המרוץ לכבוד היפני
אי שם ב-1962, שושיקורו הונדה החליט שהם צריכים מסלול למבחנים ואימונים, אז הם הקימו את מסלול סוזוקה הנקרא כך בשל קירבתו לעיר הנושאת את אותו השם. כמה שנים אחר כך חיפש מר הונדה עוד אתגרים ומאחר והיה מכונאי בנשמתו ורצה להוכיח את עמידות ההונדה, החליט שמן הראוי שיהיה מרוץ סיבולת במסלול בבעלותם. כך נולד אחד המרוצים החשובים בעולם הדו גלגלי, סוזוקה 8 השעות. השנה זה יהיה המרוץ ה-40 במסלול האגדי, והמרוץ הזה חשוב לא רק להונדה אלא גם לכל המתחרים שלהם.
זהו הסבב החמישי באליפות האינדורנס של FIM. אחרי המרוצים במסלול פול ריקארד ולה מאן הצרפתיים, אושרסלייבן הגרמני וסלובקיה רינג. קבוצת סוזוקי-אינדורנס-רייסינג-טים מובילה את הדרוג וקבוצתימאהה GMT94 אחריה. אך כל זה לא משנה כלל; המרוץ בסוזוקה הוא כאילו גוף נפרד. זהו המונקו של הפורמולה1, זה האוסקר של מרוצי הסיבולת. אפילו הפדרציה מכירה בכך, שכן הניקוד גבוה ב-150% מבשאר הסבבים כשהמנצחים צוברים 45 נקודות במקום 30. 68 קבוצות לוקחות חלק בסבב היחיד מחוץ לאדמת אירופה, 28 קבוצות יותר מאשר בסבבים האחרים של האליפות. אחת הסיבות שהמרוץ נערך בחודש יולי היא בכדי לאפשר לרוכבים מאליפויות אחרות לקחת בו חלק שכן בין הרוכבים המשתתפים רק בסבב הזה נמצאים שמות גדולים של עולם המרוצים מאליפויות המוטו ג'יפי, סופרבייק, ו-BSB. הרוכבים מהטופ ומגוייסים ע"י המפעלים בכדי להחזיר כבוד אבוד במסלול הביתי או להשפיל את היצרן המתחרה.
ב-39 השנים האחרונות ניצחו את מרוץ הסיבולת רוכבים כמו מיק דוהן, ווין גרדנר, ויין רייני, אדי לאוסון, קולין אדוארדס, ולנטינו רוסי, נוריוקי האגה, דיג'ארו קאטו, אלקס בארוס ובעונות האחרונות פול אספרגארו, בראדלי סמית, קאטסויוקי נאגאסוגה ואלקס לואס. השניים האחרונים משתפים פעולה גם השנה בצוות ימאהה והפעם עם מייקל ואן דן מארק בן קבוצתו של לואס בסופרבייק. קבוצת ימאהה לקחה את שני המרוצים האחרונים ביפן כשקבוצת ההונדה הושפלה ולא סיימה את שניהם, פעם אחת עם התרסקות של קייסי סטונר ופעם שניה עם בעיה טכנית שאילצה אותם לפרוש כשניקי היידן עוד היה חלק מהליין אפ.
העונה הונדה גייסו לשורותיהם את ג'ק מילר וטאקאקי נאקאגאמי לצידו של טאקומי טאקאהאשי המנוסה בקבוצת מושאשי. בשביל מילר ונקאגאמי זוהי הזדמנות אחרונה להוכיח את עצמם. המיקום שלהם כרוכבי הונדה במוטו ג'יפי נמצא בסכנה והצלחה או כישלון עלול להשפיע על ההחתמה לעונת 2018 (כמו ההצלחה של אספרגארו וסמית' שקיבלו חוזה ישר אחרי הנצחון ב2015). מילר איבד כבר את החוזה עם המפעל אבל יתכן ועדיין ויצליח לקבל שיפור בהצעה מקבוצת מארק וי.די.אס (השמועות הן שהוא כבר חתום בפראמאק ודוקאטי אך זה נשמר בסוד בכדי לא לפגוע בהונדה ובסיקור שיקבלו למרוץ). נאקאגאמי מועמד לקבל אופנוע בקבוצת LCR לצידו של קאל קראצ'לו. סטפן בראדל, שהיה אמור להתחרות לצידו של דומיניק אגרטר ורנדי דה פונייה בקבוצת הונדה FCC TSR וכך לחזק את מיקומו בסופרבייק, נאלץ לוותר ולהשאר בבית בגלל דלקת באוזן שמונעת ממנו לטוס. מי שהרוויח מכך הוא ג'וש הוק האמריקני שמנסה כבר מספר שנים למצוא מקום בפלטפורמה העולמית וזו ההזדמנות הגדולה שלו. שמות מוכרים נוספים ברשימה הם סילבן גווינטולי, ג'וש ברוקס וטסודה בשביל קבוצת סוזוקי, לאון האסלם שהיה חלק מהנצחון האחרון של הונדה ב2014 מתחרה בשביל קוואסאקי, חפיז סייארין בשביל סוזוקי ועוד.
