האנימציות הנפלאות של ג'ורג'יו עמרני

חבורה מסויימת של רוכבי שטח מתבגרים תדע על מה מדובר רק למקרא הכותרת. והם יתרגשו, אני מבטיח לכם. בשביל כל השאר אני מוסיף הסבר קטן.

אתם בטח מכירים את זה שבפורום אינטרנטי נידח מתפתחת לה שלולית שורצת חיים, בועה אטומה רוחשת-מזמזמת-מבעבעת שמדברת ונוגעת רק לליבם של היצורים הדו-חיים המשכשכים בה? בועה חוצנית שזר כי ייקלע למשעולי הפוסטים וישוטט בין מבוכי הטקסטים, חילופי המהלומות הוירטואליים, התנצחויות המלל ואגרופי המילים – לא יבין על מה כל הדרמה, על מה יהום הסער ועל מה תזעק אבן מקיר?

יש להניח שאתם מכירים כי כך הומים מועדוני הרשת, וכך גם היה וכך גם קרה לפני 12-13-14 שנה בפורום 363 של תפוז הלוא הוא פורום אופנועי שטח.

באותם שנים, ימי טרום הפייסבוק, נסתופפו בצל קורת הפורום הזה גדולי וטובי ומובילי סצנת רכיבת השטח בישראל, וכמו האמוראים וחכמי התלמוד הם התנצחו ביניהם בסוגיות הילכתיות עמוקות ודנו בבעיות הרות גורל בעניין יציאת אופנוע על רוכבו למרחבי המולדת שמחוץ לאספלט. הם ראו את עצמם כמייסדי השולחן ערוך של רכיבת השטח וכקובעי ההלכות על פיהן ינהגו כל חובשי ספסלי בית המדרש לובשי הצבי צב, עכשיו, בדור הבא, ועד עולם. לא היה מצב שהם ירשו לעצמם לסטות ולוותר כמלוא הנימה מדקדוק על קוצו של יוד במצווה מתרי"ג המצוות.

וזה היה גדול מהחיים, תאמינו לי. השאגות והרעם שהתגלגלו שם בישיבה של מעלה הוירטואלית הזו, זיעזעו את אמות הסיפים. ההתנצחויות החלו בימים חצו את הלילות והגיעו ליום הבא בלי שנגרע מעוצמתן בלי שהועם זוהרן ובלי שכהה מאורן. כולם ניסו לשכנע את כולם מתי צריך להוריד רגל, מתי חייבים לגלוש קדימה על המושב ולהניח "ביצים על המיכל", איך להוריד בוץ מהכנפיים אחרי רכיבת חורף, איך מקלים את מסת האופנוע ע"י קילוף של עוד 2 גרם ורבע, למה צריך גרביים לבולם, איזו שרשרת הינע כדאי לבחור וכמובן – איך לטפס הר ולרדת גבעה או לזחול בדחילו וברחימו על מדפי סלע על פי תהומות שגם יעלי הנגב מקרטעים אותם על ארבע עם רעד בלב ותפילה על השפתיים.

אנשים עקרו שם הרים עם המקלדת, טחנו אותם זה בזה והשליכו את הפירורים לכל עבר. ההתרחשות וההוויה היו עוצמתיים מאד.

בין באי היכל פורום השטח הזה היה גם בחור תימני שחרחר וצנום שרכב על DRZ. הוא השתייך לקבוצת רכיבה קטנה שהם קראו לה בחיבה "גלבה" (פירוש: טרחה, התרסקות, נפילה, השתטחות) והחברים בה חוץ ממנו היו ג'וני הארוך, הרבי, זמיר, ועוד שניים שלוש שאיני זוכר את שמם כרגע. הוא כינה את עצמו ג'ורג'יו עמרני ועקב בעניין ושעשוע אחר מלחמות העולם שהתחוללו שם, ובמיוחד הוויכוח הניצחי למי יש יותר גדול ומי יותר טוב בין קולרגול ואון בר כוח – 2 שמות וירטואליים של רוכבים שנכנסו איש ברעהו בעוצמות של D9.

ויום אחד הוא שפך שם את כולנו. הוא העלה לפורום אנימציות מינמליסטיות שתיארו את הווי המקום לפרטיו. הוא עשה את זה באירוניה וחיבה והתיאורים היו כל כך מדוייקים ונכונים שהפורום על יושביו געה בצחוק ימים שלמים.

לא ידענו כמה מוכשר הוא הגלבאי היושב בקרבנו אבל עברו כמה שנים וכולם כבר ידעו. הוא היה האנימטור הראשי בסרטו של ארי פולמן "ואלס עם באשיר" ואחר כך הנפיש את הסדרה "ניר וגלי" שהוקרנה בארץ נהדרת.

לבקשתי הוא העביר לי את היצירות הבלתי נשכחות ההן. הן קצרות מאד אבל גאונותן בפשטותן והן משקפות נאמנה את 4 רוחות השמיים: רוח הפורום, רוח התקופה, רוח הרכיבה ורוח ההומור.

נכסי צאן ברזל. תהנו.

על השחצנות:

 

כל רוכב וסיגנונו האישי:

 

"בוא נפגש בשטח" – מלחמת העולם בין קולרגול לאון בר כוח:

 

שני עולמות שלא נפגשים – רוכבי השטח ורוכבי הכביש:

 

על רוכבי המקלדת:

 

איפיונים: