MotoGP: כמה גדולות הצרות של הונדה?

עקבנו אחר שלושת מקצי המבחן שנערכו במלזיה, אוסטרליה וקטאר וראינו את הזמנים שניפקו הרוכבים. אבל מה זה באמת אומר? איך זה שהונדה מפגרת מאחור במלזיה וקטאר, וימאהה – בעיקר לורנזו – שומר על יציבות? ומאיפה צץ פתאום מאבריק ויניאלס על הסוזוקי שאמור להיות נחות מאחיו היפנים? – בואו נעשה סדר ונכניס קצת היגיון בדברים.

עונת 2016 מגיעה עם שני שינויים גדולים, הראשון יצרן צמיגים חדש אשר אל צמיגיו צריך להתרגל ולשנות את הסט-אפ של האופנוע. כבר ציינו בטור הקודם שהרבה יותר קל להתאים צמיג לשלדה מאשר שלדה לצמיג והתוצאה של הקושי הזה נחשפה בקטאר כשכל רוכבי הונדה התלוננו על רעידות בגלל הצמיגים, ושחלק מהצמיגים אינם ניתנים כלל לשימוש. נקודה נוספת שעלתה אצלם היא שאין שיפור זמנים כלל בין צמיג חדש למשומש. בנוסף, רוכבים רבים דוגמת פול אספרגרו ואחיו, ציינו שהם עוד לא הצליחו להגיע לחלוקת משקל מחדש באופנוע בעקבות המעבר לצמיגים החדשים. מישלין ללא ספק משקיעה מאמץ בפיתוח הצמיגים בעקבות המידע שנאסף במהלך כל ימי המבחנים אבל העניין המצחיק כאן, או שמא העצוב, זה שעל פי פרסומים זרים מאוד ייתכן שהצמיגים עליהם יתחרו הרוכבים בסבב הראשון בקטאר יהיו שונים מאוד מאלה שהם השתמשו במהלך ימי המבחן.

השינוי השני הוא המעבר לתוכנת ניהול מנוע אחידה של מנטי-מארלי אשר היא הרבה הרבה פחות מתקדמת לעומת התוכנות של הונדה וימאהה הרשמיות מ-2015. לפי תגובות הרוכבים, הם חזרו עשר שנים אחורה ל-2006. זה ניכר על המסלול; בעוד ימאהה תמיד העדיפה למתן את ביצועי המנוע לטובת ידידותיות למשתמש, הונדה ודוקאטי העדיפו להוציא מהמנוע את המקסימום ואחר-כך לרסנו באמצעים אלקטרוניים. אבל מה, אותם אמצעים אלקטרוניים אינם קיימים כיום באופנועים עקב המעבר לאותה תוכנה אחידה ופרימיטיבית יותר. לכן בימאהה הסתגלו מהר יותר למצב החדש לעומת הונדה. דוקאטי, במהלך של ראיה לרחוק, החליטו בעונה שעברה לרדת מקטגוריית מפעל לקטגוריה הפתוחה ולהשתמש באותה תוכנה אחידה על מנת ללמוד אותה ולהתרגל אליה וכך להגיע מוכנים לעונת 2016. בניגוד להונדה וימאהה, דוקאטי אספה וגם חלקה את נתוני הקבוצה הרשמית עם נתוני קבוצת הלוויין ובכך הגדילה את מאגר המידע שבידה ואת פירות אותה החלטה ראינו כבר בימי המבחן.

למי שעקב אחרי ימי המבחן שם לב שבקטאר ומלזיה רוכבי הונדה התקשו ובאוסטרליה דווקא תפקדו יפה. הסיבה היא שקטאר ומלזיה נחשבים כמסלולי ימאהה עם פניות רחבות ומהירות בהן הרוכב מבלה זמן רב על הצד. אלו מסלולים מתאימים מאוד לסגנון רכיבתו הזורמת של לורנזו המבוסס על מהירות פניה, כלומר כניסה מוקדמת לפניה אבל שמירה על מהירות קבועה וגבוהה יחסית לכל אורך הפניה. מסלול פיליפ איילנד באוסטרליה הא מסלול צפוף וטכני יותר המתאים לסגנון רכיבתו של מארקז, המבוסס על בלימה מאוחרת ככל האפשר ויצאה מוקדמת מהפניה.