זהו אומנם כבוד בשביל הרוכבים להתחרות במסלול היפני אך בשביל חלקם זהו אפילו סעיף בחוזה. בעונות האחרונות קבוצת טק3 חויבה ע"י ימאהה לאפשר לרוכבים שלה לייצג את היצרן, ניסוי שהצליח כבר ב-2015 עם הנצחון המיוחל אחרי 19 שנים של יובש (מאז נצחונם של קולין אדוארדס ונוריאקי האגה ב-1996) וגם ב-2016 כשאספרגארו חבר ללואס מהסופרבייק ולרוכב הניסויים של ימאהה ולקחו נצחון שני ברציפות. אולם העונה הארוי פונשראל סירב לאשר את השתתפות רוכביו במרוץ אחרי הפציעה שסבל ממנה בראדלי סמית' כשייצג את ימאהה בסבב של אושרסלייבן שהרסה לו את המחצית השנייה של העונה. החשש של בעל הקבוצה מפציעות והסחת הדעת של פולגר וזרקו הרוקיז מהמוטו ג'יפי, אילצה את ימאהה להסתפק בלואס וואן דן מארק לצידו של נאקאסוגה אבל בהתחשב בעובדה ששניהם כבר לקחו את הגביע במרוץ הזה בעונות הקודמות, ימאהה במצב לא רע בכלל.
יתרון נוסף הוא בכך שהם מכירים אחד את השני היטב. השניים חולקים את אותו המוסך לאורך כל השנה, מכירים את אופי הרכיבה של היריב הראשון שלהם על המסלול ואת רוכב הניסויים המלווה אותם לאורך כל העונה וההכנות לה. הם רגילים לאותה צורת עבודה ותפיסת עולם, וזה מקל עליהם מאחר והשלושה משתמשים באותו אופנוע ואין התאמה לרוכב אחד אלא סטינג מתפשר שמתאים לשלושתם. את הסטינג הראשוני אגב, מתאימים לרוכב הניסויים מאחר והוא מכיר ומשתמש בסטינג של רוכבי המפעל הרשמיים בזכות כל המבחנים שהוא עושה עימם ובשבילם. בכלל, רוכבי הניסויים בקבוצות הבכירות מקבלים המון כבוד מהכוכבים המתארחים בסבב. ההבנה, הנסיון וההכרות של היפנים עם האופנועים, המסלול, מרוצי סיבולת ומזג האויר נותנים דחיפה ועזרה למי שרגילים למרוץ שאורכו הממוצע 45 דקות. עד 2009 בכל קבוצה היו שני רוכבים בלבד מאותה קבוצה, והעונה החוק שונה לשני רוכבים מינימום ושלושה מקסימום. מהעונה גם הז'רגון שונה והרוכבים אינם מכונים עוד רוכב 1,2 ו-3 אלא הרוכב הצהוב, הכחול והאדום בכדי שלא לתת דרוג פנים קבוצתי שכן לפעמים נקודות הפתיחה והאחריות שלהם להצלחה או מפח הנפש – שווים.
כבר שלושה שבועות לפני הזנקת המרוץ התקיימו ימי אימונים ומבחנים במסלול סוזוקה. המסלול שאורכו 5.821 ק"מ אינו מוכר לרוב הרוכבים מאחר שהוצא מסבב המוטו ג'יפי אחרי התאונה הקטלנית של קאטו ב-2003. המסלול אומנם קצת שונה אך עדיין אינו בטוח למרוצים המהירים בעולם. מאחר ומרוץ הסיבולת הוא עם דגש של יציבות ועקביות, מהירות הרוכבים נמוכה יותר והסכנה בגלל אזורי הראן אוף הקטנים יחסית למסלולים המודרניים יורדת משמעותית. על הרוכבים לא רק להכיר את המסלול המאתגר אלא גם להתרגל לרכיבה של 3 עד 4 שעות ברציפות בתנאים של מעל ל-30 מעלות ולחות של 90% של הקיץ היפני. הרוכבים עובדים לא רק על הדרישות הפיזיות מהם אלא גם על הדרישה המנטלית הכבדה של מרוץ הארוך והאחריות הקבוצתית שהיא מעבר לצוות הטכני וליצרן אלא גם למתחרים שלצידם. המסלול עצמו אינו פשוט ללמידה, זה מסלול המצריך אומץ ויכולת בכדי לבצע בו הקפות מהירות עם 19 פניות שטעות בכל אחת מהן בגלל קירבתן עלול להרוס את קצב הרכיבה והעקביות שחשוב לבנות במרוץ סיבולת. סקטור הנחש הראשון, פינת ההיירפין הצפופה, פניית הספון הארוכה, פניית ה-130R המהירה אחרי הישורת האחורית ולפני שיקיין משולש הקזינו המאלץ אותם לרדת להילוך ראשון וחציית קו הסיום תוך כדי נשימה קלה ומבט על לוח הפיטס שהם יראו כל כך הרבה פעמים במהלך 8 השעות. עם 68 רוכבים ופערים בין היכולות שלהם, של האופנועים וגם של הצמיגים האתגר הוא לא להסתבך בעקיפות מיותרות אך גם לא להתקע אחרי רוכבים איטיים. אתגר.
המרוץ יוזנק בריצה לאופנועים ביום ראשון, 14:00 בצהרים זמן ישראל. מילר בטוח ביכולת שלהם לנצח אך ימאהה נראים טוב יותר באימונים המקדימים. שתי היצרנים משקיעים במרוץ הזה יותר משאבים מאשר באליפות הסופרבייק והקרב יכול להתארך עד ההקפה האחרונה כשגם סוזוקי יכולים להפתיע.
אחרי זמנים אפשר לעקוב כאן.
השאר תגובה