ארועי ראלי הפרעונים, 1994
כתבת ערוץ 2 המתחקה אחר ארועי הראלי שיצא משליטה והרחיק והגיע למחוזות של סיכון, פחד, אבדן דרך ופציעות קשות
כשברקע פסח והגדת יציאת מצרים, אנחנו מטלטלים אתכם למסע קטן בזמן אל אגדה אחרת שהתרחשה על אדמת מצרים בשנת 1994.
באוקטובר שנה זו, לאור ועקב גל המגעים הדיפלומטיים האזורי, ההתקרבות בין המנהיגים וחתימת הסכמי שלום, החליטו מארגני ראלי הפרעונים שהם משנים את הנתיב במקצת ומכניסים את המסע ל"סיבוב" קצר בתוך ישראל. היזמה היתה של כמה ישראלים שהקימו צוות לוגיסטי שהציע את הרעיון לפינואי (המייסד, היזם והאמרגן הראשי) ועזר בתכנון ובהפקה וביניהם עיתונאי הרכב הוותיק רמי גלבוע. ספורטאים מוטוריים ישראלים רבים מיהרו להרשם ולהבטיח את השתתפותם ב"קטע הישראלי" בראותם בכך הזדמנות בלתי חוזרת וחוויה חד פעמית של טעימת השתתפות בראלי בינלאומי. 5 ספורטאים ישראלים בכירים נרשמו לראלי כולו: אביב קדשאי, שהשתתף בו לראשונה ב-91', רז הימן, מולי גולן, אייל ירושלמי וחזי עלון.
הפרסום לקראת הראלי הזה היה רב ועבר את הכותרות הרגילות במדורי הספורט או בעמודים הפנימיים של העיתונות. האירוע קיבל את השם "ראלי השלום" וגדולים ומכובדים גילו התעניינות וביניהם הנשיא עזר ויצמן שבא להציץ ולבדוק מקרוב את ההכנות ואפילו התעניין באופנוע של קדשאי… רוח התעצמות חזקה נשבה באויר ולרגע היה הספורט המוטורי שלנו במרכז היקום.
אבל רוחות הגורל נשבו לכיוונים רעים ושום דבר לא הלך כמו שצריך. מולי גולן התרסק קשה בכניסה למחנה בסיומו של היום הראשון ופרש. אביב קדשאי, אייל ירושלמי ורז הימן לא הבינו נכוחה שינוי בתכנית הניווט שהוכנס ברגע האחרון, רכבו לפי נקודות הציון המקוריות, התברברו במדבר עד ייבוש מיכלי הדלק, נטשו את האופנועים ויצאו למסע הישרדות רגלי. 3 ימים של חרדה עברו על המדינה עד שנמצא ודווח כי שלושתם חזרו לחיק הציביליזציה בריאים ושלמים. האופנוע של אביב קדשאי נגנב. חזי עלון, הרוכב הבודד והעקשן, היה היחיד שסיים את מסע הראלי במלואו.
כשכבר נשמו כולם לרווחה וביקשו למחוק את הזיכרון הרע, החליטו קדשאי וירושלמי להתעלם מהקארמה הכבויה, ושבשם הרוח הספורטיבית ימשיכו וישתתפו בראלי עד הסוף גם אם ללא ניקוד. בעזרת צוות הסיוע הם מצאו את האופנועים של אייל ורז, אירגנו אותם להמשך וחזרו אל השורות.
זו היתה החלטה שגויה. במעבר דיצ' מדברי התרסק אייל ירושלמי ונזקק לפינוי מוטס. הוא נותר נכה ושוב לא חזר לעמוד על רגליו או לרכב.
כל זאת בקצרה כמובן, ועל קצה הכפית. היריעה עוד רחבה, ארוכה, ומשתרעת על פני דפי היסטוריה רבים. הכתבה שלפניכם מערוץ 2, נותנת טעימה בלבד להכנות, למרוץ, ולטלטלה שעברה על המדינה בהיוודע היעלמות הרוכבים במדבר המצרי. ראוי לה לאגדת יציאת מצרים 1994 שעוד נשוב ונטפל בתיעוד שלה במפורט יותר. אולי יום אחד גם זה יקרה.
אגב, ברגעים מסויימים תראו בכתבה מטוס קל המרחף מעל המתחרים. זהו רמי בר ממושב פארן בערבה שליווה, תיעד, הטיס עיתונאים, ועזר ככל יכולתו במהלך האירועים. אחרי שנים גם הוא נספה בתאונה מצערת…
גם החומר הזה מארכיונו של גיא רדר. תודה.
ומאותו קטע ראלי שעבר בישראל, כתשע דקות שהועלו ליוטיוב ע"י sapirne. עדיין לא ידועה לי זהות המגישה, הצלם והעורך:
וקטע קצר מתוך סיקור של ערוץ יורוספורט, הועלה ליוטיוב ע"י אסף בר:
מוריד את הקסדה בענווה.
אין לי מה לכתוב כדי להרים את הפוסט הזה וגם לא צריך
הינוקא מביא בקרשנדו ותודה לגיא רדר
(וגם כי אני לא הטרמפיטסטית מיס קנו אול)
בימים ההם עשיתי יותר מדי בלימת מנוע ברכסי הצפון עד שמטר מהכניסה ללונה גל השתחרר הלינק בשרשרת ושבר את ההילוך השני בג'אווה.
לי היה אז את כל החוף לעצמי (אוף סיזון) ואירגנתי פנטהאוז מפואר מכל הזבל שהישראלים השאירו (למשל קפיצים של מזרן שרוף משדרגים לך את השינה בצורה חלומית)
למזלי מצאתי את הלינק, חיברתי וג'יעגעתי שלושה ימים של תענוג אחר כך לתל הביב.
אגב צ'יף אחד מילמל משהו בנושא הפרעונים.
מעניין מה יש לו להגיד.
אבל בבקשה בבקשה ינוקא
לעולם לעולם אל תעלה לפה תמונה של אבי אקסטי על גמל
מי שמכיר אותו יודע מה הכוונה
רק כשאספר את המסע הנוראי במרוקו עם שפיצר זצ"ל
ספר
וכשתספר שמורה לי הזכות לטקבק עליו כאילו אין מחר
כמעשה אייל ברקוביץ' ויוסי ביילין
למה לטקבק?
כתוב כבר עכשיו את גרסתך למאורעות.
הבמה שלך.
קצרה היריעה
חזי עלון שגם סיים את הדאקר …השורד האחרון ..צר לי על החברים מולי ..וירושלמי שבעבר רכבתי איתם ושנפצעו לא שוכח את הימים שרכבתם כמו חיות ..
רכבתי עם חבר 3 ימים שטח כדי להגיע ולראות את הפלא המוטורי,עוד אספר כי הייתי צופה בתלולית ההיא
היכן שהתנפצו כמה פוחזים.
ארקרונס היה ויש גם תמונה אחת עדות.