MotoGP: הגבעות הצהובות של מוג'לו

הגבעות של מוג'לו הן גבעות קסומות, גם ביום רגיל המסלול הממוקם באזור סקרפריה מרהיב ביופיו, זורם מהיר עם שינויי כיוון אך פעם בשנה המסלול נצבע צהוב וקורה שם משהו מיוחד.

צהוב זה הצבע האהוב על ולנטינו רוסי ומאז תחילת הקריירה שלו, זה הצבע של האוהדים. מבט חטוף לעבר 98,269 האוהדים שהציפו את היציעים ומדרונות הדשא המקיפים 5,245 מטרים של אספלט (למעט היציע האדום של דוקאטי), וברור למה הם שם; לראות את הדוקטור! האיטלקי שיודע להציל כל מצב ויש לו תואר במרוצים.

אבל מצבו של האיטלקי לא היה ברור, גם לרוסי עצמו. הוא ספג מכות קשות בבטן, שבר צלע ועשה קצת נזק לכליות בהתרסקות באימון מוטוקרוס, אושפז בבית חולים ללילה ובילה את הימים שלפני המרוץ החשוב באיטליה במיטה בבית, לא יודע אם יוכל להתחרות או יאלץ לוותר על הסבב השישי של אליפות העולם למרוצי כביש, המוטו ג'יפי. בתחילת השבוע ביקר פעמיים את הרופא בבית החולים ברימיני וביום חמישי התייצב במסלול, עייף, כואב כשהוא חסר את הקלילות שבה הוא בדרך כלל מתהלך. הכאבים היו עזים והוא הצליח לחזור לנשום נורמלי רק יום קודם מה שאפשר לו לחזור לישון. הגיל הראה את אותותיו והרוכב בן ה-38 התקשה להתגבר על הפציעה הכואבת. רופאי המסלול אישרו לכוכב הביתי לעלות על המסלול וביום שישי בבוקר וולנטינו עלה על הימאהה M1 להקפות הראשונות בטוסקנה. את האימון הראשון סיים במיקום ה-15 בלבד, איטי מעל לשניה בזמני ההקפה מרוכב הדוקאטי אנדראה דוביציוזו. את האימון השני סיים כבר במיקום ה-12 איטי רק בשש וחצי עשיריות השניה ממנו.

בערב הוא נראה קורן יותר, הצבע חזר ללחיים. מוג'לו נתן לו אוויר. את האימון הראשון בשבת בבוקר סיים ראשון לשאגות הקהל הנלהב ובמקצה הדרוג אחרי התרסקות קטנה סיים שני במיקום שהושיב אותו באמצע השורה הראשונה מהפול פוזישיון לזינוק המרוץ ביום ראשון בצהריים לצד דוביציוזו ולצד בן הקבוצה שלו ומוביל אליפות העולם, מאווריק וינאליס. במסיבת העיתונאים הוא נראה מעודד ומאושר שהוא בכלל יכול לרכוב בהתחשב במצבו רק שבוע אחד קודם.

אחד המסלולים המהירים בסבב מספק כבר שנים מרוצים עוצרי נשימה. מבנה המסלול, אופי הפניות והסליפ סטרים מאפשר לרוכבים לסגור פערים, מרוצים צמודים, קרבות עיקשים, וגישה של הכל או כלום שתוקפת את המתחרים. הקהל האיטלקי הנלהב שכמו בכל המסלולים הותיקים ממוקם קרוב למסלול האספלט, צועק, מעודד או מגדף וגם הטובים בעולם לא יכולים להתעלם מהקולות החודרים את הקסדה ומקבלים מוטיבציה נוספת מהאהבה או השנאה עם כל הקפה במסלול.

אחרי יומיים תחת השמש הקופחת ואספלט רותח, ביום ראשון בבוקר, יום המרוצים, כיסו עננים את השמיים וערפל ריחף מעל הגבעות עמוסות הקרוונים ואוהלי האוהדים. אליפות העולם התכוננה לשלושה מרוצים אך רגע לפני הזינוק למרוץ הקטגוריה הקטנה, המוטו3 (250 סמ"ק) העולם הרועש והנוהם השתתק בכדי להיפרד מאלוף עולם. 69 שניות של דממה עמדו הרוכבים, חברי הקבוצות, אנשי המדיה והאוהדים לזכרו של ניקי היידן, אלוף המוטו ג'יפי לעונת 2006 שנפטר בעקבות תאונת אופניים רק 3 שעות נסיעה משם, ליד מסלול מיסאנו. היידן שהתחרה באליפות העולם עד סוף עונת 2015, היה אהוד מאד על הרוכבים והצוותים הלוקחים חלק באליפות העולם. הוא רכב בשבל הונדה ודוקאטי והאיטלקים שמרו לו אמונים על כך. רבים מחברי הצוותים עבדו עימו במהלך 13 השנים שלקח בה חלק, והדרך היחידה שהעולם הזה מכיר להתמודד עם הכאב היא להרים יום מרוצים טוב לזכרו, בדיוק באותו האופן שעשתה האליפות בדיוק שנה מוקדם יותר כשלואיס סאלום קיפח חייו על המסלול במהלך אימון הקטגוריה האמצעית בנפחה, המוטו2. המסלול במוג'לו סיפק את טקס הזכרון הטוב ביותר שהיה אפשר להעניק לאמריקני עם שלושה מרוצים נפלאים.

