?This is why we Ride – על מועדוני אופנועים בישראל

מסופר על אופנוען אחד שחשקה נפשו באופנוע אקזוטי בעל היסטוריה ארוכה ומוצלחת בענף המרוצים ומנה גדושה של סגנון. בוקר אחד נכנס האופנוען בדעה צלולה למחלקת טרייד-אין ברחוב החרש, נפרד מאופנועו שכה אהב, הניח שטרות על השולחן ועזב את הסוכנות על אופנוע אקזוטי.

לא חלפו אלא עשרים דקות מאז נרשם האופנוע על שמו, וכבר מצא עצמו מיודענו חלק מקולקטיב בולשביקי הרואה בפרט בורג במערכת. למזלו, רוב האקזמפלרים במותג שאליו הצטרף סובלים מוויברציות המאפשרות לאדוקים שבברגים להתרופף. ומאחר שמיודענו חובב משלים, בחר לראות בנטייה זו סימן לחירות. שהרי, סח לעצמו, פני הכלב כפני בעליו, ואם הברגים של האקזוטי נוטים להתפרק גם לי מותר לשחרר לפעמים איזה רסן. והוא שיחרר.

שום דבר לא הכין את גיבורנו לגל השני, ובהחלט לא האחרון, של התעמולה הבולשביקית: צירופו ללא שהות, ובפקודה, ל-72 קבוצות הווצאפ שמפעילים יחצן המותג והשוליה, ולהלן מקצתן: מועדון סוקאטי טיולים, מועדון סוקאטי מכירות בלבד, מועדון סוקאטי למאוכזבי דוקאטי, מועדון סוקאטי – החיים דרך החור של הגרוש, מועדון סוקאטי הנחה של חצי אחוז על מחמם צוואר בקניה מעל 80 אלף שקלים, מועדון סוקאטי היכרויות, מועדון סוקאטי תמונות מהטיול דאשתקד, תחרות תמונות סוקאטי, סוקאטי – התנוחה המיסיונרית, מועדון סוקאטי לידיות מצמד קצרות, מועדון סוקאטי במחווה למועדון סוקאטי וכולי.

לפחות חמש מקבוצות הווצאפ הנזכרות לעיל דיווחו באובססיביות על טיול מועדון ממשמש ובא. כשקבוצה אחת השתתקה, מיד המשיך הדיון בקבוצה הסמוכה, וכאשר נדמה הקבוצה הסמוכה, אותו הדיון בדיוק ניצת באורך פלא בקבוצה השלישית. וחוזר חלילה. כמו בשמירה בסיסית התחלפו הקבוצות בזו אחר זו, כדי לדווח ולעדכן את שכולם ידעו ממילא, ונותרו בכוננות-על שלא הייתה מביישת יחידה מובחרת, תוך התעלמות בוטה מן העובדה שאין מדובר בקרב המיתלה של חטיבת הצנחנים, לפחות לא היום, אלא בטיול אופנועים אזרחי לחלוטין.

ביום הפקודה התייצב מיודענו בנקודת המפגש בדום זקוף. הוא הגיע לטיול המועדון מלא עזוז וחדוות מצערת פתוחה, אך עד מהרה השאיפה לנוע קדימה נבלמה על-ידי סדרת עצירות, שעליהן החליטו מפקד החטיבה והקמ"ן חליפות. עצירת התדלוק, משום מה, נמשכה שעה. בשלב זה חבר המועדון הטרי תמה מדוע אופנועים עם מיכל כה מזערי דורשים תדלק כה ממושך. ניחא. בהמשך רכב המועדון הממותג 20 קילומטרים ארוכים שבמהלכם המוביל עצר להזין נתונים לוויז, עצר בעצור, עצר למנות מרשל ואחרי זה עצר כדי להחליף את המרשל במרשל אחר, ואז בחלוף מרחק בלתי נתפס של 16 קילומטרים ו-400 מטרים מדוד בגוגל מפות, עצר מול תצפית נוף דלשמטע, הורה לאנשיו להעמיד את האופנועים ככה, ואחרי זה ככה, ואחרי כך בזווית הזאת, ופה עוד לא היינו, ומכאן התאורה טובה יותר. אשר לגיבורנו, בשלב הזה הנ"ל כל כך עייף מהניסיון הנואש לנצל את כל הרפרטואר הידוע של הקאמה סוטרה פלוס אימפרוביזציות על תנוחת 'מעוף הגמל', שהלה החל בשרטוט טבלת ייאוש המאפיינת אסירים פוליטים.

ולגולת הכותרת: גשפט של 50 אופנועים ממותגים, ממורקים, חלקם במלח חלקם בחומץ הגיע סוף-סוף לצפון כדי לקיים, איך לא, עצירה נוספת. בניסיון להימנע מתשומת לב מיותרת, נכנסו האופנוענים במצערת פתוחה ומנוע רועם לתחנת דלק שולית, שאינה הומה אדם, כמו פז צמח. כמי שהוביל טיול או שניים וחי בצפון מספיק שנים, המליץ מיודענו למארגנים להימנע מהפיאסקו, אבל מישהו שם חשב שתור אינסופי בעמדת הקפה הוא חלק מהרעיון של חופש, מרחבים ורוח קרירה המצליפה בפנים. ואז בעודו ממתין שיקראו בשמו בסניף של ארומה, לא לפני שהמתין בתור לקפה ומאפה 40 דקות, נזכר גיבורנו בסרטון הידוע this is why we Ride, וככה כמו שהוא מלא גאווה על היותו אופנוען, גייס חבר המועדון הטרי את הפוזה הכי קולית שלו, הניח את הקסדה על השולחן, פרע את רעמת שיערו המתדלדלת, חימם את המנוע ורכב מתוך חירות מוחלטת לעמדת ניפוח האוויר. This is why I ride חביבי!

ואז זה היכה בו – מיודענו לא הגיע לטיול אופנועים והאירוע לא נועד להסב לו הנאה, אלא לפאר את המותג ואת המועדון הנושא את שמו. למעשה, חבר המועדון הטרי לוהק כניצב לפרסומת. ויוה איטליה. אחד אפס. יצאת טמבל.