האם אלוהים התגלה לי ביוגוסלביה?

מאת: ד"ר יצחק לונדנר / פרק מהספר: "יש אמת באגדות"

פתיח פילוסופי:

אַגְנוֹסְטִיוּת היא השקפה פילוסופית לפיה אין להניח או להסיק דבר לגבי דברים או גורמים שקיומם עדיין לא הוכח. הכוונה היא, שאין להניח שהם בכלל אינם קיימים או להיצמד לאמונה שהם אכן קיימים. בהקשר של האמונה באלוהים, על פי ההשקפה האגנוסטית, אין שלילה מוחלטת של קיומו האפשרי של האלוהים, אך היא גורסת שאין באפשרות האדם והמדע להוכיח אם דבר כמו אלוהים, או כל דבר רוחני אחר שהוא מעבר לטבע ולתפיסה החושית – קיים או לא.

לפיכך, האגנוסטיקן אינו כופר בהימצאות אלוהים, ובכך הוא נבדל מהאתאיסט, אך גם אינו מניח שהאל אכן קיים, ובכך הוא נבדל מהמאמין. רוב האגנוסטיקנים מתייחסים בספקנות לטיעונים דתיים למיניהם. מצאתי את עצמי משתלב בפילוסופיה זו, דהיינו, אני מתחמק מלעסוק לעומק בנושא ואני מסכים עם כולם, גם המאמינים וגם האתאיסטים, כולם צודקים, וזכותו של כל אדם להחליט על מידת האמונה שבליבו. אני מחוץ לויכוח.

*   *   *

למרות ההצהרה שלעיל, זכיתי לחוות פעם אחת בחיי חוויה שגרמה לי לעצור להרגיש איך הדם אוזל מפני, וגלי זעה קרה חולפים בגופי. התחלתי לפקפק בניטרליות שלי לגבי כוחות עליונים שמנהלים את העולם.

בהיותי סטודנט לרפואה באיטליה קניתי אופנוע איטלקי ישן וצנוע – Laverda 200 – עם צליל דו בוכנתי נעים, שבעזרתו חרשתי חלקים טובים מאירופה. רכבתי אלפי קילומטרים תמיד במחשבה שאם האופנוע ייפח את נפשו באיזו עלייה, אני אנטוש אותו, אמנם בצער, ואמשיך את דרכי בטרמפים. אבל הכלב לא רצה למות. לא איכזב אותי ולא היה לו מעולם אפילו תקר בגלגל.

כעת סיפורי מתקרב לאותו קטע מיסטי שעזב אותי עם פה פעור ובסערת מחשבות.

רכבתי בערבות מקדוניה היוגוסלבית שמסביבי לכל כוון מאה קילומטרים של כלום. קיבלתי משומרי הגבול של יוגוסלביה דאז חוברת הדרכה באנגלית ושמה היה "you go slow”. הייתי בדרכי מאיסטנבול לכוון איטליה. לפני נמתח כביש ישר עם עליות וירידות מתונות שנעלם באופק.

לפתע, כשאני בודד על הכביש ואין רכב נוסף בסביבה, שמעתי קול נפץ מבהיל מכיוון המנוע ורגלי הימנית כוסתה בשמן חם. זהו, הכלב מצא זמן למות. עצרתי בצד הדרך וגיליתי לשמחתי שהבעיה לא כל כך חמורה: פקק הפלסטיק שסוגר את פתח מילוי שמן המנוע התפרק ונעלם והשמן ניתז החוצה.

היה לי מיכל שמן רזרבי ומילאתי את המנוע בשמן טרי. מכיוון שהפקק המקורי נעלם החלטתי למצוא חתיכת עץ ולאלתר ממנה פקק זמני. להפתעתי באמצע הישימון המקדוני שסביבי, במרחק מטר מהאופנוע, ראיתי בורג שכנראה נפל מגלגל של רכב. הבורג היה מעט חלוד וגם נראה לי דק מידי ותכננתי לעטוף אותו בחתיכת בד ולנעוץ אותו בכוח לפתח הפעור.

כאן מגיעה נקודת השיא של הסיפור, הבורג התאים הן באורכו הן בעוביו והן בהברגה!

מקריות שכזו היא מעבר לסבירות הסטטיסטית. אם האופנוע היה עוצר 50 מטר משם, ספק אם הייתי ממשיך בנסיעה.

נשארתי לעמוד דקות ארוכות ליד האופנוע ומחשבות מוזרות וזרות לי רצו במוחי. זאת הפעם היחידה בחיי שנתקלתי בתופעה מיסטית כלשהי. עד היום אני חש בצמרמורת בגבי כאשר אני נזכר במקרה. אמיתי לגמרי!

האופנוע הניע והמשיך בנסיעה איטית ומלאת הגיגים, ועד סוף ימיו לא העזתי להחליף את הבורג המיתולוגי בפקק פלסטי מקורי וחסר כל נשמה.