שוטר רגיל ושוטר משופר

מאת: נח אבגר הלוי

בסוף, שלושת הסיפורים שיוצגו כאן יתחברו באותה רכות ועדינות בה כביש האגרה (כביש 6) מתחבר אל הכבישים הרגילים שלנו. למרות שזה לא נראה ככה במבט ראשון, תסמכו עלי בעניין הזה, יש כאן שלושה סיפורים זהים.

כלומר, אותו אבסורד בשלוש צורות שונות.

הסיפור הראשון: אהוד שגנבו לו את הדוקאטי

חבר שלי אהוד, שעכשיו קוראים לו אהודוקאטי, חזר אתמול מהעבודה, החנה את המזדה-רכב-חברה שלו בחניון התת-קרקעי בבניין בו הוא גר – ולא ראה את המולטיסטראדה שקנה לפני כחצי שנה. אהודוקאטי עלה בהיסטריה הביתה וגילה שלמרבה "באסונו" (שילוב של באסה ואסון) ביקרו בדירתו נציגים מאגף "החברה-אשמה-אני-מוכרח-מנה", או במילים אחרות: פרצו לו הביתה. הגנבים התגברו על מנעול הדלת, שנותרה פתוחה, אבל לא נגעו בכלום. כל מה שלקחו היה הצרור עם השלט והמפתח, שהיה מונח בגאווה בתוך צלחת הזכוכית שעל השולחן בסלון. הם ירדו לחניון והתחפפו בנחת עם הדוקאטי מולטיסטרדה החדש שאהוד פרגן לעצמו ליומולדת 44. אחרי שיצא מההלם, ותוך כדי שהתחיל בטלוויזיה פרק של "המתים המהלכים", אהוד התקשר למשטרה, התחיל לדמיין מה יעשה לגנב אם יתפוס אותו, ובדיוק כשנגמר הפרק, ענו לו.

"שלום, פרצו לי הביתה" – אמר.

מהצד השני של הקו ענתה טלפנית להוטה לקבל את הבונוס עבור עמידה ביעד הקבוצתי שהוצב לטלפניות השבוע: "אדוני רוצה שוטר רגיל או משופר?"

"מה? – שאל אהוד – מה זה, ומה בכלל ההבדל?"

"תראה – היא ענתה "שוטר רגיל זה שוטר מטעם המדינה. הוא מגיע עם ניידת סובארו סטיישן מודל 99, יש לו מחשב חדיש – 386, שמשרת את 220 שוטרי היחידה, הוא בן 63, ולא רואה כל כך טוב. אגב, הוא עולה חדש מטורקמניסטן, כך שהוא מדבר רק טורקמינסטנית, ולא יודע לכתוב עברית.

מצד שני, אם תשלם את אגרת-שוטר-משופר, תקבל צוות מהמשטרה שהקים בל לבייבוביץ, וזה כולל:  שלושה יוצאי סיירת מטכ"ל, שיהיו מלווים בשני קציני מודיעין ומעבדה ניידת חדישה. בעזרת דגימות DNA  ושימוש בטכנולוגיית לוויינית, מחזירים לך את כל מה שגנבו לך תוך, גג, 16 שעות.
כן אדוני, מה תעדיף?"

"כמה עולה שוטר משופר?" – שאל אהוד תוך שהוא מוציא את כרטיס האשראי שלו מהארנק.

הסיפור השני: חשמל בשכונה האקולוגית

דב וסלעית התחתנו בשעה טובה, וקנו דירה במזג אוויר אביך. כלומר, אביך ישלם על הדירה. אביך קנה להם דירה בשכונה ירוקה בשרון, שכונת יוקרה סטנדרטית ששמים בה מתקן לאיסוף בקבוקים, מיכל לאיסוף עיתונים למיחזור ודודי שמש מרכזיים ואז קוראים לה: שכונה ירוקה. הדירות בשכונות ירוקות, מטבע הדברים, יקרות יותר. באיחור של שנתיים וחודשיים מתאריך סיום הבנייה המקורי, דב וסלעית סוף סוף נכנסו לגור בדירה. שבוע קודם הם התקשרו לחברת החשמל כדי שיחברו להם את הדירה לחשמל.

מהצד השני של הקו ענתה בחורה להוטה לקבל את הבונוס עבור עמידה ביעד הקבוצתי שהוצב לטלפניות השבוע: "אדוני רוצה חשמל רגיל או משופר?"

"מה? –  שאלו דב וסלעית – מה זה, ומה בכלל ההבדל?"

"תראו, רגיל זה החשמל של המדינה. זה עולה רגיל, כמו ששילמתם עד עכשיו. לפעמים, ככה לא יותר מפעמיים שלוש בחודש יש הפסקות חשמל, לא נורא, בדרך כלל יום-יומיים בלי חשמל וזהו, גג שלושה ארבעה ימים ומתקנים לכם. חוץ מזה יש נפילות מתח אז צריך להיזהר עם מחשבים וצריך לכבות אותם כשלא משתמשים. וגם אין הארקה, אז תכתבו צוואות ממש מפורטות" – הוסיפה בחיוך. "סתם – הרצינה בחביבות – בשלוש השנים האחרונות היו רק 11 נפגעים בגלל זה, ו-8 מהם עדיין חיים. מצד שני, אם תשלם 'אגרת-חשמל-משופר' ותקנה חשמל מחוני קנדר, אז נכון שזה יעלה לך יותר, אבל תקבל את החשמל שאתה רגיל לקבל היום. אתה יודע איך זה, אם יש תקלה אז יתקנו אותה הכי מהר שרק אפשר, ויש הארקה, וכמעט ואין נפילות מתח בכלל. חשמל רציף, כמו שצריך.

"כמה עולה חשמל משופר?"  – שאל דב תוך שהוא מוציא את כרטיס האשראי שלו מהארנק.

הסיפור השלישי: התרגלנו, שילמנו

הפעם לא יהיה ממש סיפור, אז נתחיל עם ניתוח ספרותי  של השניים הקודמים: לפי הסיפורים הכאילו הזויים האלו, הרגילו אותנו לכך שהדברים שהמדינה מספקת: חינוך, שירותי בריאות, שירותי כיבוי אש, מים לשתיה, ביוב… – כל זה הוא תמיד באיכות חרא, ואם אתה רוצה משהו איכותי, לך תקנה ממישהו פרטי, לך תעשיר את מי שגם ככה עשיר הרבה יותר ממך.

אבל תעצרו שנייה: ה'מדינה', זו שהרגילה אותנו לזה, היא קבוצה של אנשים שאנחנו בחרנו כדי לנהל את מה ששלנו. אז איך הגענו למצב שמה שאנחנו מספקים לעצמנו באמצעות המדינה זה חרא, ובעבור אלו שיש להם כסף בונים כבישי אגרה? ולמה לכבישי אגרה התרגלנו, והסיפורים על משטרת אגרה, חשמל אגרה, וביוב אגרה נשמע לנו הזוי?

דוקא היום, לנוכח העומס הקטסטרופאלי בדרכים, כבישים מהירים הם משהו שהמדינה אמורה לספק לכולנו. תמיד, בלי מגבלה, בלי פוזות. היא צריכה לספק את הכביש הכי מהיר ואיכותי באותה מחויבות שהיא אמורה לספק לנו את המים הכי איכותיים או את שדה התעופה הכי איכותי. אבל איכשהו דווקא בעניין הזה של כבישים, ברור לכולם שאם הכביש אכן מהיר ואיכותי אז צריך לשלם עבור השימוש בו:  כביש 6, המסלולים המהירים במחיר משתנה, המנהרות בחיפה. אסור לזה להיות ככה. אין, לא הייתה ולא תהייה הצדקה לכך שיתנו לבעלי הון לסלול עבורנו ולגבות תשלום על השירותים הכי בסיסיים כמו נסיעה בכבישים איכותיים, או, כמו שצופן השלב הבא – למידה בבתי ספר טובים .

חופש התנועה הוא משהו בסיסי ויסודי ולא אמור להתחלק באופן שונה בין אלו שיש להם יותר לאלו שיש להם פחות. כי אם לא בשביל כבישים, אז בשביל מה אנחנו משלמים מיסים? בשביל מכוניות השרד של הפוליטיקאים שלנו? בשביל הטיסות שלהם במחלקה ראשונה? בשביל חגיגות יום העצמאות?

שחררו לנו את הפקקים, בחינם, כל השאר, כרגע פחות חשוב לנו.