שנית, אותו מסלול צפוף וטכני מאפשר להסתיר את הבעיות באופנוע הנובעות מהמעבר לתוכנה הפרימיטיבית מכיוון שהמסלול לא מאפשר לרוכב להוציא את המקסימום מהמנוע. בקטאר, מארקז ציין שהיתרון הגדול של הונדה הוא בלימה מאוחרת לפני הפניה אבל לצערו כאן זה לא עובד מכיוון שהפניות ארוכות ורחבות מאוד והן מחייבות את הרוכב להיות בהטיה לזמן רב. דני פדרוסה הוסיף, שעקב כך שהם שוחקים מהר מאוד את הצמיגים ומכיוון שצמיגי המישלין רכים יותר מהברידג'סטונים, הם יגמרו הרבה לפני תום המירוץ. אני מהמר שהנושא הזה יבלוט העונה באופן חריג וכך אנחנו נראה חלוקה ברורה לעומת העונה הקודמת למסלולי ימאהה (דוגמת קטאר) ומסלולי הונדה (דוגמת פיליפ איילנד). מסלול הונדה קלאסי נוסף הוא כמובן המסלול בטקסס, גם הוא צפוף וטכני מאוד.

אז דיברנו על צמיגים והיצרנים השונים והסתגלותם לתוכנת ניהול המנוע החדשה, ועכשיו אתם בטח שואלים מה הסיפור של ויניאלס ומאיפה הוא הגיע פתאום?

העונה שעברה הייתה עונת לימוד עבור ויניאלס שרק עלה כיתה וגם לסוזוקי שחזרו לאחר הפסקה בת שלוש שנים. נוסיף לכך את העובדה שסוזוקי התחרו בקטגוריה הפתוחה כלומר השתמשו בתוכנת ניהול מנוע המשותפת ויחד עם אופנוע הנחות בכעשרים כוחות סוס ואחד עשר קמ"ש בישורת לעומת הונדה ואזי הכל מובן מדוע ויניאלס דשדש אי שם במקום העשירי פלוס/מינוס. אבל מה שלא מובן, איך זה שאותה נחיתות מנוע יחד עם שנת ניסיון עם התוכנה האחידה הפכו ליתרון אותו מנצל כעת ויניאלס עד תום?

על הונדה כבר אמרנו שהיא לא יכולה לנצל את ביצועי המנוע שלה כמו בעבר עקב מגבלות התוכנה האחידה כך שהיתרון הזה מקוצץ. וכך ממש כמו הימאהה אותה נחיתות מנוע של הסוזוקי מתורגמת לידידותיות למשתמש. עוד פרט שלא ידוע הוא ששנה שעברה בקטאר ממש בתחילת המירוץ נפלו כל המערכות האלקטרוניות באופנועו של ויניאלס כך שאת כל המירוץ הוא רכב ללא מערכות אנטי ווילי, בקרת אחיזה ועוד. רוכבים אחרים אולי היו נבהלים וחוזרים לפיטס, אבל ויניאלס החליט להמשיך למרות הכל וסיים במקום ה-14. ויניאלס מספר שבאותו מירוץ, בזכות הרכיבה ללא עזרים אלקטרוניים, הוא למד שליטת מצערת מהי. למרות שהוא מגדיר את סגנון רכיבתו כדומה מאוד לסגנונו של מארקז עם בלימה מאוחרת ויציאה מוקדמת מהפניה, הרי שויניאלס הוסיף לסגנון רכיבתו גם מהירות פניה כמו לורנזו ולכן הנ"ל היה מהיר, עקבי והתברג בשלישיה הראשונה בימי המבחן בכל שלושת המסלולים, אלו הזורמים כמו קטאר ומלזיה, וזה הטכני כמו פיליפ איילנד.

כמו עונת 2007 כך גם עונת 2016 מגיעה עם שינויים גדולים באמתחתה וכמו עונת 2007 גם כאן הכל פתוח וכפי שזה נראה, עד כמה שניתן להסתמך על ימי המבחן, אולי אפילו תהיה לנו הפתעה בסופה עם אלוף חדש ויצרן חדש/ישן שחוזר לקדמת הבמה.