדיין יודע את העבודה, וזה בדיוק מה שהיה. רוסי עוד קיווה לעקוף את דובי אבל גם הוא שאוהב לבלום מאוחר גמר את הצמיג הקדמי. וכך סיפר רוסי: "קוויתי שדובי בצרות בגלל הצמיג הרך ויעשה טעות אבל גם אני הייתי בצרות עם הצמיג הקדמי ועקב כך עשיתי טעות שעלתה לי בזמן יקר".

וכמובן ישנו לורנזו. לורנזו החל טוב את המירוץ ועקף מיד ארבעה רוכבים עד שיצא רחב מדי בפניה מספר ארבע. גם אחר כך לורנזו הצליח לשפר במיקום ולרכב בקצב של 1.56 דקות להקפה אבל מהר מאוד הצמיג האחורי שלו – שהיה גם כן רך – התבלה, ומההקפה השביעית ניתן לראות שזמני ההקפה של לורנזו נעשו אטיים יותר ויותר. לאחר המירוץ הודה לורנזו שניסיונו של דובי על הדוקאטי מאפשר לו לשמור על אורך חיי הצמיג הרבה יותר טוב ממנו ושהוא עדיין בתהליך למידה ואדפטציה של הדוקאטי לסגנון רכיבתו המבוסס על מהירות פנייה. גם ג'יג'י דלאנייה אמר אחרי המירוץ שבגלל אורך החיים המוגבל של הצמיג האחורי בדוקאטי, האופנוע עדיין לא מוכן לנצח מירוצים באופן עקבי.

והיו גם הרוכבים החדשים בהופעת הבכורה שלהם, מי מרשים יותר ומי פחות, והיה גם איאנונה שתמיד דוחף טיפה יותר מדי ובכך מזכיר קצת את סימונצ'לי. יעידו חברי לוואטסאפ שהעלתי הימור מתי איאנונה ייפול ואת מי הוא ייקח איתו. בסוף הוא נפל והוא היה מאוד קרוב לקחת איתו גם את מארקז וויניאלס שבאותו זמן רכב מאחוריו.

אבל הרוכב המצטיין לדעתי הוא אלייש אספרגרו שהגיע שישי על האפריליה והיה קרוב מאוד לפדרוסה ומארקז, וזה מוכיח פעם נוספת כמה כישרון יש בבחור הזה שמוציא הרבה מעל ומעבר מהאופנועים הנחותים בעליל שעליהם הוא רוכב. כולי תקווה שיום אחד הוא באמת יקבל את ההזדמנות לקבל מושב באחת משתי קבוצות המפעל המובילות כי באמת מגיע לו. ולמי שתוהה, אז קבוצת גרסיני שבשורותיה רוכב אלייש ואשר עושה שימוש באופנועי אפריליה איננה קבוצה רישמית של החברה.

זהו להפעם, שני המירוצים הבאים הם מעבר לים מה שמקנה לנו עוד שני סבבים בשעות נוחות לצפייה, קרי ביום ראשון בערב כאשר הראשון מבניהם הוא בארגנטינה ממש לפני ליל הסדר.