דג לשבת: השמש עולה על הנריס הצעיר

בעיר הנמל סידני אשר באוסטרליה נמצאים שני בתי עסק מכובדים אשר מדברים אל ליבם ההולם של אופנוענים ואל ליבם הרוטט של שתייני וחובבי בירה. הראשון היא סדנת "השמש העולה" והשני היא מבשלת "הנריס הצעיר". את שני העסקים הללו תמצא באותו רחוב במרחק כמה בתים זה מזה בניוטאון, סידני.

סדנת השמש העולה היא קונספט מגניב של מוסך-בר-קפה-מסעדה ואתה יכול להגיע למקום עם אופנועך לשכור ליפט וכלי עבודה ואפילו ייעוץ. הבעלים מתייחסים לעסק יותר כמועדון וניתן לקנות שם מנוי חבר. אחלה דבר. מזכיר קצת את BOT ז"ל של ליאור ברוך שלנו.

מבשלת הבירה הנריס הצעיר (ואולי ההנרים הצעירים?) היא מוסד סידנאי חדש יחסית, נוסד ב-2012, שרכש לעצמו פינה של כבוד בקרב חובבי הבירה ביבשת הדרום לא רק בשל טעמים משובחים של הלתת המבושל, אלא גם בשל הראש הפתוח שיוזם פעם כפעם הנפקת מהדורות מיוחדות לאספנים עקב מאורע שהם מחשיבים אותו יותר מאחרים, כגון הוצאת אלבום חדש של להקת "פו-פייטרס"…

וביום נאה אחד, החליטו שני המוסדות הנפלאים הללו שנולדו להעניק לאנושות שמחת חיים, להנציח את פועלם במיזם משותף, והלכו ורכשו במכרז ממשלתי אופנוע מעודפי הדואר האוסטרלי, את הפוסטי-בייק. תאמינו לי, אני אוהב את הראש האוסטרלי. חומר טוב.

מישהו במוסד הממשלתי הנכבד המתקרא הדואר האוסטרלי, חשב בזמנו (שנות ה-80) לצייד את הדוורים באופנועים קלים ופנה לחברת הונדה להתעניין מה כדאי ומה מתאים. הונדה הרימה את הכפפה בקלילות ובנתה עבורם גרסה מעט שונה של הדגם  CT110. הפשפש הקטן הזה, 87 ק"ג משקלו, מצויד במנוע בן 105 סמ"ק, גיר חצי אוטומטי בעל 4 הילוכים ומצמד צנטריפוגלי, והמפרט הזה התאים מאד לאנשי הדואר. אגב, בהונדה מגדירים את הטוסטוס הזה כדו"ש… כן, יש להם אפילו גרסה מיוחדת לחקלאים, תצחקו אם בא לכם. בכל אופן, הזבובון הזה מיוצר עד היום, שווקי אוסטרליה וניו זילנד ממשיכים לרכוש אותו, והדואר האוסטרלי עדיין מנפק אותו לדוורים בתקווה שיסיימו את היום בהצלחה מירבית באספקת המעטפות לתושבים. האופנוע הזה כל כך פופולרי שם בעולם שלמטה שהאוסטרים מכנים אותו בחיבה "פוסטי בייק" (אופנוע דואר).

ומכאן ואילך התחילו השותפים החדשים-ישנים לערבב ולרקוח את החומרים כיד הדמיון הטובה ומה שיצא להם בסוף מתחת לידיים – "החגב" הם קראו לו – היתה ממזגה ניידת. ברור, אלא מה?! התוצאה מיועדת להיות מוצבת בפסטיבלים, בירידים, בחנויות משקאות שמוכרות את הבירה של הנריס הקטן, בברים ובפאבים, אבל לא רק כמוצג דומם אלא כממזגה פונקציונלית ניידת לחלוטין. סע, מצא לך חבית בירה, התחבר לאופנוע, ומלא לעצמך כוס שיכר קר כקרח למהדרין ולעילאין.

אבל קודם כל העיצוב. הטוזטוז התארך ב-15 ס"מ וקיבל צורת צ'ופר, כיוון שבתצורה זו איברי האופנוע מתפשקים מתרחבים ונמתחים ונוצר מרחב גדול יותר לשתול בו פריטים שאינם ממין המעשי. למשל, מיכל דלק בצורת חביונת בירה של 5 ליטר שמזלף את הבנזין אל הקרבורטור דרך צינור ספירלי המזכיר מערכת קירור של ברז בירה. בתוך הספירלה ניתן להציב פחית שתיה אם במקרה לא סיימת ללגום אותה לפני שיצאת לדרך…

וכנגזרת מצורת הצ'ופר היה הכרח למקם מחדש את סט הרגליות הקדמי הרחק לפנים, אז במקום למשוך אליהן את רגלית ההילוכים, פשוט זיקרו למעלה מוט הילוכים מעוצב ראש עץ המזכיר ברז בירה. בטוב טעם. ממילא היד השמאלית פנויה היות ואין ידית מצמד בשימוש. המושב, ארוך וגבוה נרקם בצבעים המזכירים כוס בירה עם ראש קצף לבן למעלה. ראש טוב 2.

בחלק המעשי התמקם מעל הגלגל האחורי משטח שעליו התיישבה בכבדות קופסת הקסם הלא היא מקרר בירה אוסטרלי הידוע בשמו "אסקי", ולו שני ברזים למזיגה.

העבודה נמשכה כמה חודשים בהם שעות רבות ביממה אל תוך הלילה אבל אני מניח שהם לא סבלו שם יותר מידי כי בטוח שמחלקת התמיכה של מבשלת הנריס הצעיר דאגה להזרים לעמלים הצמאים נוזלים שונים שיחזיקו אותם הכן על הרגליים, ובעיקר ידרבנו את הראש שישוט לכיוונים יצירתיים ואת הנפש שתהא עולצת. צ'ירס!

 

יי