תערוכת הנשים הרוכבות

לאנקילה מקנואוטון (Lanakila MacNaughton) מחזיקה, מלבד שם בלתי קליט בעליל, באופנוע הארלי דווידסון ומצלמה. כילדת פורטלנד (אורגון, ארה"ב) היא מעידה על עצמה שתמיד אהבה לתעד את חוויותיה דרך העדשה.

עם הוותק שצברה בצילום ואלפי קילומטרים וחוויות שצברה ברכיבת אופנוע, היא מריצה תערוכת תמונות בשם The Women's Motorcycles Exhibit, ובה היא מגיעה לשילוב המושלם לדבריה, בין מקצוע הצילום, תשוקת הרכיבה על אופנוע ותיעוד מה שהיא מכנה "הגל החדש של האופנוענות הנשית". זו, שחושפת את הצד ש"חי כדי לרכוב" אצל נשים אמיצות, חזקות ובעלות יופי פנימי.

התמונות צולמו במהלך מסע שערכה הצלמת מניו יורק לסאן פרנסיסקו עם קבוצות שונות של רוכבות לאורך המסלול. המצלמה של לאנקילה לכדה ברגעים המונצחים רוכבות רבות, המגיעות מקהילות שונות, רקע שונה וגם בעלות ניסיון רכיבה וסגנונות שקשה למצוא קו אחד שמחבר ביניהן, מלבד "החירות, החופש והכוח שמעניק האופנוע לרוכבת" כך, לדבריה.

התמונות לדעתי, נפלאות. אולי קצת מיותרות תמונות ה"כמעט עירום מלא", מאחר וזה מסיר את הפוקוס מנושא הרכיבה, האופנועים ובן האדם שמאחורי הקסדה. אבל הצלמת הצליחה לשים את האצבע על הנושא שחיפשה והיא מצליחה להדגיש אותו בתמונות ללא מילים: החופש אותו חוות הנשים הרוכבות.

שימו לב לבליל האופנועים – החל מקרוזרים דרך בוברים, קלאסיים, סקרמבלרים וקפה רייסרים (משום מה, ללא אופנועי ספורט עטורי פיירינג בכלל), הלבוש והסטייל שיש לנשים האלו, והעובדה הברורה שבניגוד לתדמית השוביניסטית כלפי בחורות רוכבות – אין כאן "בחורילות". הווה אומר, שאין אלו רוכבות בעלות מראה והתנהגות גברית, או כאלו שמאמצות תדמית קשוחה שכזו, אלא נשים שבאמת ובתמים חיות ונושמות את ההוויה האופנוענית כפי שהיא.

מאחורי הקלעים של מסע הצילום: