קטסטרופה מתגלגלת – ה"אוטו-צילינדרי" המדהים של מוטוגוצי

עד עונת מרוצי הגרנד-פרי 1954 מוטו גוצי כבר הוכיחו את עצמם מספיק בשביל להתקבל כמעצמת מרוצים עולה. בקטגוריית ה-250 סמ"ק הם היו אלופי עולם בשנים 1949, 1951, 1952, ובקטגוריית 350 סמ"ק הם לקחו 5 אליפויות רצופות בין השנים 53-57. אבל כשקמה ונכנסה ב-1954 קטגוריה חדשה, 500 סמ"ק, נשלח אליה סינגל שלא הביא תוצאות ולא היה מוצלח במיוחד, והם ספגו השפלה צורבת דוקא מבית כשקבוצת ג'ילרה, מצויידת במנוע 4 צילינדר טורי, השאירה להם אבק ועשן והביסה אותם על המסלול. היערכות חדשה נדרשה ומיד!

השורות התלכדו בנחישות. אחרי מרוץ מונזה 1954 נערכה פגישה בה לקחו חלק המהנדס אומברטו טודרו ראש מחלקת המחקר, המעצב ד"ר ג'וליו קרקאנו, עוזרו אנריקו קנטוני, רוכב המרוצים קן קאוואנה ופרגוס אנדרסון ראש קבוצת המרוצים. המטרה: לבנות אופנוע שיישא בתוכו מנוע 500 סמ"ק שיביס את כל המתחרים. הג'ננה שהם חטפו היתה בפס כל כך רחב שהם כנראה החליטו לטפס על העץ הכי גבוה שימצאו בסביבה. מנוע 4 צילינדרים כמו ג'ילרה לא היה טעם לפתח כי מה יהיה היתרון שלו? ומנוע בעל 6 צילינדרים בטור נפסל מחמת אורכו העתידי הבלתי סביר למבנה של אופנוע מרוצים צר גיזרה. ואז הם חשבו לעצמם: "מה 4 ומה 6… למה לא נמשיך עוד קצת הלאה?!"

8 צילינדר נשמע הגיוני, לא?! הם נכנסו למפעל ותחת ידו של קרקאנו, תוך 5 חודשים בלבד, יצא מסדנת הפיתוח מאסטרפיס מופלא של מינימליזציה דחוסה, מנוע וי-8 בנפח 500 סמ"ק. הם קראו לו בחיבה "אוטו" (שמונה באיטלקית) אך עונת 1955 טרם החלה והם התאפקו מלפרסם את תוכניותיהם. הפרוייקט הוכרז סודי, ולמרות זאת לא התאפק קרקאנו ושלח לעיתונות שרטוט-חידה: "נראה אתכם מנחשים מה זה הולך להיות…" אף אחד לא ניחש.

 

זה היה מנוע וי-8 4 פעימות היחיד שאי פעם עלה על מסלולי הגרנד פרי. נתונים טכניים: 500 סמ"ק במבנה 8 צילינדרים תצורת V בזווית של 90 מעלות ביניהם, קראנקשאפט בודד כשעל כל ארכובה יושבים 2 טלטלים, שני גלי זיזים עיליים כפולים, קירור מים, 8 מערכות של פלטינות להצתה, גיר בעל 4, 5 או 6 הילוכים, 8 קרבורטורי ד'לאורטו 20 מ"מ, גלגל קדמי 19 אינץ' אחורי – 20 אינץ', בלמי תוף ומשקל של 150 ק"ג. המנוע הזה הפיק 78 כ"ס ב-12 אלף סל"ד, ולאופנוע היתה האפשרות לטוס במהירות של כמעט 280 קמ"ש, מהירות אליה הגיעו בגרנד פרי שוב רק 20 שנה אחרי כן… היצירה נעטפה בפיירינג ענק שכינויו היה "פח אשפה". למרות המנוע הענק ששכן בקרבו, רוחב כל האופנוע לא עלה על 3 ס"מ יותר מהסינגל שלהם בנפח 350 סמ"ק. מדהים.

