דג לשבת: אמבולנסים
זמן לא רב לאחר שהחלה מלחמת העולם הראשונה (1914) התברר שהאמבולנסים המיועדים לחזית לא ממש מביאים תועלת. היו אלה מכונות כבדות, מסורבלות, דלות כוח, נוקשות מיתלים בעלות יכולת עבירות גרועה ביותר, במיוחד בתנאי בוץ. היה הכרח לשנות את השיטה ופינוי הפצועים התבצע בשני שלבים: אופנועי סירה חילצו לאחור אל מחסה זמני, ומכוניות אמבולנס אל בתי החולים שבעורף הבטוח.
תחנת הפינוי הזמנית שקלטה את הפצועים ומיינה אותם לקל וחמור, היתה יכולה להיות גם חפירה עמוקה או מקבץ שוחות ובמקרה הטוב בית חרב במרחק לא רב מהקו הראשון הבוער. עיקר תפקידו של המיון שנעשה שם היה לחבוש את המדממים קל ולשגר אותם חזרה לקרב. פצועים קשה נשלחו לקו אחורי יותר שלרוב היה מורכב מאוהלים גדולים שאיכלסו את הקליינטים עד ארבעה שבועות ואחרי כן כבר התברר אם אפשר להחזיר אותם לקרבות או להעבירם לבית חולים גדול בעורף האזרחי. בין הרופאים וצוותי העזרה הראשונה בקוי החזית היו פה ושם גם מנתחים שניסו לסגור במרפאות הארעיות חורים גדולים יותר מפציעות שטחיות, אבל האמצעים היו דלים, חומרי הרדמה במשורה, האנטיביוטיקה נדירה, וההצלחות מועטות. בתי קברות צבאיים צמחו בסמיכות ושוכניהם מסמנים היום באבני מצבותם היכן היה פעם בית חולים שדה זמני שאת טיפוליו לא שרדו…
מעניין שהרעיון להשתמש באופנועי סירה עם אלונקות עלה לראשונה ב-1912 דווקא בבית חולים וטרינרי בלונדון שמצא את הכלים הללו יעילים לשינוע חיות פצועות. מעבר לאוקיינוס, חוף רדונדו בקליפורניה, 1915, חשב מישהו להצמיד לסוכת המציל אופנוע עם סירת צד לחילוץ לאחור של ניצולי טביעה לאחר שהובן שנשיאה ידנית עם אלונקה לאורך חולות החוף הינה איטית מידי. כשפרצה המלחמה באירופה כבר היה ברור לצלב האדום איך צריכים להתארגן נכון למשימות הפינוי והם הצטיידו באופנועי סירה, בעיקר מתוצרת אינדיאן, דגם פאוורפלוס, שיחסית לאותם ימים נחשב לאופנוע חזק ומוצק שמשקלו לא רב מידי – כ-180 ק"ג, ויכולת העבירות שלו בתנאי שטח היתה לא רעה.
ארנסט המינגוויי שהיה מתנדב בכוחות הצלב האדום באיטליה במלחמת העולם הראשונה, שימש כנהג / רוכב של רכבי פינוי ובתום המלחמה אסף את חוויותיו ומעלליו בספר "הקץ לנשק".
גדול מידי, כבד מידי, ומסורבל מידי למשימות חילוץ מתוך שדה הקרב
אינדיאן פאוורפלוס – נחשב כדגם מוצלח ומתאים לתפקיד אמבולנס שדה
ייעול: אלונקות קומותיים
אמריקאים באירופה
בית חולים שדה
הארלי דוידסון אמריקן רד-קרוס. שימש להעברת תרופות לקוי החזית
אחיות רחמניות נועזות. האופנוע – צ'אטר-ליא, אנגלי
שיאללה אחלה כתבה !כל הכבוד לינוקא ,, תענוג לראות מה היה פעם ואיך חשבו נכון למציאת פתרונ ות ..לפחות לא היו קסדות ..
פואד כרגיל נהנה מהכתבה אך חייב לתקן שני פרטים.
האופנוע בתמונה האחרונה הוא ב.מ.וו. – רואים לפי הפנסים.
את הרוכבת עליו מזהה פואד כמי שלימים תהיה אם חמתו.
הכל תגיד עליה ויהיה נכון, אבל רחמניה היא לא!
שבת אל ח'יר
נו והיום אני רק מפנטז על הארלי עם סירה, אמשיך לפנטז.
מהפוסטים שלך כמעט וניתן לחשוב שמלחמות העולם היו הפנינג אחד גדול שלעולם לא יחזור.
ואכן כיום, עם המודעות, הרשתות החברתיות והסרטים על וויאטנאם, סופה במדבר ועוד – קשה להאמין שחיילים יטוסו מרצונם למדינה זרה רק כדי להציל את הדמוקרטיה.
מצד שני כבר לא צריך, ישלחו לשם רובוטים.
מצד שלישי העובדים של גוגל (אלו שלא רובוטים) מתנגדים לרעיון –
https://tech.slashdot.org/story/18/04/04/171219/google-workers-urge-ceo-to-pull-out-of-pentagon-ai-project
זמנים מרגשים לפנינו
אבל בנתיים נמשיך להתעדכן על המתרחש בעזה –
https://fullgaz.co.il/forums/showthread.php/7705-%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%A7-%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA?p=66324&viewfull=1#post66324
אגב, לינק יותר רלוונטי (פינוי פצועים וזה) יהיה כזה –
https://i-hls.com/he/archives/82825?mc_cid=12b880498f&mc_eid=
ושלא תחשוב שאיזכור המינגוואי עבר מתחת לרדאר.
אלכוהוליסט, מתאגרף וכתב את הזקן והים.
כעת רק נותר לי לחפש את הסרט "הזקן והים" כי אני לא יודע לקרוא.