אני לא כאן בגלל אישתי

מאת: נורית הדרי

מי לא מכיר אותם?
את אלו שמתים לנסוע על 'אופנוע-קילר' אבל האישה שאיתם לא מרשה להם?
בתור צמודת וי-סטרומאי, אני לא מפסיקה לשמוע איך בשם שלמות אבריכם, הסדר החברתי וגורלם המר של היתומים בפוטנציה, 'אנחנו' אוסרות 'עליכם' את העונג האולטימטיבי של להיות אופנוען. למה אנחנו לא מרשות לכם והאם זה בכלל נכון, כלל לא משנה – העיקר שיש לנו, 'הנשים של', תפקיד מכריע ביצירת הגיבוי המושלם והסיבה החשובה ביותר בהיות או לא היות האופנוען.

האמת חייבת להיאמר, שבעצם אנחנו ספקיות אליבי יעילות במיוחד: אף גבר לא יודה בחיים שהוא מפחד לרכב על 'אופנוע-קילר'. בשביל זה הרי יש לו אישה: היא מפחדת, היא לא מרשה, היא עושה את המוות והיא מקצצת לו את הכנפיים.

ומאחר ואלו התרוצים, ותפקיד מקצצת הכנפיים כבר ניתן לנשים בכל סוגיה אפשרית בחיים, אולי כדאי שנפתח את הקלפים בנושא. אולי ננסה לברר אם באמת ה'תרוצים' האלו עובדים גם בשאלת 'ההתנגדות הנשית לאופנוע'.

אופנוע לבעל – כל כך נורא ומסוכן?

האמת היא שממש שווה להיות אישה של אופנוען. כל זמן שהוא לא מתרסק באיזה צומת אחרי טעות גורלית בתכנון הפניה. אלא שאם חושבים על זה טוב, יש לו סיכוי מספיק גדול גם ככה להתרסק עם המשפחתית באיזה מקום כי הוא נרדם מרוב שעמום על ההגה הבטיחותי לעילא. יש סיכוי מסוים שהאופנוע, בדרך מוזרה ופרדוקסלית, יאריך את חייו, כיוון שזה ישמור עליו פעיל ומאושר.

מפתיע אתכן? עשו למשל חישוב של תוחלת החיים הממוצעת של אופנוען ובדקו מקרוב את הנושא. שימו לב לריבוי רוכבי הקסטומים חוורי הבלורית וקמוטי הלחיים בשבת בבוקר. אני מציעה לעשות ולהתחיל פילוח סטטיסטי דווקא מהכיוון הזה.

כפי הנראה, הצורך לנהל באמצעות הגוף והמחשבה שלו את הנסיעה והאופנוע, לסמוך על הפעלת אינסטינקטים קדומים של צייד ולהשאר עירניים לאורך זמן, כנראה שומר עליו, הגבר שאיתכן, מניוון מוחלט. שווה לשקול את ההתנגדות הזאת מחדש, לא?!

אחרי הכל, זה גם נורא מסוכן ללדת, יש מי שבגלל זה לא נכנסה להריון?
יתרונות נוספים

זמן רב אחרי שהגברים של חברותייך נראים מובסים ונוגים לידו, הרי שחיי המדף של המשיכה המינית שלו, ארוכים להפליא בזכות האופנוע. אני מודה שכל הבפנוכו שלי נמס כשאני רואה אותו עם הקסדה, המעיל החתיכי, הכפפות והפוזה הפנתרית מסעירת ההורמונים שלו

כשאני חושבת על זה, קשה להתפעל אפילו מנהג 4×4 מפוצץ בכסף, כשיש לך אופנוען חתולי כזה משלך. וזה לא רק בגלל איך שהוא נראה ואיך שהוא זז, זה בעיקר בגלל שאת יכולה להרגיש כמה שהוא שמח שם.

גברים נהנים לשחק בצעצועים מסוכנים, וכשאת פוגשת גבר שמשחק וגבר שלא משחק, את רואה את ההבדל: עם כמה שהכלי מסוכן, הסירוס מסוכן יותר…

לכן, אני מציעה לתמוך בהתלהבות באופנוע לחבר או לבעל כיוון שהקשר עצמו ניזון מזה: גבר שיש לו פנאי וחירות לעסוק בצעצועים שלו בתמיכה אוהבת של בת זוגו, הוא גבר שישמור על המערכת הזוגית לא מתוך חובה ואחריות בלבד אלא גם מתוך תענוג והכרת ערך.

האופנוע כמאהבת

מה שמביא אותנו לשיקול שעבור נשים מסוימות הוא שיקול קריטי: אופנוע הוא הרבה פעמים החסם היעיל ביותר מפני בגידות. כשיש לו מאהבת ששוקלת כמאתיים קילו (ללא נוזלים) והוא רוכב עליה עד שהוא מביא אותה לצייתנות שפחתית מוחלטת במאבק איתנים עתיר דרמה של "גבר- מול- חוקי -הפיסיקה", הרי ברור לך ששום בלונדינית מעכסת לא תגרום לו את הריגוש הזה.

הוא לא יפסיק להסתכל עליהן, כמובן, כי להסתכל זה צו גברי קדום שבלעדיו אין חיים, אבל הוא לא באמת יצטרך לכבוש אותן, כי מה זה להשכיב ילדה ששוקלת חמישים קילו מול השכבת אופנוע בכביש בר גיורא?
אני חותמת לכל אישה, שאם הוא יכול לקחת חופשת סוף שבוע בחוץ לארץ עם חבורת אופנוענים מזדקנים, הוא יעדיף את זה על פני להתגנב לסוף שבוע עם המזכירה החתיכה שלו. חותמת. גם ככה יש סיכוי משמעותי שהגבר שלך יקבל התקף לב בחדר במלון עם מאהבת צעירה, לא מכובד יותר שיתפרק על הכביש בדרמה גברית מעוררת הערצה?

אחרי הכל, נשים יקרות, למי בדיוק הוא יחזור אחרי שהוא גומר להיות אבו – עלי בכבישי ארצנו המאתגרים? אל מי הוא יפנה את מאגרי האדרנלין והטסטוסטרון השופעים? למי הוא ימסור את הקסדה המיוזעת כשהוא רך, ענוג ומוכן לאכילה?