קורי ואנחנו

מאת: אודי ברוך / מוניק אורבי

אודי ברוך השתתף ביום הדרכה בחסות ליגל יבואן TM Racing / תמונות: רונן טופלברג

  *   *   *

קורי, האופנוע ואני

לאחר שנהנינו לאחרונה מביקורים של רוכבים בינלאומיים בארצנו הקטנה, מגיע אלינו (שוב) קורנל נמט בשיתוף פעולה עם 'האקדמיה לרכיבת שטח' של רועי שלומי ובחסות TM Racing למספר ימי הדרכה ללקוחות המותג.

ההדרכות הועברו הן במוטוקרוס והן באנדורו. היבואן העמיד לרשותי את הדגם בן 144 הסמ"ק, דגם ייחודי שמאד עניין אותי.

קורי

קורי נמט ההונגרי הגיע ארצה הפעם הזאת בפעם השביעית. הוא רוכב מוטוקרוס ואנדורו ומתחילת דרכו ועד היום מחזיק ב-19 אליפויות מוטוקרוס בשלל נפחים בליגה ההונגרית ומקום שני בליגה הקנדית ב-2010. כמו כן הוא אלוף הקרוס קאנטרי הגרמני בפעם הרביעית ואלוף האקסטרים אנדורו-קרוס האירופאי בשנתיים האחרונות. שלל רכיבות מגוון בהחלט ושלל תארים בלתי מבוטל וכנראה שהבחור עובד קשה.

רועי שלומי הוא רוכב מוטוקרוס ותיק שלמד את היסודות מאביו שלומי, מוטוקרוסר ותיק, ולאחר מכן בארה"ב והיום מנהל את 'האקדמיה לרכיבת שטח' ומדריך בה. לפני כשלוש שנים הוא התחבר לקורי והשניים החלו לעבוד יחד כשהם מקיימים הדרכות בארץ ובאירופה. קורי הנווד חיי על הקו בין גרמניה הונגריה ואוסטריה, חי בקרוון נגרר, מעביר הדרכות ומתחרה. הכימיה בניהם אגב יוצאת דופן ויש להניח שעוד נראה אותו במשך העונה מתחרה בישראל.

הדרכת האנדורו הועברה באזור בין צור נתן לכוכב יאיר בשטח פראי ומלא מכשולים טבעיים, היא ארכה יום הדרכה מלא (6 שעות בערך) וכללה תרגילי יציבות ברכיבה איטית וטכנית, יצירת אחיזה במקומות מאתגרים ולא פחות חשוב, טיפים של אלופים.

מצד היבואנית דאג לנו אמנון ברדה לקפה וכיבוד בבוקר ולארוחה מפנקת בצהריים כך שהיה יום פגז וזה עוד בלי להחשיב את השמש שפקדה אותנו וחיממה את ליבנו ואדמתנו.

EN 144

כרוכב 'סוף שבוע' נהניתי לחוות אופנוע מעניין שבנוי בעצם על פלטפורמת ה-125 סמ"ק (דו"פ כמובן) אך עם טוויסט מגניב: EN 144 דגם 2016. האופנוע מרגיש צר וקצר בדיוק כמו שבסיס של 125 צריך להרגיש וכמובן שהאיטלקי כמו איטלקי פשוט יפיפה.

עליתי על האופנוע ומבלי שהספקתי להוציא הגה מהאגזוז מצאתי את עצמי בנחל על אבנים מתגלגלות, אבל הכלי הרגיש לי טבעי ובולמי הקאיאבה נתנו עבודה יפה. אחרי הכל רכבתי מעל שנה על 125 שמרגיש לא כל כך שונה (תלוי במפת הצתה). כשעלינו מהנחל לאזור זורם יותר האופנוע הרגיש קצת עצל, לא חזק מ-125 ממוצע מה שגרם לי לתהות אבל רק עד שהבחנתי בבורר מפות הצתה.

מעניין, במפה החזקה השינוי מורגש בהחלט בזכות שסתום כח חשמלי! באמת מקבלים אופנוע קצת יותר שובב. נכון שהוא לא הופך ל-250 אבל בהתאם למימדיו ולעצלנותו קודם לכן פתאום מתגלה אופנוע רענן וחזק יותר וזה מגניב לגמרי! מה שעוד יותר מגניב זה שיש לזה שימושים בתכל'ס והוא לא שם רק ליופי. בקטע טכני צפוף על המפה החלשה ניתן להרגיש את המומנט והליניאריות של המנוע  וכך גם בטיפוס עליה מהמקום. באותה עליה התנסיתי גם על גבי ה-300 של TM מה שגרם לי לפקפק ביכולתו של ה-144 אבל כמו שהבנתם הוא לא אכזב כלל והפתיע מאוד מה שהוכיח שוב שמפות ההצתה ב-144 בכלל לא מיותרות.

יש אומרים שידית המצמד של TM קשה יותר מהרגיל אבל לי הידית הרגישה רכה בצורה מספקת, אך אם עדיין נפשכם חשקה בידית רכה יותר תוכלו למצוא קיט ייעודי בליגל.