מרוץ המוטו3 היה המרוץ הצמוד ביותר ב-69 השנים האחרונות, ועד קו הסיום לא ניתן היה לדעת מי יחצה את הקו ראשון עם לא פחות מתשעה רוכבים בתחום השנייה מתוך 20 הרוכבים הראשונים בדבוקה. אנדראה מינגיו האיטלקי לקח את הנצחון הראשון שלו באליפות העולם בבית מול האוהדים של המדריך והמורה שלו ולנטינו רוסי. את מרוץ המוטו2 ניצח אחד מהוותיקים, מטאה פסיני בן ה-32 שלא ניצח מאז 2008 באותו המסלול כשחצה את קו הסיום קצת לפני מי שהיה חברו הטוב ונהרג ב2001, מרקו סימונצ'לי. הקהל ששמע את ההמנון האיטלקי כבר פעמיים החזיק אצבעות שזה יקרה גם בתום המרוץ החשוב של היום, של הקטגוריה הבכירה. את ה"אחי איטליה" הם שמעו, אך רק בזכות אנדראה דוביציוזו והדוקאטי שעל אף קלקול קיבה שסבל ממנו והעיר אותו בשעה ארבע לפנות בוקר, לקח נצחון ראשון של איטלקי על אופנוע איטלקי ועל אדמת איטליה בקטגורית המוטו ג'יפי. בשביל הרוכב הוותיק זה היה נצחון שלישי בלבד והראשון בתנאים יבשים בקטגורייה הבכירה, נצחון שייחל לו כל כך הרבה זמן. שני סיים ויניאלס ושלישי עצר את השעון איטלקי נוסף, דנילו פטרוצ'י בקבוצת המשנה של דוקאטי. שניים מהרוכבים האהודים ביותר על האיטלקים עמדו שם על הפודיום וקיבלו את האהבה שהשבט הצהוב שנהר לתחומי המסלול ייעד לוולנטינו רוסי. פטרוצ'י בכה וכמעט התעלף מהתרגשות ודוביציוזו הניף את גביע הנצחון גם בשביל הבת שלו שרה שבחרה ללכת למסיבת יום הולדת של חברה במקום לבוא לראות את אבא מנצח. שרה בת ה-7 שואלת את דובי כל פעם שהוא חוזר ממרוץ אם הביא גביע הביתה. את הגביע הזה, הוא והיא לא ישכחו לעולם.

רוסי סיים רק רביעי. הוא ידע מראש שיתקשה לנשום בגבעות טוסקנה לאורך 23 ההקפות, יותר ממאה ועשרים קילומטרים במהירות ממוצעת של 174 קמ"ש. את הסיפור הוא לא הצליח לסיים עם הסוף המושלם אך בהתחשב בעובדה שרק כמה ימים קודם היה בטוח שאת הקסדה המיוחדת שעיצב כסמל לפרישתו של פרנצ'סקו טוטי והקדיש לניקי היידן יאלץ להשאיר ללא שימוש, אפשר לאמר שזו הצלחה. ולנטינו היה קצת מאוכזב אך גם הוא לא היה בטוח שהוא גם במצב גופני מושלם עם היאמהה היו יכולים לגבור על הדוקאטי, המלכה האיטלקית של מוג'לו.

במהלך השבוע וולנטינו הודה שהיריבים הקשים על המסלול הם הסיבה שהוא עדיין שם. "הייתי מעדיף לפעמים שהיריבים שלי יהיו איטיים יותר אבל מצד אחד ובכנות זה יותר קשה ומאתגר, אבל מצד שני זה עוזר לשמור על המוטיבציה וללמוד כיצד להמשיך ולהשתפר." בתום המרוץ הוסיף: "כל הרוכבים הטובים בעולם מתחרים במוטו ג'יפי וכל הטובים ביותר שואפים לקחת בה חלק אז אני נאבק כל הזמן בטובים בעולם".

הפעם האחרונה שעמדו 3 איטלקים מנצחים על אדמת איטליה זה היה במרוץ במוג'לו ב-2008, אז ולנטינו היה חלק מהשלישיה המנצחת (סימונצ'לי וקורסי נצחו בקטגוריות הקטנות)  וולנטינו ימשיך לנסות בעוד פחות משבוע והפעם בקטלוניה, בבית של מארק מארקז אלוף העולם המכהן שסיים רק שישי ובן קבוצתו דני פדרוסה שהתרסק בהקפה האחרונה. שם הצמיגים יחזיקו להם ולהונדות שלהם מעמד קצת יותר טוב. ויניאליס שמוביל את האליפות ילחם גם הוא על נצחון ביתי כשחורחה לורנסו על הדוקאטי ימשיך לנסות לפצח את ה"ביסט" האיטלקי. היציעים יצבעו בצהוב כמו בכל מקום בעולם אך הפעם יהיו גם אדומים בשביל מארקז ולורנסו וכחולים בשביל פדרוסה וויניאליס.

בערב, הגבעות של מוג'לו התרוקנו מאוהלים, הדגלים התקפלו ופקקי התנועה הכבדים נפתחו אט אט. האוהדים הלכו הביתה לישון אחרי שלושה ימים סוערים על המסלול והרבה זכרונות. הקבוצות ארזו את ביתני הארחה והמוסכים עד השעות הקטנות של הלילה והמשאיות יעלו על הכביש המהיר לספרד לפנות בוקר. קרקס המוטו ג'יפי ייבנה מחדש לא הרחק מברצלונה כבר ביום שלישי והכל יתחיל מחדש.