 

מצד שמאל – ה"אוטו" הערום: מיכל השמן של המנוע הענק הוא צינור המשמש כקורה עליונה בשלדה

כשיצא לאור הוא הפיל תדהמה מוחלטת על עולם המרוצים של שנות ה-50. אבל מי בכלל יכול היה לרכב עליו? – הוא היה אסון מתגלגל. השלדה, המתלים, הצמיגים והבלמים לא יכלו להתמודד עם הכח העצום שניפק המנוע הזה. לך תרכב במהירות הקרובה ל-300 קמ"ש כשאתה נישא על גבי חופת ענק המטלטלת מכל רוח מצויה. ראש הקבוצה פרגוס אנדרסון ריסק אותו כבר ברכיבת המבחן הראשונה עוד לפני שהתחילה העונה.

ואכן, עד מהרה הבינו שם במנדלו שנדרשת להם חבורת גברים קשוחים בעלי ביצי פלדת אל-חלד  שיסכימו לעלות עליו וישתלבו בטורי אופנועים שמתרוצצים לידם על המסלול. בהתחלה היה זה רק קן קאוואנה האוסטרלי שרכב עליו. במרוץ הראשון לעונת 1955 בבלגיה הוא פרש עם גל ארכובה שבור. בשני מרוצים נוספים בהם השתתף באותה עונה הוא לא סיים למרות שהוביל בקלות. על ה"אוטו" עברו עונה וחצי רצופות תקלות ובעיות מכניות במנוע כשבזה אחר זה נשברים גלי זיזים, משאבות מים ומתגבבות תקלות חשמל במערכת ההצתה זו על זו. כשכבר לא אירעה תקלה הוא היה מתרסק. קאוואנה התלונן שהאופנוע בלתי נשלט בפניות מהירות אליהן הגיע ב-240 קמ"ש…

טוב, זה כנראה לא הספיק בשביל להנמיך את רוחם של הגוציסטים הנלהבים והוחלט להתקדם הלאה, ואל הסבב העולמי הוכנס ב-1956 אופנוע נוסף. סטנלי וודס נקרא אל הדגל ללמוד אותו והוא טען שחוץ מקווים ישרים אין לו מושג איך רוכבים עם הדבר הזה… שורה של רוכבים מיומנים הגיעה אחריו ופרשה או התרסקה החוצה. בעצם, האופנוע לא סיים מרוצים רבים ומעולם לא זכה בשום מרוץ. אחרון הגיבורים שניסה לאלף את הדיזסטר הזה היה קייט קמבל והוא התרסק איתו במונזה 1957, כשהוא שובר כתף ואמה. חבול ודואב הוא עקב בעצב אחר האופנוע המחליק ומתרחק ממנו למרחקים, 250 מטר.

בפגרה שלאחר המרוצים בוצע פיתוח והוכנסו שיפורים ושנת 1957 אפילו החלה בניצחון באליפות איטליה בסירקוזה ובמקום רביעי באי מאן, אבל אף רוכב לא הסכים יותר לעלות איתו על מסלולי הגרנד פרי. אז הבינו בגוצי שהם יצרו מפלצת. אם רצו להמשיך נדרש פיתוח נוסף, אבל אז גם יצאה תקנה שאסרה את השימוש בפיירינג "פח האשפה" עקב תאונות חוזרות ונשנות בתנאי רוחות חזקות, ובעצם היו צריכים לתכנן אופנוע חדש מהתחלה. במנדלו דל לריו הכניסו לרוורס, משכו ידם מן הפרוייקט, ובעצם בו בזמן, ללא קשר, נפלה החלטה שכל המרוצים האלה קצת גדולים על התקציב שלהם והקבוצה פרשה ממרוצי הגרנד פרי, חותמת פרק מפואר הכולל 3329 נצחונות במרוצים ארציים ובינלאומיים וביניהם 11 נצחונות באי מאן.

ששה "אוטו'ס" נבנו בגוצי בשנתיים שהריצו אותו על מסלולים ורק שניים שרדו במוזיאונים עד היום. בכינוס גוצי השנתי של 2013 שלפו אותו מתא הזכוכית ובמחווה של כבוד נתנו לקהל להאזין לנביחה המונומנטלית שנשמעת משמונה צינורות קצוצי קנה. האופנוע סבב ברחובות של מנדלו, עשן עלה מאגזוזיו, הקהל מחא כפיים והמפלצת הודממה, הוחזרה והושמה בכלוב המוזיאון. עד היום הוא נחשב כאחד מעשרת האופנועים המרשימים ביותר בהיסטוריה.