אפשר לסכם שמי שמחפש אופנוע קליל כמו ה-125 עם חיזוקים במומנט (נפלא) מצד אחד, פלפל מצד שני ובולמים פשוט נהדרים אז נראה שה-144 זו אופציה מעולה. אולי עוד מוקדם לומר אבל השמועות אומרות שבדגמי 2017 TM יתחדשו בדו-פעימתיים  מוזרקים.

 

קורי ואני / מוניק אורבי

לפני 5 שנים הוחלט במשפחת רייזמן להביא את קורנל נמט לארץ לכמה ימים ללמד את הבן יובל מוטוקרוס באופן פרטי. רועי שלומי, המאמן הישראלי של יובל היה צמוד אליהם, ושניהם התחברו יפה.

באתי לבקר וקורי הזמין אותי לרכב איתם. ניסיתי להסביר לו שהוא ואני זאת לא ממש אותה רמת רכיבה, תירצתי שבדיוק חזרתי מפציעה במרפק, שאני לא בכושר, שאני עייפה אחרי אימון ועוד שלל תירוצים שונים. זה לא עזר. היום הסתיים בזה שהוא הרים לי את האופנוע לפחות 18 פעמים, רץ אחרי בעליה כמו שרצים אחרי ילדים קטנים עם אופניים, והלך לישון תשוש ורצוץ בסביבות 20:00.

עלה רעיון שאסע למחנה דומה לזה שיובל נסע בזמנו להונגריה. רועי שלח לקורי שאלה. אחרי כמה זמן קיבלתי הודעה בוואטסאפ: ״אין מחנה, יש אופנוע, בואי״. החלטתי להשקיע 180$ בטיסה להונגריה ולראות מה קורה. מסתבר שקורי, שקשה להבין ממנו בוואטסאפ מה בדיוק הוא מתכנן, דאג לכל הפרטים הקטנים: קרוון פרטי שבו אוכל לישון, אופנוע 85 סמ"ק שיתאים לגודל שלי (בסוף האופנוע לא היה תקין ורכבתי על האופנוע שלו), ואפילו אופנוע טריאל אם ארצה להתאמן עליו. המסלולים בהונגריה הם משהו שאנחנו חולמים עליו פה: ממוצע של 1.6 ק״מ למסלול, חלקם ממוקמים ליד מסלולי אנדורוקרוס / פעלולי אופניים ומסלולי אימונים. הרמפות גבוהות ממה שאנחנו מכירים פה לפחות פי שניים, בקיצור – כיף גדול.

קורנל "קורי" נמט, מעל 15 פעמים אלוף הונגריה במוטוקרוס ואנדורוקרוס, אלוף גרמניה ומקום שני בקנדה, השתתף ב-FMX, תחרויות הפריסטייל באירופה, רוכב מפעל וניסוי של ק.ט.מ, התחרה וזכה בגביעים באוסטריה, רוסיה, אוקראינה, הולנד, דרום אפריקה, יפן, וגם במוטוקרוס האומות והרשימה עוד ארוכה וקשה לסכם את כל ההישגים שלו. בשנה הוא מתחרה ביותר מ-30 מרוצים בהונגריה ובגרמניה. בחלק מהמקומות הוא אלוף במוטוקרוס, בחלק הוא בשלישייה הפותחת, מתחרה גם בקרוס-קאנטרי, חולה על רכיבת אקסטרים-אנדורו, ועושה גם פריסטייל. באירופה זה מחזה די נדיר. לרוב, מי שמתחרה במוטוקרוס לא מתחרה באנדורוקרוס ולהפך. בטח שלא בשלישייה המובילה.

הוא איש גדול, 100+ קילו, 1.92 מ' של ניגודים, מכוסה בקעקועים שאם מסתכלים טוב רואים שחלקם מאוד רגישים. למשל, דובי עם יד שבורה שמסמל בשבילו את הדובי שכולם רצו כשהיה חדש ונוצץ, אבל ברגע שנשבר הוא הושלך לפינה בוכה וכאוב. מתנדב בעמותות למען בעלי חיים, טבעוני, מאמין בקרישנה, מקווה שבאמת יש דבר כזה קארמה. אומר שרוצה היה להיות מאמין טוב יותר, אבל מודה שקשה לו. גם 108, המספר שלו, מייצג את ה'ג׳פה מאלה' – שרשרת בת 108 חרוזים שנהוג לתרגל איתה מדיטציית הרי קרישנה.

בכל מה שקשור למערכות יחסים ולנשים – המצב, איך לומר בעדינות… קצת יותר מסובך. יש לו אישה גרמניה וילד בן 9, והגדרת המצב שם היא בין פרידה לגירושים, מה שדי מובן כשיש לו גם חברה אוסטרית, חברה לשעבר קנדית, וזה עדיין לא מפריע לו להתחיל עם כמה שיותר בחורות מסביב. בלונד או יופי טבעי לא מדבר אליו. גוף שופע, לעומת זאת, עם כמה שיותר איפור, ליפסטיק, עקבים ושאר אביזרים – ויש סיכוי שתראו אותו תוך כדי שיחה פשוט שוכח מה הוא אומר והולך אחרי הבחורה.

