כמו נרקומן
מאת: צח ניצני
בשנה האחרונה אני מבין איך מרגיש נרקומן
החודש זה בדיוק שנה שאני בלי אופנוע,
אני לא זוכר שעבר יום מאז שמכרתי אותו ולא התגעגעתי אליו
לא יודע להסביר, זה כמו געגוע לאדם אהוב
רק שבמקרה הזה הגעגועים הם לערימה של ברזל ופלסטיק
איך בכלל אפשר להתגעגע לדבר כזה אני לא מצליח להבין…
יש ימים שאני ממש מרגיש שזה אוכל אותי מבפנים החוצה
אני ממש מרגיש משהו בוורידים שלי, שוב – לא יודע להסביר את זה,
מעולם לא הייתי מהרוכבים על הקצה, זה פשוט לא עושה לי את זה,
וגם יש לי למי לדאוג בבית
אני מאוד אוהב לראות את החברה רוכבים כך, אבל אותי זה אף פעם לא הדליק,
לא היה לי את האופנוע הכי חזק או הכי יפה
סתם CB500X חדש שקניתי לעצמי ליום הולדת 40
ובכל זאת כל בוקר חיכיתי לשמוע את המנוע שלו,
היינו יחד כמעט בכל הארץ, עם חברים טובים ולפעמים לבד,
והוא נתן לי את ההזדמנות להכיר אנשים נפלאים שללא האופנוע לא הייתי מכיר לעולם.
ועדיין אין שבוע שעובר שאני לא נזכר בו,
עברתי לגור בצפון לפני כחודשיים ואני שומע את החברה מרביצים מצומת עמיעד צפונה
שומע את המנועים הרועמים אבל לא רואה אותם
והאוזניים שלי מזדקרות כמו סוריקטה ששמעה אריה בשדה,
אני לא יודע מתי כבר אצליח להרשות לעצמי אופנוע נוסף אבל מקווה שזה יהיה בקרוב
כי כל יום שעובר, גם כזה שיש בו גשם זלעפות,
אני מרגיש שחלק ממני נעלם.
אופנוע הוא לא המטרה. הוא האמצעי.
אההמ. אופנוע הוא המטרה.
מעולם לא הרגשתי צורך לנסוע בכביש מסויים או להאריך את הדרך הביתה עם רכב. יש תחושות מעולם לא צפו בכל סיטואציה אחרת חוץ מעל סוס הברזל הנאמן שלי.
מעולם לא הרגשתי שכובד העולם מתמוסס מעל כתפיי שניותיים אחרי שהגלגלים מתחילים לנסוע קדימה.
כלומר הוא גם אמצעי למטרה והוא גם המטרה. אופנוע יכול לעשות קסם כזה. הוא כמעט כמו צ׳אק נוריס בקטע הזה. (או לפחות כמו אלי פ.)
ולכותב, מאחל לך שתמצא דרך חזרה..
פואד הוליסט. בשבילו אופנוע הוא מטרה וגם אמצעי.
ממלא את כל הספקטרום.
כמו שלידית הגז קוראים 'מצערת' אבל היא בעצם מאוד משמחת.
ונחמות לכותב:
אל תנסה להילחם בזה
אל תנסה להשתנות
כי זה תמיד יבוא מהתחלה פתאום.
כי כך ברא אותך הטבע…
אופנוע הוא אמצעי כמו שהסם הוא אמצעי. ("כמו נרקומן") .
אופנוע כמטרה גם יכול לשכב בסלון.
יש אמצעי טוב ויש טוב יותר
אבל בשניהם המטרה היא הטריפים. (תרתי)
נייס
אל ייאוש. אני אחרי עשר שנים ללא אופנוע ( תינוקות) לא איבדתי תקווה אז הילדים גדלו ושוב יש לי אופנוע. הללויה ושהרוח הגבית תהיה איתנו