אדם, הרוכב למרחקים ארוכים

עכשיו

אני עומד ליד אופנוע המרוצים של אדם מחרוק, הונדה סופרמוטו בנפח 450 סמ"ק מס. מרוצים 108, ויש לי מושג כמה אמור להיות המשקל שלו. אבא דודו תופס את האופנוע בצוואר ובזנב, מניף אותו אל על ומניח בעדינות על הסטנד. "התחזקת, נעשית ג'באר" – אני מציין לו בהתפעלות. "על מה אתה מדבר" – חורק לי דודו חזרה – "אתה לא מבין כמה האופנוע הזה קל. בוא תרים אותו".

הוא באמת קל. כל חלק שם מכורסם ומחושב למינימום הגרמים האפשריים ועשוי מהחומרים הכי חזקים שאפשר. טכנולוגיית מרוצים פר אקסלנס. "האופנוע הזה ספציפית היה של איבן לזאריני ואיתו הוא זכה באליפות איטליה. מכר לנו אותו" – מגלגל לי דודו מילים נרגשות לאוזן. יש למשפחת מחרוק חיבור מיוחד עם האיש הזה שנקרא לזאריני, איטלקי בן שלושים ומשהו, אלוף העולם בסופרמוטו 3 פעמים, שהקים את קבוצת המרוצים שלו (L-30) לפני 3 שנים, וביקש מאדם מחרוק הישראלי לבוא לרכב בה. לא טריוויאלי.

אני לא מעז להכנס עם דודו לפינות כספיות ולתהות איך מגייסים מימון רחב היקף כזה, אבל ברור שבשבע השנים האחרונות שפכה המשפחה טון וחצי שקלים על התחביב הזה של הבן האהוב. מספיק אם נביא בחשבון ש-4 אופנועים עומדים עליו לשרתו והוא מתחרה איתם גם באיטליה, גם במקסיקו, וגם בארה"ב (ובעבר גם באנגולה). בישראל הוא רק מתאמן בחופשות שלו.

עכשיו למשל. לפני חודש הגיע האופנוע לארצנו ולפני שבועיים בא אדם בעקבותיו לכאן לחופשת מולדת קצרה וניצל את הזמן לשתי רכיבות, במגרש חניה תל אביבי ובפצאל. אז כמובן שנסעתי לפצאל לראות אותו.

 

פעם מזמן

שנת 2004. מסלול הסופרמוטו בפתח תקוה – השפיצרינג – רוחש וגועש. אופנועים טורפים את האספלט, מחריקים צמיגים, מעלים עשן, לופים מתמשכים של הטיות, החלקות ואטרף. במוסך הארלי דוידסון הסמוך עומד מכונאי – יאיר אבירם – ומקשיב קשב רב. הסצנה הזו של אופנועי שטח קלים עטויי פלסטיק שרצים במגרש מקסימה אותו, מושכת אותו בחבלים ובעבותות. מיד נלחצת בו החוצה הכרעה: "גם אני!"

מספר חודשים יעברו עד שיסיים יאיר את הכנת האופנוע שלו למסלול הסופרמוטו. האופנוע – הארלי דוידסון ספורטסטר, 1200 סמ"ק לא קיבל רשות תחרות. "כבד מידי, מסוכן מידי" – אמרו לו – "תעלה למקצה אישי בהפסקה".

בין הסבבים של הקטגוריות הוא עלה להצגת ראווה, להוכיח לכולם שגם הוא יודע וגם הארלי יכול. אחיינו, הנער אדם מחרוק, התרוצץ סביב עם מצלמת וידאו והנציח בכמה הבלחות עדשה לא ממש מקצועיות את הדוד הנערץ, ועל הדרך תרם להיסטוריה המצולמת של הספורט המוטורי הישראלי את זריחתו ושקיעתו החד פעמיות של ההארלי מס. 310, היחיד שאי פעם עלה על מסלול סופרמוטו בישראל.

וזה גם היה הרגע המכונן בו נלחצה הכרעה ואדם מחרוק החליט: "גם אני!"

יאיר אבירם וההארלי מס. 310 (הסיפור המלא: כאן)

לא כל כך מזמן

הסיפור של אדם מחרוק בעולם הסופרמוטו הוא סיפור מרתק שכל המשפחה טרופה בתוכו במערבולת שכולה ריחות של בנזיון שרוף, קילומטראז' אינסופי של טיסות שלא ייספר ולא יימנה, שפות זרות, פגישות גישוש עם נכרים, חברויות חדשות ומפתיעות בפינות שונות של העולם, ומעל לכל – מסירות מוחלטת של אב לבנו באהבה שאינה תלויה בדבר.

מסע הקסם של אדם אל מסתרי ונבכי עולם הסופרמוטו הבינלאומי החל ב-2013. עד אז הוא טעם את אספלט מגרשי החניה בארץ על גבי אפריליה RXV450 ואז, מאנגולה בה שהה לצורכי פרנסה, הודיע לאביו דודו: "עכשיו אני צריך ללמוד לרכב סופרמוטו אמיתי. אני נוסע לאיטליה".

