בשם הפלסטיקה: פאנטיק ספרינטר

בשנת 1980 חל בחברת האופנועים האיטלקית פאנטיק מהפך מדהים: בחברה הקטנה שייצרה בעיקר אופנועי וקטנועי כביש, מכוניות קארטינג ונגעה בתחום האנדורו, נתגלה מצבור גנים פנטסטי שפרץ ופרח בשטח, ודווקא בסגנון הכי הארד-קור שלו: הטריאל. מאותו רגע ולאורך כל העשור היא ליקטה אליפויות טריאל עולמיות כלקט רות את שיבולי בועז. בסל השלל נחתו 3 אליפויות טריאל עולמיות ושבע אליפויות סיקס-דייז הסקוטי. עטורה בנזרי הפאר הללו פנתה פאנטיק לייצור כלי שטח וזנחה כליל את סגמנט האספלט.

משמאל לימין: הצ'ופר, הטוריסמו, והטריאל: אבולוציה שצמחה מאבני הכביש לסלעי ההר

פאנטיק הוקמה ב-1968 והכלי המפורסם הראשון שלה היה צ'ופר בעל מנוע של 125 סמ"ק, שהוא ודגמי ה"טי" (דוגמת 'הטוריסמו' 50 סמ"ק) נודעו ביכולתם לצבור מהירות בלתי נתפשת של כ-110 קמ"ש… אבל בעיקר התחבבו על העם בשל עיצובם המדליק. הסתיימו להם שנות ה-70, פאנטיק גילתה את השטח, ואז הפציעה-זרחה עם היציאה המוזרה בתולדותיה: הפאנטיק ספרינטר.

אין ספק שזה יכול היה לקרות רק באיטליה. פיסת האדמה האירופאית שקידשה את העיצוב המתריס, את היופי החזותי ואת נועזות הצבע. אין גם ספק כי הספרינטר נולד מתוך השפעה חזקה של זרם עיצוב אמנותי שהשתולל באותם ימים בארץ הלטינית ושמו – "ממפיס סטייל". הנה דוגמא:

מכאן גם ניתן לדמיין איך הם לקחו את הקווים של הפאנטיק טוסטוס, משכו קצת למעלה וקצת אחורה, ומרחו את קווי הזרימה מצוואר ההיגוי ועד זנב, ומראש השלדה עד טבור הגלגל האחורי כאילו מקשה אחת נוצקה המכונה. כל הגוף היה פלסטיק צבעוני רועש (צהוב, חום, אדום) וכך גם החיפוי של התעלה שזרמה בין הגלגלים ולאורך השלדה והחביאה בתוכה מנוע 50 סמ"ק של מינרלי שהתחבר לגג"ש האחורי בעזרת שרשרת מוצפנת היטב. חישוקים יצוקים ושני חיפויי גומי אדום לניגוב אבק מהבולמים הקדמיים השלימו את העיצוב האקסטראווגנטי הזועק "הו הו הו" עד לב השמיים.

המקור והתולדה: נקל לראות מה הדריך את מעצב הספרינטר: האלמנטים שמרכיבים את ה'איסימו' השתחררו מקיבעון הקו המרובע וקיבלו הטיה אלכסונית במרחב

התוצאה הזכירה צעצוע מתוצרת "לגו" והעולם התקשה לבלוע אותו, כמובן. אימרתו של אוסקר וויילד כי "מה שיותר מידי מודרני – אחד דינו להעלם מהרה" התגשמה בו במלואה. למעט איטליה ומשום-מה בהונגריה (שאפילו הוציאה בול עם דמותו) ידע הוא כמה רגעי נוחם בודדים. לא תמצאו אותו היום, ולמעט מופעים נדירים בהם הוא צף ברשת לרגעים מספר (בהם וודאי מנסה הונגרי נואש להפטר ממנו) אין לו זכר.

אבל פאנטיק המשיכו בשלהם ובנו כלי אנדורו מוצלחים יותר או פחות, גדולים יותר או פחות, וגבול ה-300 סמ"ק שתי פעימות היה פסגת השאיפות שלהם. בתמורות העיתים הם עברו תהפוכות של מכירה-קניה-שינוי בעלות, ובשנת 2017, ונדמה לי שלראשונה בתולדותיה, יצאו לראשונה עם כלי אנדורו 4 פעימות. מהלך ממש נועז מצד חברה שהקריבה נפשה על מזבח העשן הדו-פעימתי וקידשה איתו שם שמים לאורך עשורים. אבל היום הם גם קורצים לשוק הסופרמוטו כך שאולי באמת חל שם שינוי מהותי, אבל זה כבר עניין לכתבה אחרת.