האופנוע האבוד של ג'ורג' אורוול

אל האי הסקוטי ג'ורה (JURA) אפשר להגיע במעבורת. יש בו כפר אחד בלבד ושמו קרייגהאוס אשר בתיו נעוצים במדרון סחוף רוחות מעל האוקיינוס האטלנטי. האי ג'ורה מצטיין בעיקר בבדידות, דממה, שממה, וכבשים שחורות פרצוף.

בכפר קרייגהאוס שבאי ג'ורה, כשהמיכל מתרוקן והדלק נגמר, אפשר לקבל בחנות היחידה של הכפר את התשובה: "בטח שאנחנו מוכרים בנזין! סע קצת במעלה הכביש, קח שמאלה בפניה הראשונה, ובשיחים בצד הדרך תראה משאבה. תמלא כמה שאתה צריך ותחזור לכאן לשלם לי".

ב-1946 חיו באי ג'ורה 300 נפשות. היום בטח פחתה האוכלוסיה לחצי מזה. הכבשים הסקוטיות שחורות הפנים לא בדיוק מבינות מה כלי רכב עושים על הכביש ואם אתה מגיע ברכיבה עד אליהן, הן נשארות במקומן בוהות בך בטמטום מובנה. תזהר כשאתה עוקף אותן כי לא ברור לאן הן יחליטו פתאום לרוץ. גם מהכביש תזהר. זה כבר לא בדיוק כביש. הוא מצמיח עשב בשפע וגושי חזזית וטחב בונים בו מונומנטים לתפארה. בפניות נדרשת תשומת לב יתרה, זהירות מהחלקה על עשב רטוב. הסופר ג'ורג' אורוול ("חוות החיות", "1984") הגדיר את הכביש של ג'ורה בפשטות: "גהינום".

*   *   *

הסופר הידוע לנו כג'ורג' אורוול נולד ב-1903 בשם אריק בלייר בבנגל שבהודו. אביו שהיה פקיד בממשל הוד מלכותו שלח את אריק הצעיר ללימודים באנגליה. הנער החצוף והפרוע סיים תיכון אך לא הצליח לקבל מלגה להמשך לימודים אוניברסיטאיים ונאלץ לחזור הביתה למזרח שם הצטרף לכוחות השיטור הבריטיים ונשלח לשרת בבורמה.

מהתקופה הזו הוא למד 3 דברים: האחד – לשנוא את האימפריאליזם, הוא כנראה נחשף למעשי אלימות וצביעות רבים בעת שרותו בבורמה, השני – לצוד נמרים, יצאו לו מוניטין כצייד אמיץ היוצא לציד בעזרת אקדח פאראבלום בלבד, והשלישי – לרכב על אופנועים. באחת הביוגרפיות עליו יש התייחסות לאופנוע 4 צילינדר אמריקאי ששימש אותו, והיות ואפשרויות הניחוש לאופנועי אותה תקופה (1922) מצומצמות מאד, יש להניח שהכוונה להנדרסון. לפי אותה ביאוגרפיה הוא חטף דלקת ריאות כשבדצמבר הקפוא של שנת 1933 הוא רכב על ההנדרסון אל העורך שלו למסור לו את הספר שכתב על תקופת שרותו באסיה, "ימי בורמה".

לא נכנס כאן לכל פרטי ההיסטוריה הקצרה של אורוול ורק נציין שבלשון המעטה לא ליקק שוקולד. הוא התגלגל במקומות שונים באירופה יחפן ושחפן, הומלס רעב, וכתיבתו לא זכתה להצלחה. כשהתנדב לשורות המורדים במלחמת האזרחים הספרדית כמעט איבד את חייו כשהרוסים הוציאו עליו גזר דין מוות בגין חשד בטרוצקיזם. במלחמת העולם השניה הוא נשלח שוב למזרח שם שימש כשדרן תועמלני בשידורי הבי.בי.סי שתמכו במאמצי המלחמה של הצבא. רק בשנת 1944 כשהוציא לאור את "חוות החיות" זכה לראות הצלחה ראשונית.

בשנת 1946עזב אורוול את לונדון ועבר לחוות בארנהיל אשר על האי הסקוטי ג'ורה כדי לכתוב בבדידות מזהרת וללא כל הפרעה את ספרו "1984". בתור אתר כתיבה מבודד לא נמצא טוב ממנו. השכן הכי קרוב לחוות בארנהיל נמצא במרחק 10 ק"מ והמרחק לקרייגהאוס הוא 40 ק"מ. כלי הרכב שלו במקום היה אופנוע בריטי עתיק מסוג רודג' וויטוורת', סינגל 500 סמ"ק, 4 שסתומים ו-4 הילוכים, מכונה בלתי אפשרית המתקרבת לגיל 15, אופנוע ללא מתלה אחורי שהאכיל את ג'ורג' קשישא מרורים בתנאי השטח הקשים של האי ג'ורה, אותם שרד בעיקר בזכות 2 רגליו הארוכות והצטיינות בטכניקת רכיבה של מעבר מכשולים עם 2 רגליים תומכות על הקרקע.

כשסיים לאחר שנתיים את כתיבת הספר לא היה לו מה לחפש יותר על האי והוא חזר ללונדון. בלי האופנוע. שנתיים לאחר מכן נפטר מסיבוכי שחפת והוא בן 47 בלבד. נשארה האגדה על הרודג' והיא התפצלה לשתי גרסאות: האחת אמרה שהוא נמכר לקפטן הספינה שהחזירה את אורוול לאנגליה, והשניה טענה שהוא פשוט הושאר שם במקום בחוות בארנהיל.

כ-40 שנה לאחר מכן, בשנות השמונים, ביקר במקום מאייר וקריקטוריסט סקוטי בשם ג'וק מקנייש. רכוב על ב.מ.וו K75 הוא פילס דרכו בזהירות לחוות בארנהיל. הבית עוד עומד שם ויש לו בעלים חדשים. בחצר הוא מצא עץ אלמון עתיק ומסוקס ובסבך השרכים שצימחו לרגליו היה מוסתר למחצה האופנוע של אורוול, שעון על הגזע.

הרבה לא נשאר ממנו. 40 שנה של רטיבות רוחות ומלח עשו בו שמות. נשארה השלדה, המזלג הקדמי והמנוע. הוא עמד שם מספר דקות, נפעם מגודל המעמד, ואחרי כן החזיר את השרכים למקומם ועזב. אח"כ בבית הוא אייר 4 ציורים.

אמת או סיפור בדים? – לאל פתרונים. מקנייש נשבע שכל מילה אמת. סעו לג'ורה שבסקוטלנד ואולי תמצאו שם את מה שנשאר מהרודג' של אורוול, עדיין שעון אל גזע עץ בחוות בארנהיל.

לחצו להגדלה