בשבח הפשטות – קליבלנד אייס
התרשמות רכיבה. לא מבחן
תמונות: עמרי גוטמן
* * *
למי הוא לא מתאים:
- למי שרוצה מהר
- למי שרוצה גדול
- למי שגבוה
- למי שמרכיב
למי הוא כן מתאים:
- למי שלאט ורגוע עושה לו טוב
- למי שאין לו כסף
- למי שעירוני או פריפריאלי
- למי שחשב קטנוע אבל מרגיש שאופנוע זה נכון יותר
* * *
כבר למעלה מחצי שנה שמסתובב על הכבישים שלנו הבחור הזה, האייס, נמכרו ממנו כ-10 אופנועים, ועד כה כמעט לא ראיתי במדיה המקומית דיווח כלשהו עליו, אז הסתקרנתי ולקחתי אותו לדייט קצר והנה מה שיש לי לומר על אופנוע אמריקאי שמיוצר בסין ואחרי 2,700 ק"מ עדיין לא דבקו בו הקלישאות הסיניות הרגילות: הכל יושב חזק ובמקום, כלום לא מקרקש, כלום לא נוזל, וכלום לא רועד. מה זה אומר? – בעצם כלום. מוקדם מידי, אבל ההתחלה טובה.
אתם תוותרו לי על ניתוחי התנהגות כביש, תגובות שילדה וביצועי מנוע כי כל אלה בכלל לא הקטע של האופנוע הזה. התזה שהוא מציג ושעליה הוא נבחן היא אחרת לגמרי, כי הוא טוען: "זול יכול להיות גם טוב" ואם כך, זה הופך להיות הפרמטר העיקרי בקניה, כמובן אם אתה יוצא מנקודת הבנה שמה שאתה מקבל זה מוצר בסיסי ביותר ותו לא.
יש לי חבר שאישתו הטילה וטו: "אופנוע – על גופתי". היות והוא לא בקטע של סטיות נקרופיליות הוא ויתר, אבל הוא כל כך רוצה… יום אחד הוא הגה נועזות: "נקנה משהו, נשים אצלך ובשבת אני אבוא, נרכב עד עתלית או עד עכו, נשתה קפה על הים ונחזור". חלום שכזה. ברגוע.
מכירים את החלומות האלה? – מסובכים מידי לביצוע ודינם כרת, אבל השתלבתי. "אוקי – אמרתי לו – על מה חשבת?". "פעם היה לך סוזוקי GN – הוא אמר – ואהבתיו". התאים לו ישן, התאים לו קטן, התאים לו צנוע ודל. "משהו חמוד ולא מאיים, עד 12,000 אלף שקל כזה בערך". בדקנו מצאי וכדאיות והחלטנו: סוזוקי GN משנות ה-90. האופנוע היחיד שעוד נוסע, נראה טוב יחסית, ויש לו שוק וחלפים. יצאנו לדרך וראינו שהמחירים מתחילים מ-7 אלף בערך ונעים לכיוון ה-15 אלף. חיפשנו בלוחות ומצאנו ששום דבר לא נראה מציאה מי-יודע-מה. בסוף, לא קנינו, כמובן. נזכרתי בחבר כשעליתי על האייס כי האופנוע הזה הוא בדיוק, אבל ב-ד-י-ו-ק, סוזוקי GN. חדש.
במבט שני מיד מזהים איזו תמונה היתה תלויה למתכננים מעל השולחן: שלדת העריסה על כל חיזוקיה ותושבותיה, הפנס הגדול שבולע לתוכו את כל צמות החשמל, עיצוב ומיקום פילטר האויר ותיבת המצבר, לוח המחוונים המכיל שעון מהירות ובתוכו חיווי למהלכי הגיר, כפתור איפוס מרחק מסתובב, הפגים (מדרכים) של הרוכב, הרגליות – הילוכים, מעצור רגל, ג'ק צד – הכל הכל GN250 מעוצב בנאמנות עד קנאות כפי שנהגה בסוזוקי בשנות ה-80. נכון, הקווים העליונים נותנים לו מראה טיפה שונה מה-GN הישן, אבל בשנה הבאה מתוכנן להגיע דגם הגראס-טרקר והוא כבר ישחזר לכם את המראה הג'י-אני כדבעי.