מסיבות, טיולים או מקומות חדשים לא מעניינים אותו. "אני בדרכים יותר מ-10 שנים – הוא אומר – לא מעניינות אותי תרבויות, מוזאונים או סרטים. רק 3 או 4 פעמים בשנה אני הולך להופעת מוזיקה, וזהו". בעבר השקיע יותר בתחביבים אחרים – באגרוף, סקייטבורד, תופים, ואופני BMX. עכשיו עם כל הנסיעות, הוא כמעט ולא מגיע לזה, רק לעתים רחוקות כשהוא נמצא בבית.

נולד בהונגריה שם הוריו עדיין גרים, אבל חי בגרמניה. כל הזמן בתנועה, במרדף אחרי המרוצים, התלמידים, הספונסרים, הכסף שתמיד בורח בין האצבעות. זז ממקום למקום, מתחרה, מלמד רכיבה בכמה מדינות ומשווק מותג בגדים של עצמו. לא כולל טיסות ורכיבות, יוצא לו לנהוג בממוצע 12,000 ק״מ בחודש עם 'הבית המוטורי' שלו. מלפנים מושב לנוסעים, באמצע מיטה, ארונות וכל מה שצריך ליום יום, ומאחור מקום ל-3 אופנועים, ציוד רכיבה, כלי עבודה, דלק וכל מה שצריך בשביל לרכב וללמד.

קורי אומר שאין לו זמן לשינה ותזונה נכונה והוא גם לא ממש מאמין בזה. הוא כל הזמן בדרכים, ישן רוב הזמן ברכב שלו. רוב היום הוא עם כאבי גב, לא ממש ישן בלילות ומתעורר ב-05:00 בבוקר מכאבים. אוכל מה שיש. בבוקר רד-בול בתחנת דלק, מאפים מהסופר, שוקולדים, פאסט-פוד. בבוקר יום מרוץ אחד ראיתי אותו אוכל מאפה פיצה שקנינו ביום האתמול, שאריות עוגה מארוחת הערב ושתי פרוסות לחם מפוצצות בחמאה וגבינה צהובה. לאחר מכן הוא בישל לעצמו סיר פסטה עם רוטב מוכן שאותו אכל גם לפני המקצים וגם בסוף היום. אוכל מהר, כמעט שואב את האוכל, פחות מייחס חשיבות למה ומתי. יום לפני מרוץ מוטוקרוס, במקום לנוח, הוא בכלל התאמן על אנדורוקרוס כי יש מרוץ בעוד שבועיים. את החליפות שאיתן רכב השבוע לא היה לו זמן לכבס וזה גם לא נראה לו קריטי. אבל הוא חייב כפפה שונה לימין ולשמאל. מאמין שאם זה יהיה סט תואם – הוא יתרסק.

לא תמיד נחמד לכולם. הוא יודע גם ללכת מכות כשצריך, להתעצבן ולנבל את הפה. השפה שלו לפעמים בוטה, ולפעמים אפילו בוטה מאוד כשמשהו לא מסתדר לו. הוא לא עושה סיפור גדול מההכנות למרוץ, לא של עצמו ולא של האופנוע. "אז איך זה שאתה רוכב כל כך טוב?" – שאלתי. ״אבא היה מתחרה ורוכב טוב, אז אני רוכב מגיל 3. בגיל 7 התחלתי להתחרות, הגעתי אחרון, הייתי גרוע. אין לי כשרון, אבל התאמנתי המון, יותר מכל השאר. בגיל 10 התחלתי לנצח ומאז זה לא מפסיק…" הוא מאמין שמי שיותר חזק יותר מהיר. היום האופנועים החדשים קלים יותר ועם בולמים מעולים, כוח כבר לא משחק תפקיד אלא אם אתה פיזית קטן, ואז קצת יותר קשה לך. במקרה שלו זאת פחות בעיה עם גובה של 1.92 מ'. מאמין שטכניקה ואימוני רכיבה זה המפתח למהירות.

גם ברכיבה עצמה הוא שחט לי כמה פרות קדושות. למשל – המבט. תמיד אומרים שצריך להביט קדימה, מעבר למכשול, ליציאה מהפנייה. "מה פתאום", אומר קורי. "70% על המכשול או הפנייה ורק 30% קדימה. אם לא תסתכלי על המכשול איך תדעי מה לעשות? ולמה את עומדת רוב הזמן? – שבי!".

למרות שהוא במרדף תמידי אחרי פרנסה (מעביר כסף לאישה, לילד, לאמא שמרוויחה שכר סטנדרטי בהונגריה שנחשב פה לשכר רעב), הוא מאושר מהחיים שלו, ״אני אמנם חי מהיד לפה, אבל מצליח להתפרנס ממוטוקרוס ורכיבה וזה משהו שלא הרבה מצליחים. יש גם רוכבים טובים ממני שלא הצליחו, אז אין לי על מה להתלונן. אני מאושר״.