פרנצ'סקה. מאת: דן טל

עשור למותו של טל שביט

*   *   *

בשנת 86', כחייל בן 21, קניתי קאוואסאקי, Z1000 Z1R , שחור.

היה לו סט רגליות הזזה לאחור, אגזוז 4 ל-1 של קרקר, קליפאונים אמיתיים מתחת למשולש העליון, סט פיירינג מלא, צינורות בלם שזורים, וגשר חיזוק למזלג הקדמי. מלא דברים שיכולנו רק לקרוא עליהם.

השאגה העמוקה, ב-8.5K סל"ד, מהקצה הפתוח של הקרקר, הייתה שונה לגמרי מהיללות של האופנועים המודרנים ב-15K סל"ד, עם שריקת יניקה ייחודית כל כך למנועי ה-Z המקוריים של קאוואסאקי (ויסלחו לי, או שלא, בעלי ה-Z ים החדשים שמנסים להיות מה שהם לא…)

בקיצור, באמצע שנות ה-80, לנער שגדל בשנות ה-70 וראה בפעם הראשונה את הסרט 'מד מאקס', זה היה (חוץ מלוחם MMA) הדבר הכי 'לפנים' שאפשר היה לחטוף.

אז ה-Z1R הזה, היה לפני כן של טל שביט. בכתבות של טל, מימי טורבו, הוא קרא לו: פרנצ'סקה. קניתי אותו מחיפאי שקנה אותו ממנו.

חצי שנה אחר כך, מלא חוויות ראשוניות של חייל צעיר חסר דאגות ושתי התרסקויות, אחת לתוך 'שולחן' של מקצרת חיטה ענקית במושב ושניה לתוך פורד טרנזיט שעשה עלי פניית פרסה בכביש של בית-גולדמינץ בנתניה (אני וחברתי אז, אשתי כיום, נחתנו בשטח ההפרדה שהיה אז חול) הוא נמכר כגוש ברזל למישהו שקיווה לשקם אותו.

אז זהו. היה לי פעם אופנוע של טל שביט.

ולא סתם אופנוע.

היה לי את פרנצ'סקה שלו!