התגובה של דודו היתה מדהימה: הוא עזב את הכל וטס גם הוא לאיטליה.

כאן החל המסע. במשך כמעט שנתיים, לסרוגין, התגלגלו במסלולי איטליה וחרשו כל פיסת מסלול בה ניתן להם להציב גלגל. הם יצרו קשר עם קבוצת "פסטוויל" של אפריליה, נעו ברכב שכור עם האופנוע מעיר לעיר, ישנו בהוטלים, באכסניות נוער, וכשאזל הכסף ומזג האויר הרשה – גם באוהל בשולי מסלולים. התקלחו והחליפו בגדים בשרותי הפיטס.

גם אבא, גם ידיד, גם תומך, גם איש תחזוקה צמוד, גם מכונאי לעת מצוא – דודו מחרוק

ואדם רכב ורכב. רכב והתאמן רכב והתאמן. אחר כך חזר לאנגולה לעבוד קצת ודודו חזר לישראל. בסוף 2014 שוב נפגשו באיטליה ואדם חזר למסלול והפעם, בתיווכו של הזוג פרדר ("אופנוען מאומן") ובסיוע עדה-נאוה פרדר שעזרה להם המון וחיברה אותם לאנשים טובים, הם נחתו במסלול 'ויטרבו' ברומא שם פגשו אנשים חמים כמו ברברה שמנהלת את מתחם ההאוכל והמנהלה, ובנה אלסנדרו שגם הוא רוכב סופרמוטו, והם חיברו את הזוג הישראלי לדייגו בעל המקום שהקצה להם פינה בפיטס לאיחסון האופנוע והציוד. פתאום החיים נהיו קצת יותר נוחים. לא עוד התכלבות מתמשכת…

בשנה זו פגש אדם את איבן לזאריני ולקח אצלו בקסטלטו שיעורי רכיבה. האלוף האיטלקי קלט את אדם והתרשם מאד. בשנה זו נרשם אדם לאליפות איטליה והחל להתחרות כתף לכתף עם האיטלקים בני מולדת הסופרמוטו. בשל העדר קטגוריה למי שאינו איטלקי, הוכרח אדם להרשם בקטגוריית S1 המקצועית, וכולם עקפו אותו שם מכל כיוון ואפילו בהקפה שלמה, ואפילו בנות למרבה הבושה…

ובתחילת 2015, בעת שאדם עבד באנגולה, הגיעה הודעה מאיבן לזאריני: "הקמתי קבוצה ואני רוצה שתרכב אצלי. בוא בעוד חודש לסרדיניה ונתחיל להתאמן לעונה". המום ומופתע נזעק אדם לסרדיניה, קיבל מאיבן את אחד האופנועים שלו, הונדה 450 סמ"ק, ונכנס לשורות. בשנה זו וב-2016 הוא יתחרה גם באליפות איטליה וגם באליפות אפריקה, יטוס הלוך, יטוס חזור, יתייגע בלי הרף, אבל ירכב וירכב וירכב, סופרמוטו חזק וקשוח.

בסוף השנה חל שינוי. הוא עבר למקסיקו לרגל שינוי מקום עבודתו. גם האופנועים עברו למקסיקו ושם נתקל אדם בחומת בירוקרטיה אטומה שהשביתה אותו לתקופה ארוכה. שנת 2017 התבזבזה בהמתנה לאישורים.

עכשיו הוא מתאמן חזק וב-2019, בתמיכת איבן לזאריני כמובן, יתנפל מחדש על אליפות איטליה.

צפו בסרטון:

 

עכשיו

אדם מחרוק בביקור מולדת. האופנוע במוסך "הרלי בשטח"  של הדוד יאיר ביפו. המכונאי של ההארלי הכבדים מטפל בו באהבה ועדינות ומכין אותו לרכיבה. אחר כך הוא גם גונב לעצמו "סיבוב" ברחוב, לזכר הימים הטובים בשפיצרינג.

טרם נשלם סיפורו של אדם מחרוק. היו בו בסיפור המסע הזה כמה פניות מפתיעות וכמה היירפינ'ס שצריך היה לקחת על הצד בהטיה חזקה ובשיוף רגליות, וכבר עתה ברור לכולם שעוד נכונו בו פרקים מפרכים שלבטח יביאו בכנפיהם הפתעות ושינויים.

אבל הנער ההולך עם החלום והמשפחה הלוחמת שנותנת לו גב איתן ואויר רענן לנשימה הוא סיפור יפה שבונה חלומות גם לאחרים, ואנו לבטח עוד נשוב אליו ונחרוש בו באחת הפניות הבאות בדרך הארוכה של אדם בה יהפוך לאופנוען סופרמוטו מקצועי ובינלאומי.