השיטה ההולנדית

מכונית עוצרת ליד מדרכה. הנהג מקפל ומלקט את אביזרי הנוחות: תיק, ארנק, מפתח, בדרך כלל גם מתעכב טיפה לשגר מסרון אחרון בסלולרי. פותח את הדלת לצאת ומגלה להפתעתו שאופנוע קורע לו אותה מהמקום. עבר קרוב מידי. לא חשב שיש מישהו באוטו חונה.

עוד יותר גרוע ברמזור. אופנוען מתקדם בין שני טורים ממתינים כשלפתע נפתחת דלת הנוסע באחת המכוניות שבטור השמאלי. "אתה יכול לרדת כאן, אם תעשה את זה מהר לפני שיתחלף הרמזור" – אמר לו הנהג האדיב, והוא אכן עשה את זה מהר.

אפקט הדלת הנפתחת לפתע הוא מהחלומות הרעים החביבים עלינו הרוכבים. יש לנו גם ביטוי לזה: "פתחו עלי". לרוב זה נגמר על הכביש עם נזקים ופציעות ובדרך כלל האשם גם נתלה באופנוען.

הבשורה והפתרון מגיעים מהולנד.

ערי הולנד מוצפות ברוכבי אופניים. זה כלי תחבורה כל כך דומיננטי ונפוץ שכל התחבורה העירונית מתכווננת לפיו, בין אם אלו מסלולי אופניים יעודיים, רמזורים לאופניים, חוקי תנועה המעניקים קדימות לרוכבי אופניים, ותשומת לב קפדנית של כל נהג הפונה לכביש צדדי. בראש של כל נהג הולנדי נעוצה מודעות למיליון רוכבים שמדוושים סביבו.

על הכל הם חשבו שם איך למנוע פגיעות נפש ברוכבי האופניים שלהם, חוץ מדבר אחד: איך למנוע פגיעה מדלת נפתחת.

והפתרון שהם מצאו הוא לפתוח את הדלת ביד הרחוקה ממנה. אם אתה פותח את הדלת שלימינך עם היד השמאלית, הגוף שלך מבצע חצי תפנית וממילא הראיה המרחבית שלך קולטת שטח גדול מחוץ לחלון. הדבר זהה כמובן בפתיחת הדלת השמאלית.

והם הכניסו את זה לתכנית לימוד הנהיגה, המורים מקפידים על זה, ובנהג העתיד מוטמע הרגל: פתיחת הדלת – תמיד עם היד הנגדית.

אצלנו – בקרוב.