מה שונה? – ובכן, המנוע שמבוסס על ההונדה CJ והוא בן 229 סמ"ק, ותיבת הילוכים בת 5 מהירויות. למנוע הזה יש גם רגלית קיק מה שאין בסוזוקי אבל חלון מפלס שמן המנוע – קיים גם קיים באותו המיקום, בתחתית המנוע מצד ימין. הבולמים הקדמיים הפוכים (גימיק, כאילו שזה משנה משהו…) ומאחור בלם דיסק (לא משנה הרבה, יכלו להשאיר גם תוף). שני הגלגלים הם 17 אינץ' (בסוזוקי הקדמי "18 והאחורי "16). הוא קל – 117 ק"ג ונמוך מאד – גם גמדים יגיעו עם 2 רגליים לכביש מה שמעניק תחושת ביטחון עצומה. במיכל הדלק יש 12 ליטר והצריכה שלו היא לפי המדידה שלי 27 קילומטר לכל ליטר ואני עוד נהגתי בו בקשיחות. הנתונים הללו נותנים אופציית מרחק של כ-300 ק"מ בין התדלוקים.
המספר הזה של המרחק המצטבר הוא נחמד, אבל בנסיעה בכיוון אחד זה לא כיף. הוא לא בשביל מרחקים כאלה. נכון שמהירות השיוט שלו היא 100-110, אבל בכביש ישר הוא משעמם טיכו. את טיולי השבת תתכננו איתו לכבישים צדדיים, שם הוא חמוד. בעיר הוא אלוף. במשקל נמוך והיגוי קליל אתה נכנס איתו לכל חור וגם יוצא בקלות, ואם מדברים על חורים – אז רצוי להמנע מהם כמו גם מבורות בכבישים כי המיתלים הם מהסוג העניו והצנוע שמסתפק במועט. עוד משהו שמומלץ להמנע ממנו הם מורכבים. כשהושבתי מורכב מאחורה מיד הייתי צריך להוריד הילוך-שניים. בינינו – גם צפוף מידי. עזבו.
וזה בעצם כל מה שחשוב וצריך לומר עליו: הוא נועד לחוויית אופנוענות פשוטה ובסיסית. הבשורה על פי קליבלנד – אפשר לרכוש אופנוע בזול – 22,000 ש"ח (באתר היבואן יש גם תנאי רכישה נוחים), לטפל בו בזול מאד – כל 2,000 ק"מ טיפול שעלותו 160 ש"ח (החלפת שמן וטיפול בשרשרת), ולצרוך דלק בזול. ישנה גם אפשרות לקסטומיזציה אישית – שינוי פני האופנוע בהתאמה ובהטעמה עצמית. יש לקליבלנד מחסן רחב היצע של חלקי אפטרמרקט והרבה נכונות ורעיונות איך לעשות את האופנוע שלך יחיד ומיוחד רק לך. אופנוענות שפויה וארצית מאד.
בסרטון המצורף – משנתו של מייסדו, סקוט קולוסימו. האיש שאמר "לא הכל צריך להיות יקר. אוכיח שגם זול יכול להיות טוב ויפה". נראה לי שמהפיכת המילקי מתלבשת עליו בול. בישראל של היום כשאתם נדרשים לחסוך 137 משכורות לקניית דירה, לא נשאר הרבה בשביל כלי רכב שני בבית. האייס יכול להיות פיתרון.
* * *
היבואן – ג.ב.ר בע"מ, סלמה 61, תל אביב, ואיתן בן ארי הוא הגבר ששוקד למלא את אולם התצוגה שלו באופנועים איטיים ובסיסיים בסגנון רטרו לחוויית אופנוענות פשוטה – קליבלנד ואנפילד. במקור הוא איש הארלי שזה אותו רעיון כמו אנפילד רק בסגנון אמריקאי.
אהה… משנתו של מייסדו.
מזכיר לי את יוסף מהעירייה
או, הנה אחד שמבין (-:
יש מקום לאופנועים סינים בארץ, אלה שעד עכשיו הם סבלו מיבאונים לא מנוסים מצד אחד ו2 החברות הגדלות שידעו איך לדחוק את הסינים מהמפה,
מליונים של אופנעים סינים נוסעים ברחבי העולם, מאסיה דרך אפריקה וגם אירופה
אין שום סיבה לשלם הרבה כסף למשהו שאתה לא צריך באמת, אופנוע סיני לנסיעות קצרות עושה את העבודה ומשאיר כמה אגרות בכיס לדברים אחרים
כתבה חמודה. רוח נעימה נושבת מהכיוון שלכם….
נהניתי לקרוא! לפני שנתיים מאד רציתי לקנות לי רויאל אנפילד בולט. כל מי שדיברתי איתו על זה מיהר ׳להוריד׳ אותי מהעניין. קניתי הונדה CB500 חדש, ועדיין אופנועים כמו הקליבלנד והאנפילד קורצים לי…
אופנוע לנשמה.
היה לי gn. תכלס – לא מתגעגע ממש…